המדינה תפצה בסכום מקסימלי את זאבי וצ'רנוי על הוצאות הגנתם במשפט בזק
לאחר שבאוקטובר האחרון זוכו כל המעורבים בפרשה שעסקה במניות בזק קבע בית המשפט כי המדינה תפצה את אנשי העסקים ב-300 אלף שקל לכל אחד. מדובר בסכום הגבוה מהתקנות הקבועות בחוק, אך רחוק ממיליוני השקלים ששולמו בפועל לסניגוריהם
המדינה תפצה את אנשי העסקים גד זאבי ומיכאל צ'רנוי בכ-300 אלף שקל לכל אחד על הוצאות הגנתם לאחר שזוכו מכל אשמה וזאת למרות ששילמו מיליוני שקלים לסנגוריהם. הסכום הנמוך נקבע בשל תקנות החוק. "אין חולק כי מדובר בהוצאות הגנה של מיליוני שקלים, סכום שרחוק מלשקף את הוצאות האמת", כתב השופט בני שגיא בהחלטתו.
מימין: זאבי וצ'רנוי. לפי ביהמ"ש הנזק הישיר שנגרם לצ'רנוי ולזאבי בעקבות העמדתם לדין נאמד במיליוני שקלים צילום: עמית שעל
קראו עוד בכלכליסט:
- פרשת זאבי-צ'רנוי: כל הנאשמים זוכו
- זאבי היה רק כיסוי לצ'רנוי? יופי, למי אכפת
- פרשת צ'רנוי-זאבי: נאשם 4 ועתידו של הייעוץ המשפטי
תיק זאבי-צ'רנוי, המכונה גם פרשת מניות בזק התגלגל בין מסדרונות בתי המשפט משנת 2002. תחילת הפרשה בשנת 1999, כאשר חברת זאבי תקשורת של גד זאבי הגישה בקשה לקבל את אישורו של שר התקשורת לרכישת 19.6% ממניות חברת בזק. זאת לאור חוק הבזק והצו שהוצא בעקבותיו, שלפיהם העברת למעלה מ-5% בחברת בזק, המספקת שירות חיוני, מחייבת אישור של שר התקשורת. האישורים ניתנו בסופו של דבר, אך הפרשה גררה כתבי אישום על עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון.
בסופו של יום, השופט דר' עודד מודריק קבע בפסק דין שהשתרע על פני 115 עמודים כי מיכאל צ'רנוי, גד זאבי, זרב רום ומיכאל קומיסר נקיים מכל אשמה.
לאחר מתן פסק הדין פנו צ'רנוי, באמצעות עוה"ד גיורא אדרת ואורן אדרת, וצ'רנוי, באמצעות עוה"ד ירון קוסטליץ, יואב סגל ויבגני ברספוב, לבית המשפט בדרישה לפסוק הוצאות אותם תשלם המדינה וזאת בעקבות הזיכוי. הבקשה מתבססת על סעיף בחוק העונשין שיוצר מסלול ייחודי לפסיקת פיצוי על עוול שנגרם לאדם במעצר או מאסר ולשיפוי על הוצאותיו לשם הגנתו.
לפי השניים, מדובר בזיכוי מלא, תוך שבית המשפט דחה את כל רכיבי תזת המדינה וקיבל את גרסת ההגנה במלואה.עוד צוין בבקשה משך הזמן הארוך בו התנהל ההליך הפלילי שגרם לנזק בהיקף כספי עצום.
באשר לסכום הפיצוי, באי כוחו של זאבי ציינו כי מדובר בתיק בו התקיימו כ-147 ישיבות, תוך שזה שילם לצוות ההגנה במשפטו סכום כולל של כ-8.5 מיליון שקל, כך שהסכום הקבוע בתקנות העוסקות בפיצוי מסוג זה אינן משקפות ולו 3.5% מהסכום שהוצא בפועל.
"עסקינן במשפט מורכב במיוחד אשר נמשך כ-12 שנה, במסגרתו התקיימו כ-147 ישיבות, הוצגו ראיות בהיקף של אלפי מסמכים והסתיים באופן של זיכוי מוחלט", כתב השופט בני שגיא בהחלטתו, "תוך שבית המשפט קובע כי אין בכל אותן עדויות ומסמכים כדי להוכיח את לב ליבו של כתב האישום – כוונת המרמה של המבקשים".
לפי ההחלטה, השלכותיו של אקט הגשת כתב אישום אינן מסתכמות רק בטלטלה אישית אלא מתפרשות גם אל מחוזות אחרים: הנאשם נאלץ לשלם עבור הגנתו, להתמודד עם אווירה ציבורית, להתמודד עם השלכות משפחתיות ועסקיות וכן הלאה.
בבואי לבחון את נסיבותיו של המקרה שבפניי", כך לפי ההחלטה, "סבורי כי ניתן להצביע על נסיבות המתיישבות עם פסיקת בית המשפט העליון ומצדיקות פסיקת פיצויים ובהן כי מדובר בזיכוי מוחלט, מורכבתו יוצאת הדופן של המשפט, משכו של המשפט, ההשלכות האישיות שיש לניהול משפט מסוג זה על כל נאשם, העובדה כי המבקשים הן דמויות מרכזיות בעולם העסקי וכתב האישום שהוגש נגדם מייחס להם עבירות שנעברו לכאורה במסגרת התנהלותם העסקית, ההשלכות הכספיות של ניהול הליך בהיקף האמור ובמשך שנים ארוכות, גם ביחס למימון ההגנה שהוסבר כי עלותה – כמיליוני שקלים".
לפי בית המשפט, המסמכים שהוצגו בפניו מצביעים כי הנזק הישיר שנגרם לצ'רנוי ולזאבי בעקבות העמדתם לדין נאמד במיליוני שקלים ולא רק בשל התשלומים לסנגורים המייצגים אותם. יחד עם זאת, על פי חוק העונשין והתקנות שבו קיימת הגבלה על שיעורו של סכום הפיצוי.
מימין: זאבי וצ'רנוי. לפי ביהמ"ש הנזק הישיר שנגרם לצ'רנוי ולזאבי בעקבות העמדתם לדין נאמד במיליוני שקלים צילום: עמית שעל
אחת התקנות קובעת כי הוצאות ההגנה ייקבעו כך שעבור הדיון הראשון ישולם סכום של 4,586 שקל ועבור כל ישיבה נוספת סכום של 1,376 שקל. בהינתן העובדה כי מעבר לישיבה הראשונה התקיימו עוד כ-146 ישיבות עומד הסכום על כ-205 אלף שקל לכל אחד מהשניים. "בענייננו", כתב השופט שגיר, "אין חולק כי מדובר בהוצאות הגנה של מיליוני שקלים, כך שעל יסוד האמור לעיל, ראיתי לעשות שימוש בסמכותי ולקבוע כי הפיצוי הכולל לכל מבקש יעמוד על סכום של כ-308 אלף שקל, סכום שאף הוא רחוק מלשקף את הוצאות האמת".
בשולי ההחלטה צוין כי הן צ'רנוי והן זאבי הצהירו במסגרת בקשתם כי בכוונתם לתאום את כל סכומי הפיצוי שייפסקו לטובתם בהליך כשעלתה אף הצעה קונקרטית להעברת התרומה לעמותות המטפלות בנוער בסיכון. יחד עם זאת, בשל העובדה שהמדינה התנגדה לפיצוי א ניתן לחייב את השניים לתרום את הסכום.
