נדחתה תביעת אבנר קופל נגד יו-טיוב: "מניאק ובן זונה אינם לשון הרע"
קופל תבע 200 אלף שקל בטענה כי ביקש כמה פעמים מאתר יו-טיוב להסיר סרטון "אוהדים" הכולל ביטויים אלימים המופנים נגדו ובין השאר "בן זונה" ו"מניאק"
בית משפט השלום בתל אביב דחה את תביעתו של יו"ר מנהלת ליגת העל בכדורסל לשעבר, אבנר קופל,
נגד אתר שיתוף הסרטונים יו-טיוב בטענה כי סירבה להוריד סרטוני אוהדים שבהם נשמעו קריאות בגנותו. "בנסיבות העניין הביטויים 'בן זונה', 'מניאק'', 'נשק לי את התחת' אינם עולים לגדר פרסום לשון הרע ולכל היותר, מהווים שימוש ב'שפה נמוכה'", נכתב בפסק הדין.
קופל הגיש את תביעתו במאי 2012 ובה דרש פיצוי של 200 אלף שקל. לפי תביעתו, שהוגשה באמצעות עו"ד חגי אשלגי ממשרד יום ל. כהן-אשלגי-אשל, הוא ביקש מספר פעמים מאתר יו-טיוב להסיר סרטון "אוהדים" הכולל ביטויים אלימים המופנים נגדו ובין השאר "בן זונה" ו"מניאק".
לפי קופל, המשך הצגת הסרטון באתר מהווה פרסום לשון הרע, הסתה לאלימות ורשלנות באופן המעמיד את קופל ואת בני משפחתו בפני סכנה מוחשית. במהלך ניהול ההליכים יוצרי הסרטונים שבמרכז התביעה הסירו אותם מיו-טיוב ובעקבות כך הגיע קופל להסדר עימם.
באות כוחה של יו-טיוב, עוה"ד רותה לובן ויונת אפריאט-מנה ממשרד יגאל ארנון ושות', טענו מנגד כי האתר אינו עומד מאחורי הסרטון המקורי, אינו היוצר שלו ואינו מודע לרקע ולנסיבות שבהן נוצר. לשיטת יו-טיוב לאחר שנבחן הסרטון על ידה לא נמצא כי הפר את ההנחיות באתר.
השופטת רונית פינצ'וק אלט דחתה את התביעה וחייבה את קופל בהוצאות משפט בגובה 10 אלף שקל. "הסרטונים מושא התובענה", נכתב בפסק הדין, "מתעדים התקהלות אוהדי כדורגל שבמהלכה נאמרו ביטויים שעל אף היותם וולגריים ונמוכים, אין הם עולים כדי לשון הרע... בנסיבות העניין הביטויים 'בן זונה', 'מניאק'', 'נשק לי את התחת' אינם עולים לגדר פרסום לשון הרע ולכל היותר, מהווים שימוש ב'שפה נמוכה'. באשר למשפט שהמשמעות שלו ניטרלית על פי אופייה וטיבה ומשכך, אין בו בכדי להשפיל, לבזות או להפוך את פלוני להיות מושא ללעג".
עוד צוין בפסק הדין כי לא הוכח שהפרסום על פי תוכנו ונסיבותיו יביא בהסתברות של אפשרות ממשית לעשיית מעשה אלימות. כמו כן, נקבע כי לא הוכח שהתקיים קשר סיבתי בין הנזק הנטען על ידי קופל לבין התנהלות אתר יו-טיוב. "משלא התקיים יסוד חיוני לצורך גיבוש עוולת הרשלנות", נכתב עוד, "מתייתר הצורך לדון בשאלות ביחס לחובת הזהירות המושגית וחבת הזהירות הקונקרטית ביחס לנתבעת, כמי שמשמשת כ'פלטפורמה' וכ'במה' לציבור".
