"הפרקליטות נהפכה לשק חבטות מצד הרבה גופים אינטרסנטיים במדינה"
יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה: "השחיתות אינה מובילה רק לאובדן הכנסות, אלא גם לפגיעה קשה בשוק החופשי"; ראש מטה האכיפה הכלכלית במשטרה, רפ"ק שמעון בן שושן: "רוב הפשיעה כיום - ממניעים כלכליים"
"הפרקליטות נהפכה לשק חבטות מצד הרבה גופים אינטרסנטיים במדינה, כך שחשוב לי להסביר מספר דברים. על פי מדדים של ה-OECD שלושה עד חמישה אחוזים מהתוצר השנתי של כל מדינה מודרנית מגיע לפשיעה כלכלית, כאשר במונחים כספיים בישראל מדובר בעשרות מיליארדים רבים בשנה. אנקדוטלית, אנחנו בהחלט יכולים לומר כי לא מדובר בנתונים מופרכים" - כך אמר יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה, אכיפה כלכלית במשרד המשפטים, בכנס הפשיעה הכלכלית, שחיתות ושוחד של PwC Israel שהתקיים אתמול.
לדבריו "כיום, הפשיעה המדווחת אכן נמצאת במגמת ירידה עקבית ומתמשכת. עם זאת, עבירות בשוק ההון, עבירות מס ושחיתות לא מדווחות למשטרה ואין כל תיעוד שלהן. על פי ממצאי ועדת טרכטנברג, השחיתות אינה מובילה רק לאובדן הכנסות, אלא גם לפגיעה קשה בתחרותיות בשוק החופשי. לפני כ-15 שנה, המדינה חילטה סדר גודל של 2-4 מיליון שקל בשנה. כיום, על סמך הנתונים של 2015, המדינה הצליחה לתפוס ולחלט מאות מיליוני שקלים, כאשר היד עוד נטויה.
"ועדות ההשקעות בקרנות הפנסיה הגדולות בעולם, מעדיפות באופן מובהק להשקיע את מרבית הכספים בכלכלות שבהן יש שלטון חוק ורגולציה יציבה, על פני השקעה במדינות בהן אין איתנות שלטונית וחוקית. ישראל נכנסה בשנים האחרונות למועדון מכובד של מדינות שכן מתאימות להשקעות כאלה. חוששים מנגד שכבף יברח מכאן, אך קנה המידה של הכסף שבורח שונה לגמרי".
ראש מטה האכיפה הכלכלית במשטרה, רפ"ק שמעון בן שושן, אמר בכנס: "לדעת המשטרה, כיום הפשיעה ברובה מונעת ממניע כלכלי. המניע כמעט תמיד, להוציא תחומי פשיעה מסוימים, הוא מניע כלכלי. עד היום, היינו רגילים לזירות פשיעה פיזיות. כיום, שוק ההון מהווה זירה גדולה בפני עצמה וזירות נוספות מתנהלות באופן וירטואלי. מבחינת המשטרה, זירה זו היא לא פחות חשובה ולעתים יותר חשובה מאשר זירות פיזיות. להגיע למצב של שוק הון נקי מכל פשיעה זו בהחלט מטרה מרכזית שהצבנו לעצמנו. ארגוני האכיפה ניצבים כיום מול איום משמעותי, אשר ייתכן שאנו לא מרגישים אותו בשגרה ולא תמיד ניתן לכמת אותו, אך הוא יכול להפיל ארגונים גדולים כגון בנקים ובתי השקעות.
(אילוסטרציה) צילום: shutterstock רפ"ק בן שושן הדגיש כי "לפיכך, המחסום המבוצר שאנו יכולים להציב, עשוי לגרום לאותם גורמים עברייניים לפנות למקומות אחרים, שם אנו יכולים לצפות להם ולאתר אותם".
לדבריו, "בהערכות שונות של המדינה, דיברו על כך שאם ההון השחור היה נכנס לבסיס המס והיה ממוסה, הציבור יכול היה ליהנות משיעורי מיסוי נמוכים משמעותית".
רו"ח יוסי פילוס, השותף המנהל של PwC Israel, אמר בפתח הכנס: "הרגולציה בימינו בחזיתות השונות הופכת לכל כך סבוכה, כך שאין ארגון גלובלי שיכול לנהל הכל בכוחות עצמו. ארגונים רבים פועלים בטריטוריות שונות מבלי להגיע להיכרות מעמיקה עם החוקים ששוררים באותה מדינה. כיום, המדינות המערביות מפילות מחסומים וחולקות מידע. אין מקום לטעויות, וכל מי שעובר על החוקים , גם אם לא ביודעין, עלול לשלם מחיר יקר. ישנה מגמה של ההתעצמות ניכרת ברגולציה שמקיפה את כל תחומי החיים שלנו, כאשר 'הזרים' אשר פועלים במדינות השונות לא פטורים מלציית להוראות החוק".
אמיר בכר, קצין ציות בנק הפועלים, התייחס לאחריות הבנקים על פשיעה כלכלית שנעשית באמצעותם ואמר: "הבסיס המשפטי בנושאי פשיעה כלכלית לא השתנה כבר 15 שנה. עם זאת, האכיפה השתנתה משמעותית והפוקוס והאכיפה בפועל של נושאים שונים השתנתה. תפקידו של הבנק כיום הוא לשמש כשומר סף גלובלי מפני ביצוע של עבירות פלילות מצד גורמים אחרים, כגון לקוחות הבנק ואף לשמש כזרוע הארוכה של הרשויות. לעיתים הדרישות האלה לא עולות בקנה אחד ואפילו נוגדות את פישוט תהליכי העבודה מול לקוחות ואת השמירה על פרטיותם".
