קפיטליזם 3.0
שיכון ובינוי: פחות תאונות עבודה, אבל יותר פצועים
דו"ח האחריות התאגידית של החברה חושף כי ב־2015 ירד מספר התאונות ב־60%, אך מספר הפצועים עלה ב־13%. הבנייה הירוקה זינקה, שיעור העסקת נשים עלה לעשירית, ומספר העובדים המאוגדים פחת
תאונות העבודה בקבוצת התשתיות והנדל"ן שיכון ובינוי צומצמו ב־60% בשנה שעברה ל־138 מקרים בלבד בכל המדינות שבהן היא פועלת, כך עולה מדו"ח האחריות התאגידית ל־2015 שפרסמה החברה בחודש שעבר. בחברה הסבירו כי השיפור התאפשר בזכות אלפי שעות הדרכה בנושאי בטיחות ועלייה בהיקף ההשקעות בציוד מגן. עם זאת, מספר הפצועים בתאונות עבודות עלה בכ־13% והסתכם בכ־175. מספר ההרוגים ירד ב־1, מ־11 ל־10.
שיכון ובינוי היא אחת מ־12 החברות הישראליות שמפרסמות את הדו"ח הזה בעקביות כבר שלוש שנים, ובניגוד ליתר החברות היא מפרסמת את הדו"ח בזמן, ולא באיחור ניכר. הדו"ח, שמתפרס על 71 עמודים, סוקר את היבטי הממשל התאגידי בחברה, עד כמה היא ידידותית לסביבה, ומהו הפילוח תעסוקתי לפי מגדר.
בתחום ההגנה על הסביבה, הדו"ח מראה כי ב־2015 שיעור הדירות הירוקות שמסרה החברה עלה ל־77% מכלל המסירות, זאת לעומת 66% בשנה שקדמה לה. מגמה זו צפויה להמשיך ולהתחזק: היקף התחלות הבנייה הירוקה של שיכון ובינוי הגיע ב־2015 ל־99%, לעומת 85% בשנה שקדמה לה. בבנייה ירוקה הכוונה לבנייה שנסמכת על עקרונות של חיסכון בחומרי גלם, באנרגיה ובמים, החל משלב התכנון ועד שלב השימוש במבנה.
ממחזרים עץ
הקבוצה בונה כיום את יחידות הדיור על פי התקן הישראלי לבנייה ירוקה, בהתאם להחלטת הקבוצה מ־2008.
עוד בתחום האקולוגי: ב־2015 החלה החברה־הבת שיכון ובינוי סולל בונה לפעול למיחזור פסולת עץ המיוצרת באתרי בנייה. העץ מועבר לחברת אדן, וזו ממחזרת אותו לאדניות למכירה. מלבד זאת, כל הפסולת של שיכון ובינוי מועברת לפינוי וטיפול. הפסולת המסוכנת מופרדת מהפסולת שאינה מסוכנת ומועברת לטיפול המשך.
פילוח המועסקים בקבוצת שיכון ובינוי הוא מגדרי בלבד, ואינו מספק שום נתון בנוגע לקבוצות מוחלשות כגון ערבים, בעלי מוגבלויות וחרדים. מהדו"ח עולה כי חלה עלייה בהעסקת נשים, מ־7% ב־2014 לשיעור של 10% ב־2015, ומספרן עמד על 851. שיעור הנשים המועסקות הגבוה ביותר הוא באוגנדה, 35%. בישראל עומד שיעורן על 28%. ב־2015 נמצא כי אין הבדל בתנאי ההעסקה של גברים ונשים בתפקידים נמצאו זהים. הדו"ח של שיכון ובינוי לא כולל פילוח עובדים לפי קבוצות מוחלשות כגון ערבים, בעלי מוגבלויות וחרדים, ואין שום נתון בנוגע אליהם.
מנגד, פחתה ההגנה על העובדים. ב־2014 העסיקה הקבוצה 94% מעובדיה בהסכם קיבוצי, ו־6% מהם בהסכם אישי. ב־2015 חלה הרעה: 63% בלבד הועסקו בהסכם קיבוצי, ו־37% מהם בהסכם אישי. החברה טענה בעניין זה כך: "אם בעבר הועסקו כלל עובדי החברה בהסכמי העסקה קיבוציים, כיום עובדים אלה זוכים לאותה הגנה בהסכמי העסקה אישיים. הסכמים אלה מסדירים את תנאי העסקתם בהתאם לביצועיהם ולמקצועיותם. השינוי בהסכמי ההעסקה נובע מהצורך להתאים את תנאי ההעסקה בחברה להסכמי ההעסקה המקובלים במדינות הפעילות".
מספיק אנליסט אחד
דו"חות האחריות התאגידית הפכו בשנים האחרונות לכלי ניתוח נוסף בעולם ההשקעות המערבי. מנתונים שפרסם לאחרונה משרד רואי החשבון הבינלאומי KPMG, עולה כי 80% מהחברות הנכללות במדדים המובילים של הבורסות בעולם המערבי מפרסמות היום דו"חות אחריות תאגידית שנה אחר שנה. עשרות אנליסטים מסקרים את הדו"חות האלו בכל מדינה מתוך הבנה שאחריות סביבתית וחברתית אינה רק תוצר של רצון טוב, אלא היא תנאי הכרחי לזכייה במכרזים בעולם ולהתפתחות עסקית.
בישראל התמונה של אחריות תאגידית היא עגומה מאוד. 20 חברות בלבד מפרסמות דו"חות אחריות תאגידית, ורק 12 מהן מפרסמות אותו בעקביות שנה אחר שנה. את הדו"חות האלו מסקר אנליסט אחד בלבד, ורוב הדו"חות שמפרסמות החברות הישראליות מספקים נתונים לא עדכניים שמתייחסים לשנים עברו.