מהפכה על חוטים

המירוץ לקראת עולם ירוק יותר כבר רשם הישגים רבים, אולם פה ושם נשארו כיסים מאתגרים שעוד רחוקים מלהיות ידידותיים לסביבה. אחד מהם הוא משאיות. חיינו כרוכים בכמות עצומה של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים שצריכים לנוע ברחבי העולם, אבל בעוד פתרונות שונים מצאו דרכים לצמצם את הזיהום של כלי רכב אחרים, המשאיות ממשיכות לזהם, והרבה. לפי דו"חות של המועצה הבינלאומית לתחבורה נקייה, כ־35% מפליטות פחמן דו־חמצני בכבישי אירופה נובעות ממשאיות כבדות, ואם לא ייעשה דבר חלקן יגדל ל־45% עד 2030.

ייתכן שהמהפכה מתחילה כעת בקטע קצר של 2 קילומטרים על הכביש המהיר E16. זהו כביש מרכזי, שנמתח על פני 1,100 קילומטר, מתחיל מהעיר דרי (Derry) בצפון אירלנד דרך סקוטלנד, ומעבר לים ממשיך בנורבגיה עד נקודת הסיום בגאבל, עיר נמל תוססת ופעילה במזרח שבדיה. 2,000 מטרים מתוכו, בסמוך לגאבל, נהפכו לפני שלושה שבועות לאוטוסטרדה החשמלית (eHighway) הראשונה בעולם.

צילום: Tobias Ohls

זה עובד כמו חשמלית: 5.5 מטרים מעל הכביש, לאורך הנתיב הימני, הותקנו כבלי חשמל. כאשר משאית מתקרבת לקטע הזה חיישן שמותקן עליה מזהה את כבלי החשמל, ופותח חלון מגג המשאית, שממנו יוצאים פנטוגרפים — מין זרועות מתקפלות שמתחברות לכבלי החשמל.

זו טכנולוגיה ותיקה, בת יותר ממאה שנה, שמשמשת להסעות המונים בערים שונות, אבל החיבור שלה למשאיות חדשני, ובמיוחד האופן שבו המשאית עוברת באופן חלק ועצמאי משימוש בדיזל לשימוש בחשמל ובחזרה: כשהפנטוגרפים מתחברים לרשת החשמל מנוע הדיזל כבה ומנוע החשמל נכנס לפעולה. כשהמשאית זזה מהנתיב, למשל אם הנהג יוצא לעקיפה, הפנטוגרפים שמבחינים בסטייה מתנתקים מכבלי החשמל ונסגרים, ומנוע הדיזל חוזר לפעולה. כשהעקיפה מסתיימת והנהג חוזר לנתיב החשמלי, הפנטוגרפים נמתחים ומתחברים שוב. הכל קורה באופן חלק, בלי מעורבות אקטיבית של הנהג ובמהירות של עד 90 קמ"ש.

כרגע המערכות פועלות רק במשאיות של חברת סקניה השבדית, שהותאמו לרשת החשמל שבנתה ענקית האנרגיה הגרמנית סימנס, והכל ביוזמה משותפת של רשויות התחבורה, הסביבה והאנרגיה בשבדיה. החשמל לרשת מגיע ממתקנים קטנים בצד הדרך, ובהמשך סימנס מתכננת להמיר חלק מהאנרגיה שנוצרת עם האטת המשאיות לחשמל שיוכל להזין משאיות נוספות. בסימנס מעריכים שזה יפחית משמעותית את הוצאות התפעול של האוטוסטרדה החשמלית ואף יוכל לממן את עלויות ההשקעה בה בכבישים עמוסים.

15 מיליון דולר הושקעו בניסוי השבדי, שיימשך כשנתיים, ויאפשר להחליט אם להרחיב את הרעיון. היתרונות ברורים: האוטוסטרדה החשמלית מסתמנת כפתרון חכם, אלגנטי וזול למשאיות מזהמות. ההערכות בשבדיה הן שהיא תפחית דרמטית את הפליטות המזהמות ותחתוך בחצי את צריכת האנרגיה בכבישים שבהם היא מופעלת. גם הסוכרייה הכלכלית מפתה: לפי חישובי סימנס, משאית 60 טונות שנוסעת 200 אלף ק"מ על אוטוסטרדה חשמלית חוסכת 75 אלף יורו בדלק שאינה צורכת. והיתרון הגדול באמת: כל המהפכה הזו יושבת על תשתית הכבישים ומשאיות היברידיות או חשמליות קיימות. לא צריך לסלול כביש חדש או להמציא מנוע אחר, אלא להלביש את רשת החשמל על נתיב אחד בכביש ולהתקין על משאית חיישן ופנטוגרפים.

שני הקילומטרים של הניסוי השבדי הם חלק ממגמה מעניינת שבה מלבישים על תשתיות תחבורה קיימות תזונת חשמל מהירה וקלילה. סימנס עומדת להשיק אוטוסטרדה חשמלית דומה גם בקליפורניה, בשיתוף וולוו. במקביל היא החלה לפתח עם איירבוס מערכת חשמלית היברידית למנועי מטוסים. סקניה מצדה עומדת להשיק בעוד שלושה חודשים אוטובוס עירוני היברידי, שהמנוע החשמלי שלו יכול להיטען ללא כבלים, היישר מהכביש, בתוך דקות אחדות. אפילו אלביט מערכות הישראלית, פורסם לאחרונה, נכנסה לתחום ופיתחה טכנולוגיה להטענת אוטובוסים חשמליים בתוך פחות מדקה, באנרגיה שמספיקה לנסיעה של כ־2 קילומטרים.

בשבדיה, שהתחייבה להיות נטולת פליטות מזהמות מדלק עד 2030, תולים תקוות רבות באוטוסטרדה החשמלית. "רוב תחבורת המטען בשבדיה עוברת על הכביש הזה, ולכן אנחנו מוכרחים לשחרר את המשאיות מהתלות בדלק", הסביר אנדרס ברנדטסון, אסטרטג ראשי במינהל התחבורה השבדי. "כבישים חשמליים מאפשרים את זה, והם משלימים באופן מצוין את מערכת התחבורה הקיימת".