ניסתה להבריח את כספי הירושה, ותשלם לדוד שלה 135,000 שקל

בין אח לאחותו התנהל הליך משפטי בעניין צוואת אמם. בפסק דין שניתן ב-2011 נדחתה התנגדותו לבקשה לקיום צוואת האם המנוחה. בדיון בערעור שהגיש האח, קיבלו הוא ואחותו את המלצת בית המשפט, לפיה האחות תשלם לו 135,000 שקל לסילוק סופי ומלא של כל טענותיו בקשר לעיזבון אמם המנוחה.

לאחות היו חובות לנושים שונים, וחשבון הבנק שלה היה מעוקל. בשנת 2013, נפטרה גם היא. עד אז, היא לא שילמה לאחיה את הסכום, ובשל כך הגיש תביעה בבימ"ש השלום בפתח תקווה בה תבע לחייב את בתה לשלם לו.

האח סיפר שהסכים לתת לאחותו ארבעה חודשים לשלם לו את החוב, לאחר שביקשה פרק זמן למכור את הדירה של אמם. כחודש לאחר מכן, האחות מכרה את הדירה בסכום של 930,000 שקל, אך לטענת התובע, עשתה יד אחת עם בתה, הנתבעת, והסתירה את הכספים באמצעות העברת כ-877,000 שקל מתוכם לחשבון בנק של הנתבעת.

מנגד, הנתבעת העלתה שלל טענות. בתחילה טענה שכספי הדירה שימשו לסילוק חובותיה של אמה המנוחה. לאחר מכן נסוגה מטענה זו וטענה כי כספים שימשו לטיפוליה הרפואיים של אמה.

בהמשך, העלתה גרסה אחרת שלפיה רוב הכספים ניתנו כמתנות לה ולאחותה והיתרה נמסרה למנוחה, שימשה לחופשה בחו"ל ולסילוק הלוואות שנלקחו לצורכי מחייה. בשלב מאוחר טענה, בין היתר, כי כספי אמה נגמרו עוד בחייה. אחר כך טענה שנותרו כספים, אך הם מגיעים לה עבור חובות שאמה נותרה חייבת לה.

בצע כסף

"יש לומר בצער כי היושר והאמת אינם נר לרגליה של הנתבעת אשר מהינה לומר דברים שאינם אמת, מבלי הנד עפעף, למען בצע כסף. אין לסמוך על טענותיה, גרסאותיה ועדויותיה", כתבה השופטת עדנה יוסף-קוזין.

אילוסטרציה

לאורך פסק הדין, השופטת פירטה בשיטתיות סתירות שונות בטענות הנתבעת. כך למשל, בעוד שבעדותה במסגרת הליך הוצאה לפועל הנתבעת טענה כי כל הכספים שהתקבלו בחשבונה ממכירת הדירה נמשכו מהחשבון לצורך סילוק חובות אמה ולצורך תשלומים לרופאיה, בבית המשפט טענה לפתע כי מרבית הכספים הועברו לה ולאחותה כמתנה שנתנה לבנותיה.

בנוסף, כשנחקרה על התנהלותה בכספי אמה, בתחילה ניסתה להתחמק מתשובות, אך בשלב מסוים הודתה שלמעשה ערבבה את הכספים עם כספיה שלה.

הנתבעת ידעה היטב שלאמה היו חובות רבים, התרשמה השופטת, ולאחר מכן הוסיפה: "הנתבעת פעלה, אפוא, בשיתוף פעולה עם אמה, שלא כדין, על מנת להבריח את כספי תמורת הדירה מנושיה של המנוחה ובכללם התובע, על מנת לסייע

למנוחה לחמוק מתשלום החובות לנושים ועל מנת להעלים את הכספים".

לאחר ניתוח מפורט, השופטת הגיעה למסקנה שביום פטירת האחות, בחשבון הפיקדון על שם הנתבעת היו כ-205,000 שקל. כספים אלה, שהתקבלו בעקבות מכירת הדירה, היו שייכים למנוחה ומהווים את עיזבונה של האחות, ועל כן התובע רשאי לפרוע מהם את החוב. השופטת קבעה שהנתבעת תשלם כאמור לתובע 135,000 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בתוך 120 יום, בתוספת הוצאות משפט בסך 5,500 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 32,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד גיל זילברברג

• ב"כ הנתבעת: עו"ד קורין יום טוב

לפסק הדין

* עורך דין ירון גרוס עוסק בירושות וצוואות

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"