יצרני המכוניות פנו לנתניהו: חוק הרכב ייקר עלויות לנהג בישראל

צמד ארגוני הגג של יצרני הרכב באירופה ובארה"ב פנו בסוף השבוע באופן חריג במכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו נגד חוק רישוי רכב בו ציינו כי לא יוכלו בעקבות החוק לערוב לאיכות השרות שתוענק למכוניות של רוב מותגי הרכב אשר ייובאו בעתיד לישראל. כמו כן הם מזהירים כי החוק ייקר את העלויות הכוללות לצרכן הישראלי.

למכתב המלא לחצו כאן

חוק רישוי רכב, הנמצא בימים אלה בתהליכי הכנה לקריאה שנייה ושלישית, מיועד להסדיר את כל היבטי ענף הרכב הישראלי – מהיתרים להפעלת מוסך ועד היבטי יצור חלפים ויבוא של רכבים. ארגוני ה־AAPC האמריקאי וה־ACEA האירופי, הנחשבים לבעלי כוח פוליטי רב, מביעים במכתב בעיקר את אי שביעות רצונם מנהלי היבוא המקביל אשר מתהווים לפי חוק רישוי רכב. הם אינם מתנגדים ליבוא מקביל עצמו אלא לסעיפים הקובעים כי יבואני הרכב הוותיקים יהיו אחראים לתיקונים, ריקולים ושרות לרכבים שלא הם עצמם ייבאו ארצה.

לנוכח זאת הם מזהירים מפני תרחישים אפשריים של פגיעה במוניטין ובאמינות של היבואנים הוותיקים. כמו כן לטענתם יחולו עיכובים באספקת חלפים ובאימון צוותים טכניים הנדרשים לטיפול ברכבים מדגמים שאינם מוכרים בישראל. בנוסף מדגישים היצרנים כי לנוכח הצורך באחזקת מלאי חלפים ואימון צוותים טכניים יעלו עלויות החלפים והטיפולים לכל הדגמים, גם אלה שיובאו על ידי יבואני הרכב הוותיקים.

ישראל כץ צילום: דוברות משרד התחבורה

בנוסף מדגישים יצרני הרכב כי גם בשוק בו היבואנים הוותיקים יקחו אחריות על רכבים שלא יובאו על ידם - ייווצר מצב בו ריקולים לא יבוצעו; זאת, מאחר שלנוכח מבנה הצעת חוק רישוי רכב, אין ליבואן כל דרך לדעת מי הבעלים של הרכב - וליצרן אין כל דרך ליידע את היבואן שמכונית הנדרשת לריקול נוסעת בכבישי ישראל

לפי המכתב, "בכל העולם קיימת שיטה ארוכת שנים העוסקת באחריות הקשורה בשיווק, הפצה וטיפול בכלי רכב. כאשר בעיה אכן מתעוררת, היצרן יכול להיעזר ברשת כדי לזהות את בעל הרכב ולספק לו את הטיפול הראוי. מצב זה לא יתקיים בישראל במידה שיבואני הרכב הוותיקים ידרשו בעל כורכם לטפל ברכבים שאינם מיועדים לתנאי הסביבה ודרישות הצרכן בישראל".

לדברי היצרנים, "הצעת החוק מבוססת על ההנחה ששוק הרכב הישראלי אינו תחרותי, אך בשוק הישראלי פועלים יצרנים מרחבי העולם. לדעתנו, התוצאות הבלתי מכוונות שיגרמו כתוצאה מישום החוק יפגעו בתחרות בשוק הישראלי שהיא, למיטב הבנתנו, מטרת החוק". את המכתב מסכמים יצרני הרכב בכך ש"מדובר בחוק שיביא לפגיעה בצרכן הישראלי. מעבר לכך, חוק זה אינו עומד כלל בנורמות בינלאומיות".

כאמור, ה-ACEA וה-AAPC נחשבים לארגונים בעלי כוח פוליטי עצום. ה-ACEA אחראי בפועל על פעילותו של 7.3% מכלל כוח העבודה באירופה, וה-AAPC מעסיק, לפי הארגון, כ66% מכלל עובדי תעשיית הרכב בארה"ב. צמד הארגונים נחשבים מקורבים במיוחד לממשל אובמה ולאיחוד האירופי, במיוחד עקב ההכנסות שהם יוצרים, הודות ליצוא כלי רכב. יצוין כי שיתוף פעולה בין הארגון האירופי והארגון האמריקאי אינו נפוץ ומתבצע רק במקרים חריגים, כגון דיונים בהסכמי סחר.

שני הארגונים פנו ב-2014 לוועדת הכלכלה, אך במפתיע לא זכו כלל לתשובה. למעשה, לאחר הפנייה ציין מנכ"ל משרד התחבורה הפורש עוזי יצחקי בוועדת הכלכלה כי "איננו מכירים את הארגונים האלה".

ממשרד התחבורה נמסר כי "ארגוני יצרני הרכב קיבלו מענה הולם לכל הטענות שהועלו. מדובר בחוק שעבר את כל ההליכים הנדרשים בחוק, כולל הליך שימוע וקבלת התייחסות של כל הגורמים הרלוונטים כולל נציגי יצרני הרכב. החוק גובש בשיתוף עם כל המשרדים הנוגעים בדבר בכללם משרד המשפטים ומשרד האוצר. החוק מתבסס על הדריקטיבה האמריקאית והארופית ונותן מענה לכל השאלות שהועלו".

ממשרד רה"מ לא התקבלה תגובה.