מגבלת השכר בבנקים: האותיות הקטנות והשאלות הפתוחות

למרות ניסיונותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולמרות הלחצים שהפעילו הבנקים עד לרגע האחרון, הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי עברה שלשום בחצות בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 56 קולות וללא אף מתנגד. החוק קובע כי שכר הבכירים במגזר הפיננסי לא יכול לעלות על מעל לפי 35 מהשכר הנמוך ביותר בחברה שלהם, וכי אם הוא עולה על 2.5 מיליון שקל — החברה תידרש לשלם מס כפול על החריגה.

הצעת החוק נכתבה בוועדת הכספים של הכנסת לפני כשבועיים, אך מאז עברו עליה מספר יועצים משפטיים כדי לנסח אותה בשפה משפטית. ואולם, שאלות רבות בנוגע לביצוע החוק בפועל ולהשלכות שלו נשארו עדיין פתוחות.

כיצד ישפיע החוק על פירמידת השכר בחברה?

ברגע בו החלק העליון של פרימידת השכר ייקטם, יהיה קשה יותר למי שנמצא מתחת לדרוש העלאת שכר.

כך, לדוגמה, אם שכר מנכ"ל בגוף פיננסי מסויים ירד לעלות של 2.5 מיליון שקל בשנה — יהיה קשה לסמנכ"ל באותו הגוף לדרוש עלות שכר גבוה מ־2 מיליון שקל בשנה, וכך הלאה עד אחרון העובדים.

מימין מנכ"ל הפועלים ציון קינן, מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח ומנכ"לית דיסקונט לילך אשר טופילסקי צילומים: אוראל כהן

כיצד ישפיע החוק על דמי הניהול והעמלות שלנו?

מטרת החוק מלבד הגבלת שכר הבכירים היא לתמרץ את הגופים להעלות את שכר העובדים הזוטרים אם הם רוצים לשמור על שכרם. אלא שעלויות שכר גדולות יותר יכולות לגרור גם התייקרות של דמי הניהול והעמלות.

כיצד ישפיע החוק על מענקי הפרישה לוותיקים?

החוק החדש לא מתמודד עם שאלת העובדים הוותיקים שהמערכת רוצה לעודד לפרוש. בבנקים הגדולים ובגופים המוסדיים לא חסרים עובדים כאלה, ובדרך כלל מציעים להם פיצויי פרישה מוגדלים. החוק לא יודע לפתור מקרה שבו החברה רוצה לעודד עובד לפרוש באמצעות מענק הגבוה מפי 35 מעלות השכר המוכה בחברה. למעשה, נכון לעכשיו הגופים הפיננסים מנועים מהצעת מענק פרישה שכזה.

כיצד ישפיע החוק על השכר בחברות הציבוריות?

הכנסת והממשלה הכריעו שלא להרחיב את החוק עבור כלל החברות הציבוריות, אולם צריך לזכור שכיום חברה אחת ממליצה לרוב לבעלי המניות — שחלקם הם הגופים המוסדיים — בכל הנוגע לאישור שכר המנהלים בחברות שבבעלותם. כעת, כאשר אותם גופים מוסדיים כפופים לחוק הגבלת השכר, האינטרס שלהן יהיה למשוך את השכר בחברות הציבוריות למטה יחד איתן.

מה יקרה אם החברות יעברו על החוק?

במסגרת החוק החדש לא נקבע מנגנון ענישה ספציפי לחברות אשר יפרו את החוק. קשה להאמין כי הגופים הגדולים ירשו לעצמם לסטות מהגבלת עלות השכר ל־2.5 מיליון שקל בשעה שכולם מסתכלים על כך, ויותר סביר כי הם ובעיקר המוסדיים הקטנים יותר ירשו לעצמם לעגל פינות בכל מה שנוגע לסעיף המצמיד את השכר לפי 35 מעלות השכר הנמוכה בחברה אלא אם תתבצע אכיפה משמעותית, אך מנגנון כזה לא נקבע בינתיים.

האם יישמר הקנס על חריגה מ־2.5 מיליון שקל?

המיסוי הכפול על חריגה בשכר של 2.5 מיליון שקל נולד בטרם התקבלה ההחלטה על הגבלת עלות השכר לעד פי 35 מעלות השכר הנמוך ביותר. בעצם, לאחר שהתקבלה ההחלטה על פי 35 הלחץ הפך מיותר, שכן מלכתחילה החריגה מעבר ל־2.5 מיליון שקל לא יכולה להיות גבוהה מידי. היא אף תגרור למעלה את השכר הנמוך בחברה — דבר שיכול להיות חיובי.

כיצד תחושב עלות השכר השנתית?

החוק החדש קובע באופן רחב ביותר מה כוללות עלויות השכר של בכיר — "שכר, לרבות תנאים נלווים לשכר, ובכלל זה החזקת רכב, טלפון, תנאים סוציאליים, הפרשות בשל סיום יחסי עובד–מעביד". על פי החוק החדש הרשות לניירות ערך תתחיל לבחון ולפקח על הדרך בה יציגו החברות את עלות השכר כפי שזו קבועה בלשון החוק בדוחות הכספיים שלהן.

כיצד ישפיע החוק על עובדי הקבלן?

לכאורה, החוק מאוד ברור בעניין הזה וקובע כי ההגבלה של פי 35 מעלות השכר הנמוכה בחברה תתחשב גם בשכרם של עובדי הקבלן. אך בפועל, הבעיה הראשונה היא איך נכון לחשב את יחס השכר בין עובד קבלן שמועסק במשרה חלקית לבין המנכ"ל שמועסק במשרה מלאה. לכאורה אפשר פשוט להכפיל את השכר לשעה ב-186 (מספר השעות בחודש למשרה מלאה), אך, מנהלים בכירים, עובדים ללא הגדרה של שעות עבודה ושעות נוספות, וייתכן ולא יהיה ניתן להשוות בין המשרות. בעיה נוספת בחוק טמונה בכך שהוא משווה בין עלות שכר הבכיר לבין עלות העובד לחברה הקבלנית — וכולל בכך גם את ההוצאה התפעולית של החברה. כך שמנכ"ל שירצה להגדיל את שכרו שלו יוכל פשוט להגדיל את הרווחים של חברת הקבלן, לא בהכרח של עובד הקבלן עצמו.