טורקיה משוועת לתיירים הישראלים

הסכם הפיוס הישראלי־הטורקי לאחר שש שנות עוינות מבטא את השתלבות האינטרסים של שתי המדינות כיום. בעוד שבישראל הדגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו את היתרונות הכלכליים של ההסכם, באנקרה העדיפו להדגיש את ההישגים הפוליטיים ובעיקר את דריסת הרגל שניתנת להם ברצועת עזה. אך היתרונות הכלכליים עבורם אינם מבוטלים. ההסכם מגיע ימים ספורים אחרי שאיבדו את בת הברית הקרובה ביותר שלהם באיחוד האירופי — בריטניה. מה שמטריד אותם בעיקר כיום זו השאלה אם האיחוד יעמוד בהתחייבותו להעביר לה סיוע במיליארדי יורו והקלות בנושא הוויזות תמורת עצירת זרם הפליטים מסוריה.

המצב הכלכלי בטורקיה כיום אינו פשוט. אף שלפני כמה ימים פורסמו נתוני צמיחה מרשימים של 4.8% ברבעון הראשון של השנה, בסיס הצמיחה מרשים פחות — הוא מבוסס על הגברת הביקושים הפנימיים בעיקר כתוצאה מהעלאת השכר במגזר הציבורי ושכר המינימום (כ־430 דולר בחודש), שבוצעו השנה, והגברת הצריכה מצד 3 מיליון המהגרים הסורים השוהים בשטחה.

ארדואן צילום: בלומברג

מבחינה כלכלית ובראייה לטווח הארוך, התבססות הצמיחה על צריכה בלבד אינה בריאה למשק הטורקי. כדי להשיג שיעורי צמיחה בדומה לרבעון הראשון ולאורך זמן, טורקיה תצטרך להתמודד עם מגמת הירידה בביקוש מחו"ל, קרי האטה בייצוא וכן בהשקעות. החשש ממיתון עולמי נוכח יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי אינו מבשר טובות לטורקיה בהקשר זה.

2016 החלה בצורה מוצלחת עבור טורקיה גם בתחום הגרעון השוטף, שהצטמק באפריל ל־2.86 מיליארד דולר לעומת 3.86 מיליארד דולר בחודש המקביל אשתקד. הירידה נעוצה במחירי הנפט הנמוכים יותר, אולם גם במקרה זה טורקיה לא יכולה להרגיש בטוחה נוכח ההפכפכות במחירו.

וכשמדובר על נורמליזציה ביחסי טורקיה וישראל קשה שלא להתייחס לסוגיית התיירות הישראלית ובעיקר לאנטליה. ההתדרדרות ביחסים בין המדינות הביאה לפגיעה קשה בתיירות הישראלית. לפני המשבר ביקרו בטורקיה למעלה מחצי מיליון תיירים בשנה, אך מאז חלה ירידה תלולה, שהחלה להתהפך מעט בשנתיים האחרונות. בטורקיה משוועים לכל תייר ישראלי נוכח המשבר הקשה הפוקד את מגזר התיירות בשל פיגועי הטרור והקרע עם רוסיה — בארבעת החודשים הראשונים של 2016 ירד מספר התיירים בטורקיה בכ־16.5%.

הכותב הנו מומחה לכלכלות מדינות המזה"ת