דו"ח המבקר
לבנק ישראל אין מדיניות מוסכמת בפיקוח על שלוחות הבנקים בחו"ל
מבקר המדינה קובע כי הפיקוח על הבנקים לא דרש מהדירקטוריונים של הבנקים הישראליים לבחון את הסיכונים וההשלכות הנובעים מהפעילות הבינלאומית שלה. המבקר ממליץ לפיקוח על הבנקים להסדיר בהקדם בחקיקה את סמכויות הפיקוח על שלוחותיהם בחו"ל של הבנקים הישראליים
כשברקע שתי חקירות המנהלות נגד בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות שעל פי החשד סייעו ללקוחותיהם האמריקאים בהתחמקות מתשלומי מסים בשנים קודמות, מטיח המבקר ביקורת כלפי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים על כך שהפיקוח איננו מתבסס על מדיניות מוסכמת שתפקח על שלוחותיהם בחו"ל של הבנקים הישראליים.
החל משנת 2008 הרשויות בארה"ב הידקו את הפיקוח ושינו את המדיניות שלהם בנוגע לאיסור הלבנת הון ועסקאות back to back במסגרתן ניתן למשוך מתאגיד כספים החייבים במס, כמו למשל דיבידנד, בחסות של הלוואה וכנגד זה לקחת הלוואה מהבנק ולהעביר את כספי ההלוואה לחברה.
בנק לאומי חתם בסוף 2014 על הסדר מול משרד המשפטים האמריקאי במסגרתו הודה הבנק למעשה כי סייע ללקוחותיו להעלים מס. הבנק שילם מעל למיליארד שקל קנס. דו"ח המבקר מאשים את בנק ישראל בכך שלמרות שינוי המדיניות האמריקאית ב-2008, הפיקוח על הבנקים לא בדק את הסוגיות שעלו בשינוי המדיניות, אלא מה שדרבן אותו לעשות זאת היו החקירות שנפתחו נגד בנקים שונים בשוויץ החל משנת 2011, כאשר לאומי שוויץ, הפועלים שוויץ ומזרחי שוויץ גם נכללים בהם.
המבקר מוסיף כי הפיקוח על הבנקים לא דרש מהבנקים המסחריים הישראליים לדון ולבחון ברמת הדירקטוריון את הסיכונים וההשלכות הנובעים מהפעילות הבינלאומית של הבנקים הישראליים.
בדיקת מבקר המדינה נעשתה בין דצמבר 2014 ליוני 2015. עקרונות הליבה של ועדת באזל קובעים בין היתר כי המפקח של בנק האם, הבנק הישראלי במקרה הזה, שמפקח עליו הפיקוח על הבנקים בישראל, יבצע באופן ישיר את הביקורת על השלוחה בחו"ל. קודמה של חדוה בר בתפקיד, דודו זקן, מסר בהתייחס לביקרות משרד הבמקר את התייחסותו לכך בינואר 2015 כאשר זקן אמר כי "הכלים הנתונים בידי הפיקוח בכל הקשור לפעילות שלוחות שהן חברות בת בחו"ל מצומצמים".
ביחס לבנק לאומי, שהגיע כאמור להסכם פשרה ושילם קנס לרשויות בארה"ב, עולה מדו"ח המבקר שהפיקוח על הבנקים לפני כעשר שנים דרש מבנק לאומי להקים יחידה עצמאית ובלתי תלויה שתעסוק בבקרה על השלוחות בחו"ל של הבנק. המפקח על הבנקים זקן מסר למשרד המבקר באוגוסט 2015 התייחסות כי הסיוע האקטיבי להעלמת מס לא נבדק וגם לא היה צריך להיבדק על ידי הפיקוח. לפיקוח על הבנקים טען זקן אין כלים והוא גם לא נדרש לבדוק אם בנקים עומדים בהוראות דין של מדינות שונות.
המבקר ממליץ כי הפיקוח על הבנקים, בראשותה של המפקחת חדוה בר, יפעל בהקדם להסדרה בחקיקה של סמכויות הפיקוח על שלוחותיהם בחו"ל של הבנקים הישראליים, כפי שנדרש על פי עקרונות באזל לפיקוח אפקטיבי על בנקים. עוד מציין המבקר, שהפיקוח על הבנקים ראוי שיבחן את התהליכים המשמשים אותו לאיתור סיכונים מפעילות הבנקים בחו"ל.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "האירועים שבהם עוסק דו"ח המבקר התרחשו במהלך העשור הקודם ועד שנת 2011. יודגש כי חובת הציות של שלוחות בנקאיות בחו"ל לדין המקומי הייתה ונשארה מוחלטת, והיא לא נולדה עם שינוי מדיניות אכיפת חוקי המס בארה"ב, באותו אופן, חובתם של נושאי המשרה בתאגידים הבנקאיים לוודא שהתאגיד מציית לדין המקומי הייתה ונשארה. הפיקוח על הבנקים הפיק לקחים ופעל לחיזוק הליכי בקרה על מנת לצמצם את הסיכונים הכרוכים בפעילותם של בנקים ישראלים בחו"ל. הפיקוח ימשיך לדרוש מהתאגידים הבנקאיים לפעול לצמצום החשיפות לסיכונים הללו, ויחתור לשפר את היכולות שלו ושל הבנקים בניהול סיכונים אלה גם בעתיד. בין השאר בהתייחס להערות מבקר המדינה. בנק ישראל מברך על כך שהמדינה שינתה השנה את חוק איסור הלבנת הון וכללה את עברות המס כעברת מקור".