חלמיש לא פינתה פולשים בכפר שלם ולא קבעה קריטריונים לפיצוי

החברה העירונית חלמיש אשר נמצאת בבעלות משותפת של עיריית ת"א ומדינת ישראל לא מצליחה לקדם מהלכים אשר נועדו להסדיר את הנעשה בשכונת כפר שלם עליה היא מופקדת, כך עולה מדו"ח המבקר.

לפי הדו"ח, בשנים 2012-2006 הגישה החברה 169 תביעות משפטיות לפינוי מחזיקים בנכסי החברה בכפר שלם ולתשלום דמי שימוש בנכסים. עד 2012 ניתנו 31 פסקי דין לסילוק יד, מתוכם פינתה החברה עד כה שלושה בלבד. בהמשך הוקפאו כל ההליכים המשפטיים בשכונה עד לקיום סקר מחזיקים באישור התושבים, אך עד היום לא קיבלה החברה את הסכמת התושבים לביצוע הסקר. על רקע עתירות שהוגשו לבג"ץ ולאור הצהרת המדינה כי בכוונתה לקבוע קריטריונים לפינוי ולפיצוי של מחזיקי נכסים בכפר שלם, בשנים האחרונות מוקפאים הליכי פינוי חדשים והליכים משפטיים נגד מחזיקים.

תכנית כלכלית שהכינה חלמיש לפיצוי התושבים בכפר שלם, ושגרסאות שלה הוצגו בדירקטוריון, בעירייה ובוועדת המשנה, התבססה על נתונים לא מעודכנים לגבי המחזיקים במתחם, שכן כ-40 שנה לא ערכה החברה סקר מחזיקים. כך למשל, בזמן שהתמהמה החברה בפינוי מחזיקים בקרקע מספר המשפחות שמוטל על חלמיש לפנות במתחם גדל מ-500 בקירוב ב-2009 לכ-700 בדצמבר 2014. חלק גדול מאותם מחזיקים בקרקע מחזיקים בשטחים שבבעלות העירייה ורמ"י שאין בהם זכויות בנייה ועל כן אי-אפשר לממן מהן את הפינוי.

פלישה לא חוקית בכפר שלם צילום: שאול גולן

בנוגע לקריטריונים, ועדת משנה שמונתה על ידי מועצת מקרקעי ישראל לבחון בתוך שלושה חודשים את הקריטריונים לפיצוי המחזיקים במקרקעין או לפינוי התושבים המחזיקים במקרקעין, או לקבוע קריטריונים חדשים לא הגישה המלצותיה במשך 4 שנים. בהמשך, החליטה המועצה להקים ועדה חדשה וזו המליצה לבטל את הקריטריונים החדשים וניתקה את סוגיית עקרונות הפיצוי ממקורות המימון שלו. בדצמבר 2014 הוכנה, לאישור המועצה, הצעת החלטה המבוססת על המלצות לקריטריונים שהגישה הוועדה החדשה. ההצעה ביטלה את עקרון הפיצוי במסגרת "המשק הסגור", הרחיבה את הגדרת הזכאים לפיצוי, והגדילה את הפיצוי לזכאים. בהצעת ההחלטה לא נקבע אומדן עלות ביצועה, ועל כן אין בה תשתית המאפשרת למועצה לקבל החלטה מושכלת.

משרד המבקר בדק גם את סדרי הניהול בחברת חלמיש ומצא כי בשנים 2014-2010 לא מינו שרי הבינוי ושרי האוצר את מלוא מכסת הדירקטורים מטעם המדינה, ובמהלך רוב התקופה היה מספרם אחד עד חמישה, במקום שבעה כנדרש. מצב זה הביא לידי הטייה לטובת העירייה בדירקטוריון ולידי צמצום הפיקוח של המדינה על החברה באמצעות נציגיה בדירקטוריון. מספרם של הדירקטורים מטעם העירייה שהם עובדי עירייה חרג בשנים 2013-2010 מן המספר הקבוע בתקנות העיריות ועל פי רוב היו ארבעה דירקטורים במקום שניים עד שלושה. מנגד מינתה העירייה נציג ציבור אחד בלבד, במקום שניים לפחות, כנדרש. סגן המנכ"ל לתכנון בעירייה סיים את כהונתו כדירקטור בחברה בשל ניגוד עניינים שהוא שרוי בו, על פי הצהרתו, בעניין כפר שלם ואף על פי כן השתתף בשני דיונים שעסקו גם בכפר שלם. מאוגוסט 2013, לאחר סיום תפקידה של יו"ר הדירקטוריון דאז, עד דצמבר 2015, לאחר מועד הביקורת, לא בחר הדירקטוריון יו"ר דירקטוריון קבוע לחברה.

עוד נמצא, כי פרוטוקולים אושרו באיחור של עד שבעה חודשים, בקשות דירקטור לקבל מידע ולקיים דיונים בעניינים שעל סדר היום לא אושרו, וכי הדירקטוריון ועדת הביקורת לא דנו בחלק מדוחות הביקורת שנערכו בחברה ובחלקם דנו באיחור רב. בנוסף, הוסיפו להתקיים ליקויים גם בתחום הביקורת הפנימית עליהם נכתב בדוח המבקר ממאי 2013. כמו כן, רואה החשבון המבקר של החברה מועסק בתפקידו כ-14 שנים. משנת 2008 הוא מועסק בניגוד לכללי רשות החברות בעניין זה, המגבילים את משך הכהונה לשש שנים.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "רשות מקרקעי ישראל רואה חשיבות עליונה בהסדרת הפיצוי לתושבי כפר. כידוע ההחלטה בדבר הקריטריונים הינה בסמכות מועצת מקרקעי ישראל ולא בסמכות הרשות. בשל הבחירות האחרונות וחילופי תפקידים במועצת מקרקעי ישראל הנושא לא הבשיל לכדי דיון. בישיבתה האחרונה של מועצת מקרקעי ישראל, הוחלט על הקמת וועדה בראשותו של ראש מטה הדיור, מר אביגדור יצחקי בה יהיו חברים שני חברי מועצה נוספים. מטרת הקמת הוועדה היא לשמוע התייחסויות של תושבי כפר שלם ושל הציבור לקריטריונים שהוצעו על ידי רמ"י וחברת חלמיש. מאז החלטת המועצה פירסמה רמ"י באתר הרשות ובעיתונות את הקריטריונים ופנתה לציבור לקבלת תגובות ועמדות בנושא."