"פתרונות למוגבלוּת יכולים להיות פשוטים כמו הוראות של איקאה"

ארנון זמיר וספי אטיאס מכנסים לחדר אחד אנשים עם מוגבלויות והייטקיסטים במסגרת מיזם TOM, ואחרי שלושה ימים יוצאים משם פיתוחים להתמודדות עם צרכים מיוחדים. הוראות ההרכבה מועלות לאתר האינטרנט לשימוש חופשי. גוגל אהבה את הרעיון ורשמה להם צ'ק של 700 אלף דולר

גיל קליאן 08:1020.04.16

תגיות:

מחזיק כוס שתייה שמותקן על קביים, מכשיר להרמת חפצים עבור אנשים ללא זרועות, מעטפת חסינת מים למערכת תקשורת לילדה שיכולה לתקשר רק באמצעות תנועות עיניים - אלה הם רק חלק מהפתרונות לאנשים עם מוגבלויות שפותחו במסגרת אירועי "מייקתון" של המיזם החברתי TOM (Tikkun Olam Makers). אירועים אלה אורכים שלושה ימים ובהם הייטקיסטים פוגשים אנשים עם מוגבלויות, רואים מה הצרכים שלהם ומפתחים במעין פיתוח בזק מכשיר שייתן מענה למצוקתם. ימי המייקתון הללו מצולמים ומועלים לאתר האינטרנט של TOM בצורת קוד פתוח, כלומר תהליך הפיתוח של הפתרונות הללו חשוף לכולם, כדי שכל מי שמעוניין בכך יוכל להרכיב בעצמו את הפתרון.

TOM הוקם לפני כשנתיים על ידי היזמים ארנון זמיר וספי אטיאס במטרה לחלוק פתרונות טכנולוגיים עבור אנשים עם מוגבלויות בצורה חינמית ופתוחה. המיזם נולד במסגרת מכון ראות, שמקדם כבר כמה שנים פיתוח "טכנולוגיה מכלילה", כלומר טכנולוגיה שתתרום להעצמת קהילות ומגזרים מוחלשים. "החזון שהצבנו לעצמנו הוא לשפר את חייהם של 250 מיליון איש ברחבי העולם בתוך עשור. מיזם TOM יצא לדרך לפני פחות משנתיים והמהירות המדהימה שבה הוא צמח מעידה על הרלבנטיות של החזון הזה", אומר גידי גרינשטין, מייסד ונשיא מכון ראות.

קראו עוד בכלכליסט:

מימין: ספי אטיאס וארנון זמיר. "טכנולוגיה היא רק תוצר הלוואי של המפגשים" צילום: אוראל כהן

הבחירה של גוגל

בימי המייקתון מפותחים פתרונות לאנשים עם מוגבלויות, ומתגבשת קהילה של אנשי טכנולוגיה שהם בעלי מודעות לצרכים חברתיים. המיזם הזה תפס תשומת לב עולמית לפני שבוע, כשגוגל בחרה בו לאחד מ־33 הסטארט־אפים בעולם שייקחו חלק ב־Google Impact Challenge, תוכנית הפילנתרופיה של גוגל, ויזכו למענק של 700 אלף דולר.

זמיר: "אנחנו שבעה אנשים שיושבים בתל אביב, ויש לנו 1,193 אנשים בעולם שמעורבים בפעילות. זה מספר זמני וקטן ואנחנו רוצים שהוא יגדל בהרבה. המטרה שלנו היא להגיע למצב שטכנולוגיה מסייעת תהיה זמינה לכל אדם בעולם שצריך אותה, בלי קשר לכמה כסף יש לו ואיפה הוא נמצא. המצב היום הוא שאם אתה חי בעולם המערבי והעשיר, קל לך יחסית לקנות פתרונות. אחרת, הרבה פעמים מוגבלות קלה הופכת לחמורה מאוד בגלל חוסר נגישות וחוסר משאבים".

אטיאס: "אם אתה סובל מבעיה ואתה חלק מקבוצת אנשים שסובלים ממנה, אבל הגודל שלה לא במיליונים - היא 100 אלף או חצי מיליון אנשים כמוך בעולם — אתה לא מעניין אף אחד מבחינה עסקית. אופי המוגבלות שלך או חומרת המוגבלות שלך לא מעניינים אף אחד בעולם המסחרי כי אתה לא חלק מקהל מספיק גדול (שיכול להיות רווחי — ג"ק). אנחנו רוצים לעבוד במודל שונה, לא של חברה מסחרית גדולה שמייצרת בסין, אלא הפצה ייעודית של מערכת לקהלי יעד קטנים".

במודל כזה אתם יכולים לשלם למפתחים שלכם?

אטיאס: "אנשים לא מפתחים בשביל כסף. הם מפתחים כי זה מספק, מעניין, מלמד, והם רוצים לעזור לאנשים סביבם. עשינו אירועי פיתוח בשבע ערים שונות, ולא חסרים אנשים שרוצים לעשות את זה".

אמצעי תקשורת חסין מים

איפה נכנס מודל השיתוף שלכם?

זמיר: "כשאתה הולך לחדר כושר שמתאמנים בו אנשים עם כיסא גלגלים, תמיד יש שם מישהו שיודע איך לפתור בעיות. איך להזיז את הכיסא בצורה נכונה, איך להתאים את מכשיר הכושר למתאמן. אבל תזוז לחדר הכושר הסמוך — ואין לך את הבן אדם הזה. אנחנו יוצרים מערכת לשיתוף הידע הזה. אם אתה פתרת בעיה עבור אדם אחד במקום אחד — הידע הזה יוכל לעזור לפתור את אותה בעיה של אדם אחר במקום אחר".

אטיאס: "אנחנו מפתחים משהו ומתעדים את תהליך הפיתוח. יש לנו גישה לאמצעי ייצור דיגיטליים כמו מדפסות תלת־ממד ואנחנו יכולים לייצר בצורה מקומית. חלק גדול מהפרויקט עם גוגל הוא לפתח פלטפורמה טכנולוגית שהיא תהיה המקום, שאם אתה צריך מוצר מסייע שאתה לא מוצא אותו, אתה תדע לחפש אותו שם".

איך אנשים יידעו להיכנס לפלטפורמה שלכם?

זמיר: "אנחנו רוצים שאנשים במחלקות שיקומיות יגלשו ב־TOM, כמו שהיום אנשים גולשים בטד, כלומר ברגע שיש לך עשר דקות פנויות, אתה נכנס לשם. המשמעות היא שכשאנשים עם מוגבלות יצטרכו פתרון, הם קודם כל ייכנסו אלינו. בגוגל קוראים לזה Path to market".

איך אתם מרחיבים את הפעילות שלכם בעולם?

מיכל קבצניק, מנהלת בצוות של TOM: "אחרי שעשינו אירועים בארץ ובחו"ל, סרטים שלנו התחילו להתגלגל ביוטיוב, התחלנו לקבל המון פניות ממקומות בעולם, וחשבנו ליישם זאת תוך כדי התקשרות עם קהילה מקומית. אז החלטנו ללכת על מודל של זכיינות חברתית: קבוצות מסביב לעולם שרוצות לקיים אירוע TOM מקבלות מאיתנו את כל הידע שלנו בנוגע לקיום אירועים כאלה וכן את הזכות להשתמש בשם ובמותג שלנו. ה־TOM הקרוב ייערך בתחילת יוני בווייטנאם. קיבלנו פנייה מהנספח הכלכלי שם, והם גייסו שותפים מיוניצף ומארגונים אחרים. גם בארגנטינה יתקיים בקרוב מייקתון".

המייקתון הראשון התקיים ביולי 2014 בנצרת, ומאז התקיימו עוד שבעה: בישראל, בברזיל, בארה"ב ובקנדה. הרעיון למייקתון הראשון הגיע מזמיר וג'וש גוטסמן, שהועסק אז במכון ראות.

פתרון לפתיחת דלתות לבעלי מוגבלויות

מה קורה אחרי האירועים שלכם?

אטיאס: "אנחנו מחברים בין אנשים. טכנולוגיה זה תוצר לוואי משני. נוצר חיבור בין אנשים שמכירים את אתגרים זה של זה ומחליטים להתחייב ולהמשיך לעבוד יחד".

זמיר: "אנו מייצרים מסגרת שהיא כמו תנועת נוער למבוגרים. נפגשים פעם בשבוע, מתחלקים לצוותים ועובדים על פרויקטים. התוצרים של כל העבודה הזאת הם בקוד פתוח. זה אוסף של קבצים והוראות כמו של איקאה".

מה המודל העסקי שלכם?

אטיאס: "אנחנו עמותה, וזה אומר שאנחנו צריכים תרומות כדי להתקיים. אנחנו חלק ממכון ראות, והתורמים הגדולים שלנו הם גוגל וקרן שוסטרמן".

זמיר: "אנחנו צריכים בערך 1.5 מיליון דולר בשנה. תקציב 2016 הוא 1.2 מיליון דולר, וכדי להמשיך בגדילה נצטרך סכום יותר גדול ב־2017".

מכשיר להרמת חפצים לבעלי מוגבלויות

נכנסים ללב

אין לכם כוונות לפתח מודל עסקי של עסק חברתי כלומר לייצר הכנסות שיתמכו בפעילות שלכם?

זמיר: "חמישה סטארט־אפים יצאו עד היום מהמוצרים שלנו. השאלה של מודל עסקי היא שאלה מאוד גדולה. כדי שהסיפור הזה יהיה בר־קיימא הוא חייב להכניס כסף, אבל אנחנו עדיין לא בטוחים איך להישאר נטו בעשייה חברתית גם עם חיבור כלכלי".

אטיאס: "חמשת הסטארט־אפים האלה מצביעים על אינטראקציה מאוד משמעותית שנוצרת באירועים שלנו. כשמעצב תעשייתי נכנס לאירוע של שלושה ימים, ואז הוא ועוד שותף מקימים סטארט־אפ, זה אומר שנגעת בבן אדם באמת".

אילו אנשים אתם מגייסים?

זמיר: "אנחנו מחפשים מהנדסים ומעצבים, מתכנתים ומייקרים, אבל גם א

נשים שאני קורא להם 'מארגנים', כאלה שיודעים לגרום לדברים לקרות. אני אומר לכל מי שיודעים לגרום לדברים לקרות ורוצים לתרום לעשייה חברתית משמעותית — אנחנו פה".