פרסום ראשון
סימנס העולמית תשלם 160 מיליון שקל על פרשת השוחד בחברת החשמל
במקביל, הפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד סימנס ישראל ו-6 בכירים בחברת החשמל, החשודים בקבלת שוחד של 9.5 מיליון דולר בסה"כ, בתמורה להטיית מכרזים ומידע
אחת מפרשות השחיתות החמורות והמסועפות שחקרה רשות ניירות ערך, ובמרכזה חברת החשמל, הגיעה לבית המשפט. מחלקת ניירות ערך בפרקליטות הגישה היום
(ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שישה בכירים בהווה ובעבר בחברת הממשלתית הגדולה בישראל, בחשד לקבלת שוחד מתאגיד האנרגיה סימנס, וזאת בתמורה להטיית מכרזים בהיקף של למעלה מ־3 מיליארד שקל בין השנים 2001–2005.
- דרוש נס להוכחת שוחד
- איך למנוע עוד "פרשת סימנס"
- פרשת סימנס: עובד לשעבר בחברת החשמל נחקר בחשד לקבלת שוחד
היקף עבירות השוחד - 9.5 מיליון דולר (38 מיליון שקל) במקביל, הפרקליטות הודיעה אתמול כי הגיעה להסדר מותנה להפסקת ההליכים הפליליים נגד הקונצרן הגרמני, בתמורה לכך שיודה בהעברת תשלומי שוחד בהיקף של 2.5 מיליון דולר לבכירי חברת החשמל, וזאת באמצעות חברת הבת סימנס ישראל. במסגרת ההסדר, סימנס תעביר לקופת המדינה קנס של 160 מיליון שקל (ראו מסגרת). סימנס ישראל, שנכללת בכתב האישום בשל השימוש בה להעברת כספי השוחד, צפויה לבקש להעביר את ההליך נגדה לגישור פלילי מול שופט.
הבכירים בעבר ובהווה בחברת החשמל שנגדם הוגש כתב אישום על עבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים הם: דוד קון, לשעבר המשנה למנכ"ל החברה, יו"ר ועדת מכרזים וסמנכ"ל ייצור והולכה; יעקב (יאשה) חאין, לשעבר המשנה למנכ"ל החברה וסגן מנהל אגף הייצור בתקופה הרלוונטית; חיים בר־נר, לשעבר סגן מנהל אגף לתכנון הנדסי ומנהל מחלקה; ד"ר דוד אלמקייס, כיום סמנכ"ל תכנון ופתוח, שכיהן אז כסגן מנהל אגף תכנון; יונה שוויצר, שכיהן אז כמנהל אגף התכנון ההנדסי; וצבי אייל, שהיה מנהל מחלקה באגף התכנון. הרשעה כוללת בעברות אלו יכולה להוביל את הנאשמים לעד עשר שנות מאסר.
על פי טיוטת כתב האישום שנחשפה ב"כלכליסט", בין השנים 2005-1999 יצרה סימנס ישראל קשרים עם בכירים בחברת החשמל, במסגרתם נתנה להם טובות הנאה שונות, ובכלל זאת שילמה להם סכומי כסף ניכרים, בהיקף של מיליוני דולרים, על מנת שאלה יתמכו בקידום האינטרסים של סימנס בהתקשרויותיה מול חברת החשמל. הפרויקטים שבהם שולם שוחד, על פי כתב האישום, הם רכישת 3 טורבינות בשווי כולל של 600 מיליון יורו בקירוב (2.5 מיליארד ש"ח בקירוב), רכישת מערכת לניתוב ושליטה על חלוקת החשמל DMS בהיקף של 80 מיליון יורו ורכישת מסדר מפסקים מבודדי גז (GIS) למתח על (400 ק"ו) עבור תחנת המיתוג של חברת החשמל בגזר בהיקף של 22 מיליון יורו.
החתיכה החסרה בפאזל
פעילות השוחד של סימנס בישראל הייתה חלק מדפוס פעולה שיטתי של תשלומי שוחד לעובדי ציבור במדינות שונות. במסגרת הסדר שעליו חתם ב־2009 הקונצרן הגרמני מול רשות ני"ע האמריקנית, היא שילמה כ־1.4 מיליארד דולר כדי לסיים חקירה נגדה בנושא זה. מהסדר זה למדו הרשויות בישראל כי סימנס שילמה מיליוני דולרים נוספים גם לבכירים בחברת החשמל.
מידע זה היווה את החתיכה החסרה בפאזל הראיות שהיה אז בידה במסגרת חקירה נגד השופט והדירקטור לשעבר בחברת החשמל דן כהן, שקיבל מסימנס כ־4 מיליון דולר. כהן נמלט מישראל ב־2006, הוסגר ב־2013 ובמסגרת הסדר טיעון עליו חתם הוא הודה בקבלת שוחד בהיקף של 1.1 מיליון יורו כדי להטות מכרז לרכישת טורבינות גז. הוא מרצה שש שנות מאסר בכלא ניצן.
"בתקופה הרלוונטית", נכתב בכתב האישום שהוגש אתמול, "נפרשה על ידי סימנס וסימנס ישראל רשת של טובות הנאה שנמעניה היו שורה של מנהלים שזוהו כבעלי השפעה על התקשרויות ומכרזים. בין גורמים אלה לסימנס וסימנס ישראל נוצרו יחסי תן וקח במסגרתם הועברו מסימנס תשלומי שוחד באופן שיטתי לבעלי תפקידים בחברת חשמל, במטרה להטותם למשוא פנים בתפקידם ועל מנת שיפעלו לקידום ענייניה של סימנס בחברת חשמל".
מימין דוד אלמקייס יונה שוויצר ויאשה חאין. יוגש נגדם כתב אישום | צילום: אוראל כהן |
עו"ד דב גלעד כהן, בא כוחו של יאשה חאין, עו"ד עופר ברטל, בא כוחו של דוד קון, עוה"ד גלעד ברון וסימון יניב, באי כוחו של חיים בר נר, ועו"ד עמית חדד בא כוחו של צבי אייל, בחרו שלא להגיב. גם מטעם יונה שוויצר טרם נמסרה תגובה.
עדי מדינה חדשים־ישנים
על פי כתב האישום, מי שעמדו בראש מנגנון השוחד בישראל היו שני מנכ"לי סימנס ישראל לשעבר, אורן אהרונסון וגונתר וייס. השניים השתמשו בגיסו של אהרונסון, שלמה דניאל, כאיש קש שקיבל לחשבונותיו הפרטיים בשוויץ ובהונג קונג את הכסף מסימנס, ויעביר אותו לעובדי חברת החשמל. על מנת להסוות את הכספים שסימנס העבירה לדניאל הוא חתם מולה על חוזה ייעוץ פיקטיבי. על פי כתב האישום, אהרונסון השתמש גם בחברו, איש עסקים אנגלי־ישראלי בשם אנטון דלין, וכן ביצחק הירש — בכיר נוסף בסימנס ישראל - כדי שיעברו את כספי השוחד לבכירים.
בעבר חתמו אהרונסון, דניאל והירש על הסכם עד מדינה במסגרת החקירה נגד דן כהן, אך בעקבות מידע שקיבלו החוקרים מהרשויות בשוויץ התברר כי לא חשפו בפני רשות ני"ע את כל המידע שהיה בידיהם ולא סיפרו על כספים שהעוברו לבכירים נוספים. לאור מידע זה החליטה הפרקליטות לבטל את הסכם המדינה, אך אתמול הותר לפרסום כי הם זכו להסכם עד מדינה חדש במסגרתו חשפו את המואשמים הנוספים בשוחד.
עו"ד ששי גז ועדי ברקאי, המייצגים את דוד אלמקייס מסרו: "צר לנו כי הפרקליטות לא קיבלה את טענותינו. סברנו ואנו עדיין סבורים כי אין מקום להגיש כתב אישום בעניינו של דוקטור אלמקייס, ואנו משוכנעים כי כאשר הדברים יועברו לבחינה שיפוטית יסתבר שאכן כך הדבר".
באי הכוח של סימנס, עו"ד רלי לשם ונדב ויסמן, מסרו: "אנחנו שמחים שהפרקליטות מצאה לנכון להתקשר עם סימנס בהסדר והחליטה להימנע מהגשת אישום פלילי נגד חברת סימנס העולמית".
בא כוחו של יאשה חאין עו"ד דב גלעד כהן, בא כוחו של דוד קון עו"ד עופר ברטל, באי כוחו של חיים בר־נר גלעד ברון וסימון יניב ובא כוחו של צבי אייל עו"ד עמית חדד בחרו שלא להגיב. גם מטעם יונה שוויצר לא נמסרה תגובה.
ברשות ני"ע עוד בודקים את הכסף שהועבר לשלמה נס
למרות הגשת כתב האישום החדש בפרשת סימנס, חקירת פרשת השוחד ששילם הקונצרן הגרמני לבעלי תפקידים בחברת החשמל עדיין לא הסתיימה. חוקרי רשות ניירות ערך עדיין בודקים מדוע קיבל ב־2002 העו"ד והמפרק שלמה נס, ששימש עד ל־1995 כיו"ר חברת החשמל, חצי מיליון דולר מחשבונותיו של איש הקש בפרשת סימנס שלמה דניאל. מדובר בחשבונות שמהם שולם לכאורה השוחד לששת הבכירים בחברת החשמל שנגדם הוגש אתמול כתב האישום.
נס, מעורכי הדין המוכרים והמקושרים בארץ ובעלה של ח"כ לשעבר לאה נס, נחקר באזהרה ברשות ני"ע ביוני 2014 בחשד לביצוע עבירות שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון. כיוון החקירה הראשון היה שנס קיבל את הכספים כדי להניע את אחותו, רחל דון יחיא שהייתה דירקטורית בחברת החשמל, לסייע לחברה הגרמנית לזכות בפרויקט ה-DMS. החוקרים התרכזו תחילה בכיוון זה משום שנס עזב את חברת החשמל 7 שנים לפני שהכסף הועבר אליו מסימנס. ככל הידוע, מאז הוא לא נחקר שוב וכיוון החקירה הזה נזנח.
כפי שנחשף ב"כלכליסט", אחד מכיווני החקירה הנוספים שנבדקים הוא האם הכספים התקבלו כדי לקדם אינטרסים עסקיים של חברת OPC רמת חובב מול משרד התשתיות, רשות החשמל וחברת החשמל. על פי החשד, סימנס רצתה לסייע ל-OPC שבשליטת עידן עופר לשכנע את הגורמים הממשלתיים לתמוך ולאשר הגדלה של התעריפים שישולמו לתחנת הכוח רמת חובב וזאת בהיקף של כ-60 מיליון דולר. ברשות חושדים שהמניע של סימנס היה רצון שהפרויקט לא ייעצר בשל חוסר כדאיות כלכלית ל-OPC, ואז יבוטל חוזה בהיקף של 250 מיליון דולר לרכישת ציוד מסימנס.
על פי ראיות שאספה רשות ני"ע, מליאת רשות החשמל אישרה באפריל 2002 הגדלה של התעריפים ל־OPC בכ־45 מיליון דולר. כחודש וחצי לאחר מכן, העבירה סימנס באמצעות איש קש 400 אלף דולר לחשבון של נס בשוויץ. כחמישה חודשים לאחר מכן עבר תשלום נוסף של 100 אלף דולר.
במסגרת החקירה אותרו בין היתר רישומים ביומנו של מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר אורן אהרונסון, וכן תכתובות מיילים בינו לאיש הקש, גיסו שלמה דניאל, מהם עולה לכאורה החשד שנס פעל מול הגורמים הממשלתיים בפרויקט רמת חובב. אהרונסון עצמו נחקר על הנושא בפעם האחרונה ביוני 2015. במסגרת חקירת החשד, הרשות גבתה עדויות ממספר גורמים שהיו מעורבים בפרויקט רמת חובב. ביניהם משה כץ, מנכ"ל OPC רמת חובב עד 2005 ומי שכיהן עד 1995 כמנכ"ל חברת החשמל; דוד אסוס, יו"ר רשות החשמל בין השנים 2000-2005; ואריה פאר, מנהל היחידה לניהול יצרני חשמל פרטיים בחברת החשמל בין השנים 1985-2006.