רשות המסים מכוונת את התותחים למשכירים הכבדים ב-airbnb

"לא ידעתי שמדובר בהכנסה עסקית", טען בפני חוקרי רשות המסים אחד ממשכירי הדירות ב־airbnb, שנחקרו אתמול. במסגרת החמרת האכיפה נגד משכירי דירות לטווח קצר פשטה אתמול הרשות על 58 דירות בתל אביב, ירושלים, חיפה ואילת, שמתוכן נמצא כי 19 בעלי נכסים לא דיווחו על הכנסותיהם. זאת לאחר שבתחילת החודש נחקרו 50 משכירם נוספים באזור המרכז והשרון.

המבצע החל כבר לפני מספר בפעילות מודיעינית באתרים הפופולריים airbnb ו־booking כדי לאתר את בעלי הדירות. רק אחרי שהצטברו ברשות מספיק בעלי דירות עם יסוד סביר שהעלימו מס, ועל מתווכים שונים שעושים את שירות התפעול עבור בעלי דירות, פתחו ברשות בביקורת גלויה וזימנו בעלי דירות למשרדי שומה.

רשות המסים נעזרת בשירותי כרייה של חברת אתנה כדי לדלות מידע ממאגרי מידע גלויים, שאותם הם מצליבים עם מידע שברשותם, כמו למשל מידע המצוי בטאבו על בעלות דירות.

בפשיטה אתמול נמצאו בעלי הדירות, שהעלימו הכנסות של 25–144 אלף שקל. תגובת בעל דירת היוקרה הירושלמית היתה "התכוונתי לפתוח תיק ולדווח". בחיפה נבדקו בעלי חדרים בבית מלון, המשכירים אותם לתקופות קצרות, רובם טענו: "לא ידענו שצריכים לדווח". אחד מבעלי הבתים באילת, שהשכיר 2 וילות למועדים קצרים במחיר של עד 3000 שקל ללילה, טען כי לא פתח תיק ברשות המסים כי "אני חולה, אין לי כוח".

הרשות לא מתעניינת במשכירים הקטנים

רשות המסים מחפשת בשלב זה רק את מעלימי המס הכבדים - אלו שמשכירים דירות בבעלותם לטווח קצר באופן שוטף. הכנסות משכר דירה לטווח ארוך זוכות לפטור ממס רק עד לתקרה של 5,000 שקל בחודש ומעליה ממוסות ב-10% (או לחילופין מס הכנסה רגיל יחד עם חישוב פחת), אולם השכירות לטווח קצר, אינה נכללת בכלל זה, ונחשבת כהכנסה מעסק - ולכן ממוסה ב־25% מהשקל הראשון. דיווחי רשות המסים על משכירי הדירות לטווח קצר העלו כי חלק מבעלי הדירות לא שילמו עד כה שקל לרשות המסים, וחלקם דיווחו על ההכנסות כאילו היו השכרה למגורים ולא עסק.

שימוש נפוץ באתרים אלו הוא דווקא להשלמת הכנסה צדדית - השכרה מדי פעם, כשבעלי הדירה טסים לחו"ל או בסופי שבוע כשסטודנטים שוכרים חוזרים לבית הוריהם, למשל. ההכנסות הללו נמוכות משמעותית מהמשכירים הקבועים, ולפחות בשלב זה, רשות המסים לא מתעניינת בהם, כך שלא ברור אם הם נדרשים ברמת העיקרון לשלם מס על הכנסותיהם מהדירה (ואז דה פקטו הם פטורים מתשלום מס תודות לתקרה הגבוהה) או שמא גם הם נדרשים לשלם מס על עסק. לפי הערכות רשות המסים באתרי השכרת הדירות רשומות 20 אלף דירות, מתוכן 10 אלף דירות במרכז, המכניסות עשרות מיליוני שקלים בשנה. עם זאת, ברשות אין דרך להעריך כמה מהדירות הן להשכרה מזדמנת וכמה מהן להשכרה ארוכת טווח.

airbnb עצמה דווקא לא מתעלמת מנושא המיסוי. באתר החברה מצוין כי המיסוי – הן המע"מ והן מס הכנסה יכולים להיכלל כחלק מהתשלום, ואף ניתן לפרט בדמי השכירות כמה מהם מיועד לתשלום המס. כך שההכרה בצורך לשלם מס נמצאת כבר באתר עצמו למשתמשים, והאחריות מוטלת עליהם.

רשות המסים מתמקדת בהעלמת מס ההכנסה, אך על כל עסקה כזו יש לשלם גם 17% מע"מ. בישראל תשלום המע"מ מגולם לרוב במחיר הסופי של מוצרים או עסקאות, ולפי אתר airbnb יש לבעלי הדירות את האפשרות לעשות זאת (או לפחות להציג כך את המחיר), אולם התשלום בפועל לרשויות המס לא נעשה ישירות דרך אתר החברה — מה שמאלץ כל בעל דירה לעשות זאת באופן יזום.

airbnb גובה עמלה של 12% מהמזמין ו־3% מבעל הדירה

למחזור הכספים של השכרת דירות לטווח קצר יש צד נוסף - החברות עצמן. airbnb גוזרת עמלה של 6%–12% מהמזמין (בהתאם להיקף העסקה) ו־3% נוספים מבעל הדירה. אך מכיוון שהיא לא מחזיקה מרכז בארץ, היא לא נדרשת לשלם מס על הרווחים שהיא מפיקה בארץ.

לאחרונה החלה רשות המסים לנסות לפתור את הסוגיה דרך פרסום חוזר המחייב חברות לשלם מס הכנסה על רווחים בארץ - רק במידה ויש להם מוסד קבע כלשהו בארץ. הרשות תידרש כעת לבחון אם ניתן להגדיר את פעילות החברה בארץ ככזו עם מוסד קבע, מאחר ואין לה משרדים בישראל - דבר קשה עד בלתי אפשרי. במקביל תזכיר חוק מע"מ שטרם עבר בחקיקה אמור לחייב חברות בינלאומיות לשלם מע"מ על הפעילות שלהן בארץ. עם זאת, על פי ההערכות -הכסף הגדול נמצא אצל בעלי הדירות.

מימין (מייסדי האתר): ג'ואי גבייה, בריאן שסקי, נייתן בלצ'ארקזיק צילום: Airbnb

משכירי הדירות הכבדים חויבו בארנונה של מלונות

להשכרת דירות לטווחים קצרים יש מספר משמעויות גם ברמה המקומית, האם ההשכרה משפיעה על הכלכלה המקומית, על המלונות, על מחסור בדירות, והאם יש לדרוש מבעלי הדירות מיסוי שונה - בעיקר ברמת הארנונה - מזה של דירות רגילות.

לפי דיווחי רשות המסים, הנושא נבדק בעיקר בערים הגדולות, ת"א, חיפה וירושלים, כאשר בת"א השוק הוא גדול משמעותית וממוסחר יותר משתי הערים האחרות - לפי נתוני האתר airdna, המנתח את הנתונים הגלויים של airbnb, בעיר רשומות כיום 4,762 אפשרויות לינה, מרביתן דירות שלמות והיתר חדרים או מיטות בחדר משותף.

עד כה חיפה וירושלים לא נקטו פעולות אקטיביות נגד משכירי דירות וטרם גיבשו בכלל עמדה מוצקה בנושא. בת"א, לעומת זאתף כבר פורסמו מקרים שבהם דירות שהושכרו במסגרת airbnb או booking חויבו על ידי העיריה בתשלומי ארנונה גבוהים יותר, התואמים סיווג מלונאי.

באחד המקרים הבולטים, חויב בעל בניין על ידי העירייה בתשלום ארנונה עסקית. הנימוק של העיריה היה כי בשל העובדה שהדירות בבניין מושכרות לטווח קצר, הרי שיחויבו בהתאם לסיווג עסק שאינו משמש למגורים. בעלי הבניין הגישו השגה למנהל הארנונה של העיריה, שדחה אותה, ואח"כ הגישו ערר לוועדת הערר שבו הגיעו להסכם פשרה, לפיו בעל הנכס יחויב בארנונה לפי תעריף בית מלון (ברמה של 3 כוכבים).

תעריפי ארנונה לדירה ממוצעת במרכז ת"א זולים בכ־10 שקל למ"ר לשנה מלון 3 כוכבים. ארנונה עסקית עשויה להגיע לסכומים גבוהים פי 5 ואף יותר מכך. התעקשות העיריה על כך עשויה בהחלט לעצור את השכרת הדירות לתקופה קצרה בעיר. עם זאת, בשלב זה יש הבחנה גם של העיריה בין דירות שמיועדות רק להשכרה לבין דירות שבעל הנכס מתגורר בהן ומשכיר אותן מעת לעת. במקרה השני העיריה לא נקטה עד כה הליכים כלשהם.

אנדרו ורביצקי, מנכ"ל airbnb בישראל, רוסיה ומזרח אירופה מסר כי "כאשר לקוחות מצטרפים ל־airbnb הם נדרשים לאשר כי יצייתו לחוקים המקומיים, להצהיר על הכנסותיהם ולשלם כל מס נדרש. החברה משלמת מסים ומזכירה למארחים לשלם מס הכנסה על הרווחים שלהם משיתוף הדירות שלהם. אנו גם גם מבקשים מהמארחים לוודא שהם מצייתים לכל החוקים המקומיים כולל חוקי המס. כל הלקוחות יכולים לבדוק ולהדפיס את היסטוריית ההעברות שלהם בכל זמן, על מנת לסייע להם לעמוד בדרישות רשויות במס".