קייב, אוקראינה: שותים בירה בכיכר ומחכים לתיירים
הווי כמעט ים תיכוני, עם טאץ' של מרכז אירופה הקלאסית על רקע רוסי פוסט־סובייטי. שלום בוגוסלבסקי על הקיץ בבירת אוקראינה
בקייב לא תמצאו אנשים שמנסים לתפוס כמה שמש שרק אפשר, כמו בברלין או באמסטרדם. אין צורך. יש כאן ארבע עונות לפי הספר: החורף מושלג ויכול להיות די קשוח, האביב והסתיו יפים ונעימים, והקיץ נסבל אבל חם מדי. התושבים מקבלים אותו בבגדים קצרים וקז'ואליים, ויש מי שמסתובבים בלי חולצה. רבים משתדלים לא לצאת מהבתים בשעות היום אם לא חייבים, עד שמתקרר קצת.
המזרקה ליד הנמל ההיסטורי של קייב. בניגוד למיתוס, חם באוקראינה צילום: שלום בוגוסלבסקי
השמש שוקעת מאוחר, בתשע, וכבר בשבע העיר מתחילה להתמלא אנשים. הצעירים נוטים להתקבץ בכיכר הסמוכה לאקדמיה העתיקה למדעי הרוח כדי להראות ולהיראות, לנגן, לשוחח ולשתות בירה. אמנם אסור לשתות אלכוהול ברחוב, אבל המשטרה האוקראינית החדשה (והיעילה) מורכבת מצעירים כמוהם, שנמנעים מהצקות מיותרות.
שכונת העוני הסמוכה לנהר הדנייפר שבה שוכנת הכיכר, פודיל (Podil), נהפכת בימים אלה לשמורת היפסטרים ציורית. בקצה האחר שלה שוקם לאחרונה הנמל ההיסטורי של קייב, זה שהקימו הוויקינגים למרגלות המצוקים שחולשים על הנהר. ילדים משתעשעים במזרקה בבגדי ים, והוריהם עומדים סביב כדי להשגיח. זוגות שותים בירה ואוכלים על האש במסעדות שלאורך החוף, או יוצאים לשיט וצופים בשרשרת הגבעות המיוערת ובכנסיות מוזהבות הכיפות, שמגדירות את קו האופק של העיר.
התיירים רק מתחילים לגלות את קייב, כך שאין הרבה מהם, אבל תיירות הפנים משגשגת: העיר מלאה בצעירים שזורמים אליה מכל רחבי המדינה, שהולכים לאירועי תרבות ואמנות רחוב, או קופצים לקניונים ולמועדונים שמפוצצים בסופי השבוע אבל ריקים למדי בימי חול. התחושה העיקרית היא של פוטנציאל שרק מחכה להתממש: יש בקייב את כל מה שצריך כדי להיות אחד המקומות המגניבים בעולם, ובמידה רבה היא כבר כזאת. עכשיו רק צריך שהפוליטיקאים לא יפריעו, ושהכסף והאורחים יתחילו לזרום.
