חקר ביצועים: השבוע של סמי סגול, חוק ההסדרים ויאהו

כתר פלסטיק נמכרת

סגול אחרון הנפילים

כתר פלסטיק הוקמה ב־1948, כמו המדינה. מאז היא נבנתה לאט, בחוכמה, ביססה שוק שלם בארץ ובעולם. רק עכשיו, לקראת שנתה ה־70, משפחת סגול מוכרת אותה לקרן הבריטית BC פרטנרס לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר. עם 29 מפעלים ויותר מ־4,000 עובדים, כ־1,500 מהם בארץ, בלי רעש תקשורתי, עם חזון וכישרון וסבלנות, סמי סגול בנה אימפריה, מופת לתעשייה קלאסית. אחרי שאפילו סטף ורטהיימר מכר את ישקר לוורן באפט, סגול נותר אחרון הנפילים של התעשייה הישראלית ה"ישנה", שמסוגל להמציא ענף, לייצר בארץ, לנשום עמוק, להציג ניהול בקצב הזן ולא בקצב הבורסה או האקזיט הבא. וטוב שהוא זכה להיפרד מהאימפריה הזאת בכבוד ועם רווח נאה.

גולן חזני

מימין יצחק וסמי סגול צילום: אוראל כהן

שינוי במס על ההייטק

שויד תתבגר כבר

משרד האוצר, שמתכנן להפחית את המס שמשלמות ענקיות ההייטק בישראל כדי להגדיל את הפעילות שלהן כאן, הצליח לעצבן את גיל שויד. מייסד ומנכ"ל צ'קפוינט בירך על הפחתת המס, אבל טען שהמהלך עושה איפה ואיפה בין חברות מקומיות לזרות, שנהנות יותר. אבל האוצר לא באמת מפריד בין זרים למקומיים. כדי לקבל את ההטבה הגדולה יותר הוא פשוט מציב רף הכנסות של 10 מיליארד שקל בשנה, וממש לא אכפת לו אם זו חברה זרה או ישראלית. דווקא צ'קפוינט היא החברה הישראלית הקרובה ביותר לרף ההכנסות הזה. לכן מוטב ששויד ישתמש בקופת המזומנים השמנה שלו כדי לקנות חברות או להתמזג, ולעשות את הקפיצה המתבקשת. במקום להתלונן שהגדולים מקבלים יותר, הגיע הזמן שצ'קפוינט תקפוץ מדרגה.

אסף גלעד

חוק ההסדרים יצא לדרך

כחלון עדיף חוק אחד ביד

זה קרה מהר, מהר יותר מבעבר. חוק ההסדרים תמיד גורר לחצים, מאמצים של אינטרסנטים להוציא מתוכו יוזמות מסוימות או לתקן או להשחיל אחרות. הפעם הלחצים, שמופעלים זה חודשים, התגלו כאפקטיביים בתוך יממה אחת: ביום שני הוצגה טיוטת החוק, ביום שלישי האוצר כבר הוציא ממנו את התוכניות של המדינה להיות מעורבת יותר ביצוא הביטחוני, להחמיר את הפיקוח על קצא"א ולפתוח את שוק התחבורה לכניסת אוּבּר. מה יעלה בגורל שלל הסעיפים, חלקם חשובים והגיוניים? קשה לדעת. מה שכן אפשר להבין מההתנהלות השבוע הוא שקבוצות הלחץ הולכות ומתחזקות, שהאוצר דווקא נחלש, ושהשר משה כחלון יורה ביותר מדי תותחים בו־זמנית. אי אפשר להעביר כל כך הרבה שינויים בחוק אחד. זו הבעיה האינהרנטית של חוק ההסדרים, אבל השנה כחלון לקח אותה לקצה, וככה זה נראה.

נעמה סיקולר

משה כחלון שר האוצר צילום: עומר מסינגר

לקראת שינוי הענישה

רפורמת דורנר - חיסכון מצמיח הומניות

חוק ההסדרים אמור להוציא לדרך את הרפורמה במדיניות הענישה שהציעה ועדת דורנר, רפורמה שמעדיפה לשקם מורשעים ולא לאסור אותם. יש לה סיכוי מצוין לעבור בזכות תמיכה כפולה של משרדי המשפטים והאוצר — המשפטנים יודעים שמאסרים לא באמת מרתיעים, ובאוצר יודעים כמה הם יקרים. ישראל היא המדינה השנייה בעולם במספר האסירים לנפש (אחרי ארצות הברית), מה שתובע עוד ועוד מתחמי כליאה וכוח אדם. הסנטימנט הציבורי הרווח אולי רוצה לראות את הפושעים לנצח מאחורי סורג ובריח, אבל המפגש בין השיקול התקציבי להיעדר ההיגיון הענישתי הצמיח רגע נדיר, שבו רפורמה אחת יכולה להפוך את המדינה להומנית ונאורה יותר.

משה גורלי

חוק האוטיסטים נקבר

כץ מפנה עורף

זו היתה שעה נדירה בכנסת. ועדת הרווחה דנה בחוק האוטיזם, בעצם בשלוש הצעות חוק שמנסות להסדיר את סל השירותים שהמדינה תעניק לאוטיסטים, בעיקר בוגרים. כתמיד, יש ויכוחים על פרטי ההצעות והתנגדויות נקודתיות. אבל כשבני המשפחות תיארו בדמעות את המצוקות האדירות ואת הצורך בפתרון, התומכים והמתנגדים והמתווכחים כאבו איתם, עצרו כדי לנחם. הציניות המרחפת תמיד מעל המשכן התנדפה, והתקווה היתה שהדיון יוכל לתרגם את הכאב הזה לפעולה. אבל הרגע הזה חלף כשהתברר ששר הרווחה חיים כץ, שהבטיח להפוך את הצעות החוק הפרטיות להצעה ממשלתית, לא יעשה את זה. "יש יותר מדי חורים, צריך חוק משופר", נמסר מטעם כץ, שלא הגיע לדיון. למה לא לקחת את ההצעות הקיימות ולשפר אותן בעזרת הוועדה, שבדיוק לשם כך התכנסה? ככה נראית פוליטיקה שלא טורחת להגיע לחדר ולראות את הכאב.

מיקי פלד

חיים כץ צילום: אביגיל עוזי

סוף סוף יש עסקה

יאהו דנ"א של פספוסים

ב־1998 יאהו כבר היתה תאגיד אינטרנט משמעותי, ושני סטודנטים צעירים ניסו למכור לה סטארט־אפ חיפוש שהקימו. אלה היו מייסדי גוגל, שרצו רק מיליון דולר. יאהו סירבה. שלוש שנים אחר כך יאהו היא זאת שרצתה לקנות את גוגל, הפעם ב־3 מיליארד דולר. גוגל רצתה 5 מיליארד. יאהו סירבה. ב־2008, כשיאהו כבר היתה על הקרשים, מיקרוסופט הציעה לקנות אותה ב־44.6 מיליארד דולר, סכום נדיב יחסית למצב החברה. יאהו סירבה. השבוע היא נמכרה בקצת פחות מעשירית. נדמה שזה פשוט חלק מהדנ"א של החברה: קושי לקרוא את מצב הענף ולהבין לאן הוא הולך, חוסר יכולת להסתגל, חוש טיימינג נורא. אם להיתלות רגע באילן הגבוה של אבא אבן, כנראה נזכור את יאהו כחברה שלא החמיצה הזדמנות להחמיץ הזדמנות.

עומר כביר

ארה"ב נגד הפיראטים

סגירת קיקאס דרוש פתרון ישראלי

בתוך אינספור התהפוכות שהאינטרנט כבר עבר, שני דברים נותרו יציבים: הפופולריות של הפורנו, והניסיון הסיזיפי להילחם בפיראטים. בסוף השבוע שעבר נעצר ארטם ואולין, שחשוד בהפעלת אימפריית שיתוף הקבצים KickAss Torrents. האתר עצמו נסגר, אבל חזר לפעול מהר מאוד. קשה לבוא בטענות לרשויות האמריקאיות: גם אם אי אפשר לעצור באמת את הפעילות של קיקאס אלא רק לשבשה, ואולין הוא לכאורה עבריין וראוי שייענש. אבל לישראלים, בניגוד לאמריקאים, בכל זאת יש זכות להתעצבן: לנו אין אלטרנטיבה חוקית מוצלחת לצפייה בסרטים וסדרות. ולא, הגרסה המקומית הדלילה של נטפליקס לא נחשבת. במקום להתמקד במאבקי זכויות יוצרים, הגיע הזמן שגופי המדיה כאן ידאגו שלא נזדקק לחסדיהם של ואולין וממשיכי דרכו.

דור צח

אלימות לפני האולימפיאדה

ריו 2016 הגרועה בכל הזמנים?

ג'ייסון לי, לוחם ג'ו ג'יטסו מניו זילנד, תיאר השבוע בטוויטר ובפייסבוק איך נחטף בברזיל "בידי אנשים במדי משטרה, לא סתם אנשים עם אקדחים", ותחת איומי אקדח הוכנס למכונית ונלקח לכספומט להוציא כופר. "אני לא יודע מה יותר מדכא, העובדה שזה קורה לזרים סמוך למשחקים האולימפיים או שזה קורה למקומיים על בסיס יומיומי", כתב. לי אינו הספורטאי היחיד שמתאמן בברזיל לאחרונה ונשדד, ושיעור אירועי האלימות במדינה עלה השנה בעשרות אחוזים. המשחקים אמורים להיפתח ביום שישי הבא, ואם המצב לא ישתנה משמעותית — זו תהיה האולימפיאדה הגרועה בכל הזמנים (להוציא זאת שהנאצים אירחו).

אוריאל דסקל