חקר ביצועים: השבוע של כחלון, החקלאים והמעשים הטובים

תקרת השכר יורדת

לפני שנתיים יזם שר האוצר דאז יאיר לפיד מנגנון שיגביל את שכר המנהלים בגופים הפיננסיים לעד 3.5 מיליון שקל. השבוע הכריז מחליפו משה כחלון כי ינמיך את התקרה ל־2.5 מיליון שקל. הוא עשה את זה כמעט שנה לאחר שנכנס לתפקיד, וחרף התנגדות צמרת המשרד. הממונה על הביטוח דורית סלינגר, למשל, סבורה שמכיוון שכל הרעיון הוא לבסס נורמות, תקרת שכר נמוכה מדי אינה אפקטיבית ותגרום לכל הגופים פשוט לעקוף אותה. פקידים אחרים חושבים שכחלון בסך הכל מנסה להסיט את האש מהביקורת הציבורית על שנכנע לתקציב הדו־שנתי של ראש הממשלה. זה המנגנון המוכר של כחלון: קצת לחוץ והוא עולה להתקפה. ראינו את זה קורה בעבר כשמתח ביקורת על הנגידה או תקף את הבנקים. עד עכשיו הפופוליזם עבד לו, אבל נראה שהגיע הזמן להחזיר לו כתף קרה.

נעמה סיקולר

כחלון. עד עכשיו הפופוליזם עבד לו צילום: אלכס קולומויסקי

יום מעשים טובים

מעשים טובים הם דבר נהדר. ערבות הדדית, סיוע לזולת. יום מעשים טובים כשלעצמו הוא לא דבר רע. הוא מתחיל להיות בעייתי כשהוא ממרק מצפון של אנשים שמתנהגים מגעיל בשאר הזמן, או משמש תאגידים שמדיניותם העסקית מנוגדת לדאגה לחלשים. והוא מטריד ממש כשהמדינה מאמצת אותו באופן רשמי, כפי שקרה השבוע כשהכנסת ועובדי ממשלה שונים נרתמו לעניין. עובדים של משרד הרווחה, למשל, הלכו לצבוע בתי קשישים. יופי. לא היה עדיף שעובדי הרווחה ייצאו לרחובות, לאתר בני נוער בזנות, נרקומנים, ילדים מקבצי נדבות ואחרים שאינם מטופלים? שיכריזו על יום "להצליח להגיע לכל מי שאנחנו לרוב לא מצליחים להגיע אליו"? או שהמשרד יקדיש את המשאבים כדי להבין איך הוא משפר את התנהלותו היומיומית, במקום להירתם ליוזמה שערכה העיקרי הוא תדמיתי? במדינה שהפריטה את האחריות לחלשים זה לא קורה. אולי בשנה הבאה.

מיקי פלד

מתנדבי ארגון לתת. מדינה שהפריטה את האחריות לחלשים צילום: אלכס קולומויסקי

הורדת ריבית באירופה

הבנק האירופי המרכזי הוריד בסוף השבוע את הריבית (השלילית ממילא) על הכסף שמפקידים בו הבנקים המסחריים, ל־0.4%-. בעולם ההפוך של הריבית השלילית, הבנקים בעצם משלמים ריבית על הזכות להפקיד כסף בבנק המרכזי. והם לא אוהבים את זה ומוחים שוב ושוב על שחיקת הרווחיות. הפעם נשיא הבנק מריו דראגי הסכים להקל עליהם קצת, והודיע במקביל שהבנק המרכזי ישלם ריבית לבנקים שילוו ממנו כסף. יד אחת לוקחת, יד אחרת נותנת, ומניות הבנקים מזנקות. הסיפור הטכני־לכאורה הזה מדגים היטב את הקשר הסימביוטי שבין הצדדים: הבנקים המסחריים משמשים להזרמת האשראי בכלכלה, והבנקים המרכזיים ערבים לרווחיות שלהם. אבל אם זה המצב, אין לבנקאים מה להלין כשהמדינה רוצה להדק את הפיקוח על עבודתם, שכרם והתנהלותם. סימביוזה היא עסקת חבילה.

אורי פסובסקי

דראגי. יד רוחצת יד צילום: אי פי איי

ענף בקריסה

"אתה לא מבין כלום בחקלאות", הטיח השבוע מנכ״ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו באיש מטולה דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים. שבריר שנייה של שקט נדהם נפל על החדר בכנסת שבו התקיים הדיון, ומיד פרצה סערה עזה שבסיומה עזב בן אליהו - שעד לפני פחות משנה היה בכלל מנכ"ל משרד השיכון וכבר מרשה לעצמו לעלוב בחקלאים. זה שנים שענף החקלאות בישראל מידרדר, ונדמה שבאחרונה זהו קרב מאסף. המכסים על יבוא ירקות ודגים כבר הופחתו, הפקעת האדמות וייקור המים בדרך, ואחרי עשורים שבהם היה לחקלאים לובי חזק בכנסת, כרגע הוא לא נראה בסביבה. בינתיים, הנציגים של עובדי האדמה מתקוטטים זה עם זה, התאחדות האיכרים נגד התאחדות החקלאים נגד תנועת המושבים - ובשדה עוד חקלאי מוותר על איסוף התבואה.

רוני זינגר

שלמה בן אליהו. פחות משנה בתפקיד וכבר מרשה לעצמו לעלוב בחקלאים צילום: ענר גרין

מעצמת מלונאות חדשה

לפני שנה קנתה חברת אנבנג הסינית את מלון וולדורף אסטוריה הניו־יורקי, סמל להדר העולם הישן, בסכום שיא של 1.95 מיליארד דולר.השבוע היא הרחיבה את הפורטפוליו עם 16 מלונות יוקרה אמריקאיים אחרים שנרכשו בבת אחת, ב־6.5 מיליארד. בחבילה שקיבלה מהמוכרת, מפעילת בתי המלון סטרטיג'יק הוטלז, נמצאים בין השאר מלונות ריץ־קרלטון בקליפורניה, מריוט אסקס האוס המשקיף על סנטרל פארק ומלונות של רשת פור סיזנס. במקביל הגישה אנבנג הצעת רכישה של 13 מיליארד דולר לרשת מלונות סטארווד האמריקאית, שכוללת את מותגי היוקרה סנט ריג'ס, W ושרתון. מעצמת המלונאות המתהווה הזאת, שבכלל התמקדה עד לא מזמן בביטוח מכוניות, לא רק נותנת משמעות חדשה למונח "הכל כלול", היא גם הדוגמה הזוהרת ביותר להשתלטות הסינית על נדל"ן מערבי. המבחן יהיה, כמו תמיד, בניהול השוטף ובשמירה על הסטנדרטים.

תמר טוניק

וולדורף אסטוריה בניו יורק. השתלטות סינית צילום: אי פי איי

המחשב שלכם בן ערובה

בעולם הסייבר מודאגים בשנה האחרונה מעלייתן של "נוזקות הכופר", שמשתלטות על מערכות הפעלה ודורשות מבעליהן לשלם להאקרים אנונימיים כדי לקבל בחזרה גישה למחשבים שלהם. השבוע התברר שרבים מההאקרים האנונימיים האלה הם סינים. זה לא מקרי: בשנה שעברה חתמו סין וארצות הברית על הסכם סייבר, שנועד לבלום את העימות המקוון והשקט ביניהן. אז בזירות המסורתיות העימות נרגע, אבל בפועל הוא הותיר הרבה מאוד האקרים מחוסרי תעסוקה. הטכנולוגיה אולי חדשה, אבל הלקח האנושי ישן: כשמכשירים חיילים לזרוע הרס ומשאירים אותם רעבים, הם כבר ימצאו דרך לאכול ומה להרוס.

דור צח

פסק דין משמעותי בעליון

בפסק דין דרמטי שניתן השבוע קבע בית המשפט העליון שארבע מתלוננות תפרו תיק אונס לעו"ד אורי דניאל, בסיועם של יועץ התקשורת מוטי מורל ועו"ד רוני אלוני־סדובניק. השופט יצחק עמית שלל את מהימנות המתלוננות, אפילו לנוכח ה"הקלות" הראייתיות המוצדקות שמקבלות מתלוננות בעבירות מין: היזכרות באיחור, סתירות בגרסאותיהן והתנהגות "לא רציונלית", כמו המשך היחסים החברתיים ואף המיניים עם התוקף. יש להניח שמשה קצב, שקיצור עונשו עומד כעת על הפרק, מצטער שקביעות דומות לא ניתנו בעניינו. מנקודת מבט רחבה יותר, פסק הדין תורם תרומה חשובה לדיון שלם יותר בתופעה של תלונות שווא, שאין ממש נתונים להעריך את היקפה.

משה גורלי

השופט יצחק עמית. שלל את מהימנות המתלוננות צילום: אוהד צויגנברג

סופרים שקלים

השבוע התקיים במושב שלנו שוקחתן. אספנו עם הילדים קצת צעצועים ישנים שכבר לא צריך, והצענו להם לתרום אותם לילדים אחרים בשוק. הבן הקטן שיתף פעולה, כי בתכלס היה מסכים לכל דבר. הבכור, כבר בן 6, אמר שהוא לא רוצה לתרום. הוא רוצה למכור את הצעצועים. "למה?", שאלתי. "כי אני רוצה כסף", השיב בכנות. "ומה תעשה עם הכסף הזה?", הקשיתי. "אחסוך אותו ואקנה לעצמי לגו ביומולדת הבא", ענה. מצד אחד, יש לו תוכנית והוא בקטע של לחסוך, מי אני שאתלונן. מצד אחר, הייתי מעדיף שיידע שלדברים יש לא רק ערך חומרי, ושתמיד יש אנשים שהוא יכול לתת להם מהמעט שיש לו. ובכלל, איך לילד בן 6 יש כבר אינסטינקטים ברורים לגבי כסף? עד עכשיו אני מתקשה להבין אם זה טוב או רע.

שאול אמסטרדמסקי