קופנהגן, דנמרק: תחשוב חם, יהיה חם
תושבי קופנהגן לימדו את מאיה אילני כיצד לחגוג את הקיץ אפילו כשבחוץ רק 19 מעלות
ימים ראשונים של אוגוסט, צהריים. שיירה של צעירים עושה את דרכה אל גדות הנהר לחגוג את סוף השבוע עם פחיות סודה ובקבוקי בירה. העננים הסתלקו מהשמים לכמה רגעים וקרני השמש מאפשרות לנו להתחמם בהנאה ולבוז ל־19 המעלות שהתחזית מספרת עליהן. לידי יושבות אנה מאוסטרליה, שלבושה במעיל וצעיף, ונורה משוויץ, שלגופה חצאית קצרה וגופייה. מראה משונה עבורי אבל שגרתי בקופנהגן, שמלמדת אותי כי מזג האוויר הוא בעיני המתבונן.
הדואליות הזו מתגלה גם בקרב הדנים. בשדרות העיר בתי הקפה ריקים לחלוטין מבפנים, אבל מתפקעים מלקוחות במרפסות. שם הם יושבים עם סנדלים, מכנסיים קצרים, סוודר ושמיכה, מלקקים גלידה ליד גוף חימום. כמו החליטו שעכשיו קיץ, וזהו זה, תהא הטמפרטורה אשר תהיה.
קופנהגן. בתי הקפה מתפקעים מלקוחות במרפסות. הם יושבים עם סנדלים, מכנסיים קצרים, סוודר ושמיכה, מלקקים גלידה ליד גוף חימום. כמו החליטו שעכשיו קיץ, וזהו זה צילום: מאיה אילני
לפני שעברתי לקופנהגן חברי ג'ון, שגר בה כבר יותר מעשור, הפציר בי להגיע כמה שיותר מוקדם כדי לא לפספס את הקיץ. "איזה קיץ?", תהיתי, "אני מגיעה מהמידל איסט חמוד, מה שיש לכם להציע בתחום הזה לא מרשים אותי". אבל הוא המשיך בשלו: "דווקא בגלל החורף האכזרי, כשכבר מגיע הקיץ זו חגיגה של ממש. כל יום הוא פסטיבל סגידה לשמש". ספקנית אבל צייתנית שמעתי לעצתו, ומיהרתי להגיע.
אחרי כמה ימים ולילות חמימים אך ספוגי מים, היה נדמה לי שקופנהגן מנהלת עם הקיץ יחסים פלרטטניים על גבול ההרסניים. היא מתכוננת לבואו, עוטה את מיטב מחלצותיה, מתכננת לפרטי פרטים מה תעשה לכשיבוא, ארבע בבוקר, השחר מפציע, חושבת אולי הוא בכל זאת יגיע — ואז שוב יורד גשם. מה עושים הדנים? כמו אנשי הניו אייג' שמשוכנעים שמחשבה יוצרת מציאות, הם יושבים בפארקים ואוכלים קרטיבים. מתחשק לי לצעוק להם "המלך הוא עירום", אבל לא נעים לי לקלקל את החגיגה.
