העובד השמיץ בפייסבוק? המעסיק יתמודד עם התביעה

האם עובד ציבור זכאי להגנה משפטית ממקום עבודתו במקרה שמוגשת נגדו תביעת לשון הרע על דברים שפרסם על דעת עצמו? שופטת בית משפט השלום בירושלים קרן אזולאי קבעה שהתשובה על כך חיובית, וחייבה את עיריית ירושלים להיכנס לנעלי ההגנה במקומו של עובד שפרסם סטטוס מעליב נגד מסעדת ספגטים, ולשאת בפיצוי במקרה שהתביעה תתקבל.

במרץ 2014, לאחר שנקבע כי איגוד המסעדות זכה במכרז של העירייה לאספקת שירותי קייטרינג, כתב עו"ד אבי סלמן, ששימש באותו הזמן מנהל מחלקת פיתוח עסקי באגף לקידום עסקים בעירייה, בדף הפייסבוק שלו כי "החלטת הוועדה לא התקבלה ברוח טובה אצל בעלי מסעדת ספגטים, שהיו רגילים לקבל עבודות ופרויקטים ללא תחרות הוגנת ולעתים ללא תחרות כלל". העירייה לא היתה שותפה לדברים, התנערה מהם ואף גינתה אותם בכל תוקף לאחר שהדבר נודע לה מפנייה שנעשתה אליה מבעלי המסעדה. סלמן אמנם התנצל בפני בעלי המסעדה ימים אחדים לאחר הפרסום ואף הסיר אותו מדף הפייסבוק שלו, אולם בעלי המסעדה לא הסתפקו בכך והגישו נגדו תביעת לשון הרע בסכום של 300 אלף שקל בטענה כי "אין בפרסום הדברים כל בסיס ומדובר בפגיעה בשם הטוב".

בתגובה ביקש סלמן מהעירייה לספק לו הגנה משפטית, שכן לדבריו הדברים נעשו ונאמרו במסגרת עבודתו. העירייה הודיעה שהיא מתנגדת לדרישתו, שכן הפרסום נעשה על דעתו האישית של סלמן, מחוץ לשעות העבודה ולא נועד לצורך עבודתו.

עיריית ירושלים. תידרש לשאת בפיצויים צילום: אלכס קולומויסקי

השופטת אזולאי קבעה כי העובד זכאי להגנה משפטית, וביססה את החלטתה על סעיף החסינות שיש לעובד ציבור בפקודת נזיקין. לדבריה, המעשה שבגינו הוגשה התביעה נעשה במסגרת תפקידו השלטוני של עובד הציבור ותוך כדי מילוי תפקידו. ככלל, קבעה השופטת, כשהפרסום עוסק בתפקיד השלטוני של עובד הציבור, יש מקום להכיר בחסינות על יסוד מבחן רחב, הן באשר לתוכנו והן באשר לאמצעי הפרסום. במקרה האמור, ועל רקע העובדה שבעבר היווה דף הפייסבוק האישי של העובד פלטפורמה עיקרית שבה פורסמו פרסומים רבים הנוגעים לפעילות העירייה, וכיוון שמדיניות העירייה לגבי הסכמתה לפרסומים בעמוד פייסבוק פרטי היתה עמומה, לא ברורה ואינה חד־משמעית - הרי שעמימות זו צריכה לעמוד לטובת הנתבע.

"דומה כי בעידן המודרני מיטשטש קו הגבול שבין התחום הפרטי למקום העבודה. אין חולק כי במציאות עובדתית כזאת יש מקום להגן על רצונו של מעסיק להגביל את השימוש הפרטי שנעשה במקום העבודה, ובמקביל להגביל את השימוש באמצעי פרסום או ברשתות חברתיות פרטיות לצורכי עבודה", כתבה השופטת בפסק הדין.

בא כוחה של ספגטים, עו"ד ניר כהן ממשרד קמחי פלד פוזנר שילה ושות', מסר כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות רוחב רבות כלפי העירייה וכלפי רשויות ציבוריות אחרות: "החלטת בית המשפט קובעת כי רשות ציבורית נדרשת להתגונן מפני תביעה בגין דברים שפורסמו על ידי עובד, אף שהיא בעצמה התנגדה לפרסומם וסירבה לבקשת העובד להיות שותפה לפרסומם, וכל זאת בשעה שהעירייה איננה יכולה לפקח על תכנים בדפי הפייסבוק הפרטיים של עובדיה".

מעיריית ירושלים נמסר: "פרסומים בעמודי הפייסבוק האישיים של העובדים אינם פרסומים רשמיים של העירייה ולא נעשים באישורה, ולפיכך אין לראות בהם כפרסומים מטעמה".