תקציב המדינה מגיע לממשלה: כך מתכנן כחלון לסגור את הבור

כדי לסגור את הבור בתקציב, שר האוצר משה כחלון מגייס את כל הטריקים הקבועים של האוצר. לחלק מההצעות שמופיעות בתקציב אין שום סיכוי לקרות, וגם כחלון יודע את זה מצוין, אבל הן עדיין בפנים. בכל זאת צריך שיהיה מה להוציא. הקיצוצים במענקים ליהודה ושומרון, למשל, לא ייצאו לפועל. וזו רק דוגמה אחת, אולי הברורה והגלויה ביותר, אבל בכל זאת רק אחת מני רבות.

במקביל מנסים באוצר לקצץ בתקציבים שבשליטת שר הפנים אריה דרעי, שקרוב לוודאי יעמידו אותו על רגליו האחוריות, ולהקטין את מענקי הבירה — מה שללא ספק יצית מחדש את העימות עם ראש העירייה ניר ברקת. רשימת המהלכים שספק אם יתרחשו לא נגמרת כאן.

לצד כל אלה מתכננים באוצר כמה צעדים שיסייעו לסתום את הבור בתקציב לשנתיים הקרובות, אבל לא מעבר לכך, כמו למשל דחיית הסכם תוספת השכר למגזר הציבורי, ששר האוצר הבא יקבל עם ריבית, או איגוח הרכבת שלא עושה דבר מלבד לדחות תשלומים עתידיים של הממשלה. דוגמאות נוספות אפשר למצוא בבקשת התרומות משני מכרות הזהב של המשק — מפעל הפיס וקק"ל. לצד כל אלה ממשיך כחלון לבצע תרגילי לוליינות מרשימים שמאפשרים לו לחמוק מרישום צעדים שונים בתחום הדיור כהוצאות (אף שהכסף, בפועל, יוצא) — כמו סבסוד הקרקעות שמשווקות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן או במסגרת הסכמי הגג.

בנק ישראל כבר הזהיר מפני הצלחה חלקית של המהלכים האלה, שעלולה להוביל להגדלה דרמטית יותר של הגירעון הממשלתי, וגם מפני המשחקים החשבונאיים האלה שעוד עלולים להתפוצץ לכולנו בפנים.

ולגבי ראש הממשלה בנימין נתניהו — הוא אמנם קידם צעדי התייעלות ממשיים כשכיהן כשר האוצר, אבל כעת קשה לראות אותו מתנגד לצעדים שיקנו לו שקט תעשייתי לעוד שנתיים לפחות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ייהנה מהשקט צילום: רויטרס

ההתנחלויות

מענקי יו"ש על הפרק, בכאילו

משרד האוצר מציע לצמצם את המענקים הייחודיים שנותן משרד הפנים מדי שנה לרשויות המקומיות ביהודה ושומרון, עבור הסכם אוסלו ועבור הקפאת הבנייה. הסעיף עבור אוסלו קיים כתקנה תקציבית אך לא שולם בפועל זה כמה שנים, ומענקי הקפאת הבנייה ניתנים מדי שנה כתוספת על מענקי איזון מוגדלים גם כך שמקבלים תושבי יו"ש ממשרד הפנים.

לפי האוצר, בבסיס התקציב עדיין יישמרו תקנות שבאמצעותן מועבר כסף ליו״ש בעבור נושאים אלה, אבל יבוצע קיצוץ של כ־13 מיליון שקל במענקים אלה. "ההכרה בצרכים הייחודיים של רשויות ביו״ש באה לידי ביטוי כבר במענקי האיזון, ואין צורך לסייע להן במענקים ביטחוניים נוספים דוגמת מענק אוסלו או המענק הביטחוני", כותבים באגף התקציבים. מעניין אם מישהו באוצר באמת חשב שהכנסת תאפשר אישור סעיף כזה. אם לשאול את מרבית חברי הממשלה והכנסת, לא נעשה די עבור יו"ש וכל מענק הוא מבורך. ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ (האיחוד הלאומי) הגיב בגיחוך על ההצעה: "תסמכו עלינו שזה לא יקרה, אנחנו רק נגדיל את המענקים. אולי יגידו שמצמצמים פה, אבל נקבל תוספת ממקום אחר, כי בכוונתנו להמשיך למקסם את ההישגים עבור ההתיישבות".

כמה כחלון רוצה לקחת: 13 מיליון שקל

מה הסיכוי שזה יקרה: אפסי

רוני זינגר

ח"כ בצלאל סמוטריץ' צילום: עומר מסינגר

התייעלות אנרגטית

צמצום צריכת החשמל יחכה

תחום ההתייעלות האנרגטית הפסיק מזמן לעניין את משרד האוצר. מדובר בצמצום צריכת החשמל באמצעות החלפת מכשירים שמוגדרים זוללי אנרגיה דוגמת מזגנים או גופי תאורה גדולים, כך שצריכת החשמל שלהם תקטן ועמה זיהום האוויר שמקורו בייצור החשמל עצמו. בתקציב הנוכחי מוצע לצמצם בכ־25% את התקציב המקורי של תחום ההתייעלות האנרגטית, כך שמ־300 מיליון שקל במקור הוא יירד בכ־70 מיליון שקל.

יתרת הכסף, כך מבטיחים באוצר, תגיע מהעברות כספים של קק"ל בהתאם לסיכום עם הממשלה מנובמבר 2015. הכסף מתוכנן להגיע, מבטיחים באוצר, כבר במהלך 2017, אבל אין כל התייחסות למה יקרה אם הוא יתעכב.

במקרה שקק"ל לא תעביר את חלקה, בהחלט ייתכן שגם החלק הזה ייקבר.

כמה כחלון רוצה לקחת: 70 מיליון שקל

מה הסיכוי שזה יקרה: בינוני

ליאור גוטמן

צילום: cc by עמוס מרון

ההסתדרות

הלוואה דרך פעימות השכר

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הסכים אתמול להעניק לכחלון הלוואה בשווי של 1.8 מיליארד שקל. ההלוואה ניתנה דרך דחייה בחצי שנה של כל פעימות השכר שנקבעו בהסכם שנחתם בשנה שעברה. עבור הדחייה הזו של ההסכם יקבל ניסנקורן תוספת של 0.25% לשכר של עובדי המגזר הציבורי, שתעלה לשאר משלמי המסים 280 מיליון שקל.

הדחייה תעשה כך שבמקום ששלוש הפעימות הבאות יינתנו במהלך 2018, אחת תינתן במהלך השנה, אחת בסופה והאחרונה – זו הכוללת את התוספת – תינתן בכלל ב־2019.

כך למעשה "מחזיר" ניסנקורן לכחלון, על כך שבהסכם עצמו, בעקבות התעקשות של פקידי האוצר, חלק מהתוספת ניתן באופן דיפרנציאלי כך שבעלי המשכורות הנמוכות צריכים לקבל תוספת באחוזים יותר מבעלי השכר הגבוה, מה שהציג את ניסנקורן כפחות חברתי ובטח לא כמגן החלשים. לפי התגובות שנוספו להודעה על הסיכום קל לראות מי המנצח ומי המפסיד.

מנכ"ל האוצר שי באב"ד כמעט הודה בכניעה לניסנקורן כשמסר "אני מבקש להודות ליו"ר ההסתדרות על ההירתמות וההיענות החיובית לבקשתו של שר האוצר. יו"ר ההסתדרות גילה אחריות כשנרתם לסייע לתקציב המדינה באמצעות דחיית הפעימות בהסכם השכר". ואילו ניסנקורן מסר ש"היום הושטנו גלגל הצלה לתקציב המדינה והדבר נעשה מתוך תחושת אחריות עמוקה לעתיד החברה הישראלית".

כמה כחלון רוצה לקחת: 1.8 מיליארד שקל 

מה הסיכוי שזה יקרה: גבוה מאוד

עמרי מילמן

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן צילום: עמית שעל

רכבת ישראל

הפנסיות שלנו מגויסות למטרה

המדינה מתכוונת לממן את תוכניות הפיתוח של רכבת ישראל דרך הפנסיות של הציבור שנוסע בה. לפי הצעת המחליטים, רכבת ישראל תגייס חוב בהיקף של 2 מיליארד שקל, מתוכם מיליארד שקל בשנה הבאה ועוד מיליארד שקל ב־2018. לפי האוצר, "הכוונה היא כי הכסף יגויס במח"מ (מחזור חיים ממוצע) ארוך יותר ובהקצאת סיכונים שונה. בכך תשמור הרכבת על מעמדה כחברה ציבורית מדווחת תוך חלוקת סיכונים אופטימלית", והכסף שיגויס ייגרע בשנים הבאות מתקציב משרד התחבורה. הרכבת הנפיקה לראשונה אשתקד, ובכך חלק מהאחריות הכספית עברה ממשרד התחבורה לנוסעים, שהפנסיות שלהם מושקעות בפתיחת קווים או בחשמול הציוד.

כמה כחלון רוצה לקחת: 2 מיליארד שקל

מה הסיכוי שזה יקרה: גבוה

ליאור גוטמן

צילום: גיל נחושתן

קק"ל

הקרן מחזיקה את האוצר קצר

2.2 מיליארד שקל תעביר קק"ל למדינה בשנים 2016–2017, כך סוכם בנובמבר האחרון בין הצדדים – 1.2 מיליארד ל־2016 ומיליארד לשנת 2017, ובכל שנה 200

מיליון מכל סכום מועברים אוטומטית למשרד להגנת הסביבה. ואולם ההסכמה הגיעה לאחר מאבק ארוך של כיפופי ידיים בין המדינה לקק״ל. עוד סוכם כי תוקם ״ועדת ארבעה״ שתורכב מנציגי קק"ל, משרד ראש הממשלה, האוצר והמשפטים, שיחליטו על המטרות שעבורן יועבר הכסף לפרויקטים לאומיים משותפים.

אלא שבישיבת הדירקטוריון האחרונה שהתקיימה בקק״ל כבר התבטא אחד מחבריה נגד ההסכמה עם המדינה ואמר כי אסור להמשיך בו בכל מקרה. עם זאת, אף שהדבר ארך זמן, העבירה קק״ל לאחרונה את מלוא הכסף לחשבון נאמנות, שם הוא ממתין עד שאותה ועדת ארבעה תסכים על שימושיו.

באוצר בנו על הכסף הזה למטרות אחרות – לאו דווקא כאלו שיתקבלו במשותף בוועדת הארבעה. לפי האוצר, כספי קק״ל היו אמורים לסייע בהקטנת הוצאות הממשלה דרך מימון של פרויקטים קיימים כמו למשל בניית כבישים או פרויקטים שונים של פיתוח שאמורים לעודד דיור. אלא שקק״ל מיאנה להעביר את הכסף למטרות אלו ובאוצר נאלצו לחשב מסלול מחדש, שכלל בתוכנית התקציב רק 450 מיליון שקל מתוך הסכום שקק״ל מעבירה, ויתרת הכסף אמורה לשמש עבור פרויקטים חדשים ולא להקטנת הבור התקציבי.

כמה כחלון רוצה לקחת: 2.2 מיליארד שקל

מה הסיכוי שזה יקרה: גבוה

רוני זינגר

יו"ר קק"ל דני עטר צילום: ינאי יחיאל

מפעל הפיס

האוצר ישמור את הכסף עבור הפיס

משרד האוצר זיהה הזדמנות כלכלית במפעל הפיס — פרה חולבת שמניבה רווחי עתק מדי שנה. כשאימץ את מסקנות הוועדה לייעול שוק ההימורים החוקיים הוא גזר על מפעל הפיס להעביר למדינה מיליארד שקל מהכספים החונים שלה — שעומדים כיום על 3 מיליארד שקל ומשמשים לביצוע פרויקטים שונים ולמתן תקציבי "מאצ'ינג" לרשויות מקומיות.

מדובר במודל דומה לזה של קק"ל, שלפיו הכסף יישאר "צבוע" עבור הפיס, אבל האוצר ישמור אותו אצלו ואי אפשר יהיה לגעת בו בלי אישורו.

לצד זאת כוללות ההמלצות הגדלת המיסוי על זכיות, צמצום פעילות מכונות מזל וגם הקטנת עמלות המשווקים, מהלכים שצפויים להסתכם באובדן הכנסות של כ־800 מיליון שקל בשנה.

ב־2015 רשם מפעל הפיס רווח נקי של 1.7 מיליארד שקל מתוך הכנסות של מעל 7 מיליארד, כך שהמשמעות היא שכחלון חותך את הרווח הנקי בחצי.

כמה כחלון רוצה לקחת: 1 מיליארד שקל

מה הסיכוי שזה יקרה: בינוני־גבוה

רוני זינגר

צילום: דניאל דה אלבי

רשות שדות התעופה

לוטשים עיניים לעלייה בהכנסות

רשות שדות התעופה תעביר למדינה 2.4 מיליארד שקל מקופתה — כך טוענים במשרד האוצר — חצי ב־2017 וחצי ב־2018. לפי ספר התקציב, "החל משנת 2003 חל גידול חד בהכנסות רשות שדות התעופה, שנובע מעלייה בהכנסות מאגרות התעופה ומעלייה בהכנסות המסחריות".

בשנת 2003 הסתכמו הכנסות רשות שדות התעופה בכ־623 מיליון שקל, ואילו בשנה שעברה הן כבר הגיעו לכ־1.7 מיליארד שקל — מתוכם כ־1.55 מיליארד שקל ממסחר והשאר מאגרות והיטלים שונים. "מדובר בגידול תזרימי של יותר מ־120% על פני 12 שנה", אומרים באוצר. "לאור העלייה החדה בהכנסות הרשות ממסחר ומאגרות, נצברו עודפי הכנסות של יותר מ־3 מיליארד שקל נכון לסוף 2015 וראוי שישמשו לטובת הציבור באמצעות העברתם לקופת המדינה".

כמה כחלון רוצה לקחת: 2.4 מיליארד שקל 

מה הסיכוי שזה יקרה: גבוה

ליאור גוטמן

מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות צילום: אלכס קולומויסקי