תיקון עולם: הגשם כבר לא מקומי

מתקן ביו־פילטר ראשון בישראל הותקן בחודש שעבר בכפר סבא. ומהו מתקן ביו־פילטר? מתקן בדמוי שטח אדמה המנתב את מי הגשמים העירוניים אל מי התהום.

מי גשמים שיורדים על ערים, המוגדרים "נגר עירוני", זורמים כיום לתעלות הניקוז, לא לפני שהם צוברים כמות גדולה של מזהמים מהרחובות ומהכבישים, ומשם הם מוזרמים לנחלים ולים. מתקן הביו־פילטר מסנן את המים המזוהמים באמצעות שכבות של קרקע, חול וצמחים, שמהווים מצע גידול לחיידקים שמטפלים באותם מזהמים. לאחר מכן מתקן הביו־פילטר מזרים את מי הנגר העירוני אל מי התהום, ובכך מסייע לחידושו של משאב מים מידלדל.

בפרויקט בכפר סבא, שהחל ב־2010, הושקעו עד כה 13 מיליון שקל. המתקן הוא תוצר של שיתוף פעולה מחקרי בין ישראל לאוסטרליה, בתמיכת הארגון היהודי JNF אוסטרליה וקק"ל ישראל. במסגרת בדיקת הפוטנציאל של מתקנים כאלה בערי ישראל התברר כי טיפול נכון במי נגר עירוני בישראל יכולים לחסוך הקמה של מתקני התפלה. לפי חישובי המיזם, היעדר טיפול במי נגר עירוני בישראל מביא לבזבוז של 55 מ"ק של מים בשנה, השקולים ל־50% מצריכת המים ב־25 הערים הגדולות. עם התרחבות השטח העירוני גדל היקף בזבוז מי הנגר העירוני, והתחזית ל־2050 מדברת על 160 מ"ק מי נגר עירוני בכל שנה.

הביו־פילטר בכפר סבא. קרקע, חול וצמחים

מתקן הביו־פילטר הוא למעשה שטח פתוח שנועד לקלוט כמה שיותר מי גשמים. המתקן יכול לשמש כגינה ציבורית, ומרבית פעילות המתקן מתרחשת מתחת לפני הקרקע. מתקנים אלה יכולים להתפרס לאורך רשתות כבישים בינעירוניים ובשכונות חדשות. במלבורן, אוסטרליה, למשל קיימת תוכנית לפריסה של 10 אלף מתקנים כאלה ברחבי העיר כדי להתמודד עם מצוקת המים באזור.

"קק"ל משקיעה מאמצים רבים כדי לקדם את הטיפול במים בישראל ואת איסוף מי הנגר העירוני בפרט", אמר חיים מסינג, מנהל מרחב מרכז של קק"ל. "ישראל קיבלה החלטה חשובה לפתור את משבר המים באמצעות הקמת מתקני התפלה שמהווים פתרון יעיל אך יקר ב־40% ממתקן הביו־פילטר ומייצר עבורנו אתגרים ביטחוניים. על כן החלטנו בקק"ל לקדם שורה של פתרונות חדשניים לטיפול במי הנגר, ובדגש על טיהור המים בתהליך ביולוגי, לניצול מרבי של מי הגשמים. אנו קוראים לקובעי המדיניות