האם מועמדת לעבודה צריכה לספר שהיא בהריון?
נשים לעיתים מוצאות את עצמן מועמדות לתפקיד חדש או לקידום בשלבי הריון מוקדמים ותוהות כיצד לנהוג. אם יספרו – אולי לא יקבלו אותן, ואם לא יספרו – הן עלולות ליצור רושם לא אמין ויזקפו זאת לרעתן. איך לצאת מהתסבוכת?
מועמדת נמצאה מתאימה ומתקבלת לעבודה שבה חשקה. היא מתחילה לעבוד, אך כעבור זמן לא רב מתברר כי היא בהריון, שהחל עוד לפני שלב המיונים לתפקיד. האם היה עליה לספר על כך מראש?
אישה בהריון (אילוסטרציה). מתי לספר למקום העבודה? צילום: שאטרסטוק
יהודית ימפולסקי. "מבחינתי זה לא שקר" צילום: מיקי נועם אלון
לדברי יועץ ארגוני שהעדיף להישאר בעילום שם, "לא משנה איך נסתכל על זה - זה פוגע בסיכוי של אותה אישה אם תגיד. יש חברות שיגייסו בכל מקרה - אבל זה לא המקרה השכיח. במובן מסוים - אם את יודעת שיש לך ערך גדול לחברה, את עושה אפילו טובה למנהל המגייס שאת לא מספרת לו - כי גם אם הוא ירצה לגייס אותך, הוא יצטרך לשתף את המנהלים ב'מצב' ותמיד יהיה מישהו שיחשוב שזה רעיון רע מאוד לגייס אישה בהריון". עוד הוא מוסיף כי "אישה שבאה להתראיין, שהיא בגיל הפוריות ועדיין אין לה שלושה ילדים - מעסיקים כבר לבד עושים את החשבון שיש סיכוי שהיא תיכנס להיריון. ארגונים באופן כללי הם יותר תועלתניים וציניים מאנשים. בניהול קריירה של היום, עלינו לדאוג קודם כל לעצמנו".
קראו עוד בכלכליסט:
- האם הורים הם עובדים טובים יותר?
- לא רק שכר: במו"מ הבא שלכם בעבודה, אלה הדברים שחשוב לבקש
- סופרוומן: האמהות שמתמרנות בין כמה עבודות במקביל
אישה בהריון (אילוסטרציה). מתי לספר למקום העבודה? צילום: שאטרסטוק "לא הוגן לכפות על מעסיק קטן לגייס אישה בהריון"
המחיר לעסק קטן במקרה של עובדת חדשה בהריון אכן יכול להיות כבד. אסתר ריבק, סמנכ"לית רבטק, עסק למערכות להגנה הקפית ואם בעצמה לשלושה ילדים בוגרים, נחרצת כי על העובדת לספר שהיא בהריון עוד בגיוס לתפקיד. היא אומרת כי "כמעסיקה בחברה קטנה, החוקים המגוננים על נשים בהריון מאד יקרים עבורי וקשים לביצוע".
לפי החוק, עובדת צריכה לספר על הריונה למעסיקים רק בחודש החמישי להריונה, או לפני כן, לפי שיקולה. אין חובה על המועמדת לספר שהיא בהריון בראיון, אלא בנסיבות חריגות כמו למשל כשאופי התפקיד מסכן את ההריון. בית הדין הארצי לדיני עבודה אף פסק פיצויים לעובדת שלא סיפרה שהיא בהריון בתהליך המיון, ואחרי שעבדה כחודש, המעסיק גילה ופיטר אותה בשל כך.
אסור לפטר עובדת שעבדה מעל חצי שנה באותו מקום, אלא בהיתר של משרד הכלכלה. אם עבדה פחות מ-6 חודשים, עדיין אסור לפטרה אם הפיטורים נובעים מההריון. מעבר לכך, למעסיק אסור לפטר עובדת במשך 60 יום לאחר שחזרה מחופשת לידה. חוקים אלה נועדו להגן על עובדת בהריון, אך מרתיעים חלק מהמעסיקים לקבל נשים שהן בהריון.
ריבק מוסיפה כי "ההגינות מחייבת שמועמדת תאמר שהיא בהריון וההחלטה אם לגייס אותה תהיה של המעסיק. לא הוגן לכפות על מעסיק קטן, שמתמודד גם כך בעלויות ניכרות ובהוצאה קשיחה של כוח אדם, לגייס אישה בהריון שתוך זמן קצר תצא לחופשת לידה. לכל עובד חדש יש תקופת לימוד והסתגלות בה תפוקתו נמוכה, ואלה יהיו לריק אם העובדת לא תחזור לעבוד, שכן היא הרי אינה מחויבת".
"המצב אינו סביר", מסבירה ריבק, "מכיוון שאם עובדת תממש את כל הזכויות הקיימות לה בהריון, היא יכולה לא להופיע אפילו יום אחד לעבודה ומאידך על חלק ניכר מחיסורים אלה מגיע לה תשלום מהמעסיק. גם אם אין תשלום על חלק מימים אלה, ברוב המקרים אסור לפטר אותה ויש לשמור לה על המשרה ועל התשלומים הסוציאליים שלה".
"לנו כמעסיקים אין זכות לשאול לגבי ילדים והריונות וזה לדעתי צודק ונכון", אומרת ריבק, "אבל למועמדת יש חובה ליידע על כך. גם אם אבלע את הרוק אשתוק ואמתין שתלד, האמון בה נשבר ומכאן ואילך מאד קשה יהיה לה לעבוד בחברה".
"הריון הוא חלק מהחיים"
גם יהודית ימפולסקי, סמנכ"לית משאבי אנוש באינטל, סבורה כי על המועמדת לספר בראיון על הריונה, אולם לדבריה הדבר לא צריך להשפיע על ההחלטה: "צריך בראיון להיות הכי אמיתי שיש. אנחנו כארגון רואים בזה שלב בחיים, נבחן את המועמדת על פי הכישורים שלה וההתאמה לתפקיד". ימפולסקי מוסיפה כי אם המועמדת מאד חזקה ויש התאמה מצוינת לתפקיד, זה יגבר על כל תקופת היעדרות. "אנשים לוקחים חופשות, יוצאים למילואים, חס וחלילה חולים, יש כל כך הרבה אירועים בחיים, שבקריירה ארוכה זה בטל בשישים. כאימא היא דווקא יכולה להביא פרספקטיבה מעניינת לארגון. אבוי לארגון שייקח את זה את זה כשיקול".
יהודית ימפולסקי. "מבחינתי זה לא שקר" צילום: מיקי נועם אלון
עם זאת, ימפולסקי מקבלת בהבנה גם מקרים בהם עובדת התחילה לעבוד מבלי לספר בשלבי המיון על ההריון: "זה קרה לי יותר מכמה פעמים. בכל פעם שזה קרה, בירכתי את העובדת ונתתי לה טיפים. נשים בכל הגילאים, בטח בהריון ראשון לא תמיד יודעות איך להתמודד. מבחינתי זה לא שקר, אולי לא ידעה, אולי היתה נבוכה. יש נשים שלא מספרות לפעמים בגלל ניסיונות שלא צלחו. אנחנו בני אדם. כל אדם עושה הכי טוב שהוא יכול באותו רגע".
חגית סנובסקי המתמחה במיקוד וניהול קריירה, אף היא ממליצה לא לספר בהתחלה, בפרט אם ההריון הוא בתחילת דרכו. מצד שני, היא אומרת כי המרואיינת צריכה להבין שאם מקבלים אותה, יש לה אחריות להוכיח את עצמה ולהראות שהיא עושה עבודה טובה ומקדמת את העסק.
"היו לי כמה מקרים כאלה כשעבדתי כסמנכ"לית משאבי אנוש", מספרת סנובסקי, "נשים שהגיעו וסיפרו לי שהן בהריון, קיבלתי אותן, הן השקיעו ונשארו עוד שנים ארוכות בחברה. לעומת זאת, היתה מישהי שקיבלנו לעבודה ואחרי חצי שנה נודע לנו שהיא בהריון מתקדם. היא לא עבדה ברצינות ואף הפסיקה להגיע לעבודה בשלב מסוים. היא עדיין קיבלה משכורת ולא היה מה לעשות".
"בלי נשים בכוח העבודה אין מספיק עובדים מוצלחים, וחלק ממה שהן עוברות זה הריון ולידה", ימפולסקי מסכמת. "לא יישארו לנו עובדים טובים אם נסנן אותם לפי המצבים האישיים".
