מה מסתתר בדו"ח ההוצאות של משרדי הממשלה?

מערכת מולטימדיה לחדרו של סמנכ"ל משרד השיכון ב־8,000 שקל, מתקן סודה למשרד ב־11 אלף שקל ושכמיות שנועדו לכסות מתדיינות שמגיעות לבתי הדין הרבניים שעליהן שילם משרד הדתות 3,000 שקל. אלו הם חלק מהסעיפים שמסתתרים בדו"ח ההתקשרויות עם ספקים חיצוניים של משרדי הממשלה.

לילה טוב קייב

הדו"ח פורסם בהתאם לנוהל חדש של היחידה הממשלתית לחופש המידע, בשיתוף אגף החשבת הכללית במשרד האוצר, המחייב משרדי ממשלה ויחידות סמך לפרסם בכל רבעון את התקשרויותיהם. ההסכמים הגדולים ביותר של משרד השיכון עם ספקים חיצוניים נוגעים לפתרונות דיור ציבורי. היקף שני ההסכמים עומד על כ־850 מיליון שקל, 530 מיליון שקל לטובת הקמת 2,600 דירות לדיור הציבורי בהסכם עם הסוכנות היהודית ו־312 מיליון שקל עבור הסכם רכישת דירות עם חברת התיווך והייזום מטרופוליס. הסכמים בעלי היקפים כספיים משמעותיים נחתמו עבור עבודות תשתיות שונות, בעיקר בעבור כבישים וכן לפיתוח שכונות. ההסכם הגדול ביותר הוא עם חברת סיפיאם – 209 מיליון שקל עבור ביצוע עבודות.

אבל בין המספרים הגדולים מסתתרים גם סעיפים נוספים. כך נרשמו במשרד הוצאות של למעלה מ־100 אלף שקל עבור לינה, בין היתר על לינה בקייב אוקראינה. כמו כן הוצאו כ־57 אלף שקל עבור קיום סדנא להנהלה הבכירה, וכ־10 אלף שקל נוספים הוצאו עבור לינה ונסיעות לספורטיאדה.

עבור עובדי המשרד הוצאו כ־50 אלף שקל על מגשי פירות יבשים שנרכשו כשי לט"ו בשבט. כמו כן נרכש גז פלפל לטובת העובדים ב־9,800 שקל, לצד בגדי ספורט לשחקנים ב־9,800 שקל.

הוצאות נוספות מלמדות על התקציבים שמופנים לעיריות. בראש רשימת ההסכמים לפיתוח עומדות עיריית באר שבע – 91 מיליון שקל לכבישים, ועיריית ראש העין – 88 מיליון שקל. באר שבע גם הובילה מבין כל הערים שאליהן הועברו תקציבים עם היקף מוערך של למעלה מ־300 מיליון שקל, רובם עבור פיתוח תשתיות.

מספר גבוה במיוחד של התקשרויות היה למשרד עם האגודה לתרבות הדיור לקידום פרויקטים של תמ"א 38, כאשר ההסכם העיקרי היה על סכום של 68 מיליון שקל, אך רוב ההסכמים נעו בין מאות אלפי שקלים למיליון שקל. עוד עולה כי ההסכמים עם עמידר כזרוע ביצוע של המדינה עמדו על כ־90 מיליון שקל עבור עבודות כגון שיפוץ חזיתות, ניהול אחזקה ושיפוץ מבנים, ועבור סיוע בשכר דירה. בשלושה מתוך חמשת המכרזים הגדולים נבחרה עמידר ללא צורך במכרז (פטור ממכרז). לעיר חריש הנבנית בימים אלה נחתמו הסכמים בכ־30 מיליון שקל רובם עבור מבני ציבור ופיתוח תשתיות.

מבחינת תוכניות חדשות שעל הפרק עולה כי משרד השיכון שכר בכ־6 מיליון שקל חברה שתתכנן 2,400 יח"ד בעיר ערד וכן הקצה כספים עבור תוכנית אב ל־1,300 יח"ד בגוש עציון ובדיקת היתכנות לתוכנית של 6,000 יח"ד, שני הסכמים בהיקף של 1.5 מיליון שקל כל אחד. שתי תוכניות מעניינות נוספות שעולות מהדו"ח הן בדיקת היתכנות להפיכת מחצבת בנימינה למגורים וכן היתכנות לאזור תעשייה משותף לבנימינה ולמועצה האזורית מנשה. כמו כן נחתמו הסכמי פיתוח בהיקף של למעלה מ־20 מיליון שקל לביצוע עבודות שיאפשרו את הרחבת ישובי עוטף עזה.

בבחינת ההסכמים למגזרי המיעוטים, נחתמו הסכמים עבור מגזר הדרוזים והצ'רקסים בהיקף של כ־5 מיליון שקל, המגזר הבדואי כ־9 מיליון שקל.

בנוסף, הסכמים בהיקף של כ־13 מיליון שקל נחתמו לטובת הקמת בתי כנסת, וכ־30 מיליון שקל לטובת מבני ציבור בכל הארץ. מרשימת ההתקשרויות של משרד הדתות עולה כי התקציבים הגבוהים ביותר, כלומר מעל למיליון שקלים ומעלה, שולמו עבור דמי שכירות לבתי הדין הרבניים וכן עבור שירותי ניקיון ואבטחה. את שירותי האבטחה נותנת חברת מודיעין אזרחי ואת שירותי הניקיון מוקד יסעור.

תקציבים מיוחדים מחזיקים במשרד הדתות עבור תשלום לנושא הטיפול בעגונות. כך למשל מועסקים חוקרים פרטיים כוויקטור סננס שקיבל בשנה החולפת כ־67,500 אלף שקל עבור פעולות חקירה לאיתור בעלים סרבני גט. סכומי כסף עבור חקירות בתחום זה קיבלו גם קדמן יהלון מודיעין חקירות – 16,380 אלף שקל, בטיחות אנוש חקירות – 17,550 אלף שקל, ומשה מורן כהן – 26,910 אלף שקל. סכומים נוספים הועברו על ידי המשרד עבור נסיעות לחו"ל בענייני עגונות אך לא פורט למי התשלום ניתן.

הזמר שמעון בוסקילה. הופעה לרשות האוכלוסין צילום: טל שחר

אז שתהיה גם אפליקציה

סכומי כסף גדולים שילם משרד הדתות עבור ייצוג המדינה בהליך משפטי ופדרלי כלשהו שאינו מפורט, ואשר התקיים בשנה החולפת בארצות הברית. כך שולמו למשרד המשפטים בעניין זה כ־1.4 מיליון שקל. עוד שולמו 186 אלף שקל עבור יום גיבוש לכל עובדי בתי הדין. בנוסף שילם המשרד כ־260 אלף שקל לפיתוח אפליקציית מובייל שאמורה לסייע בתיווך צדדים מתדיינים, פיתוח שנעשה באמצעות משרד ראש הממשלה.

והיו גם הופעות: 246 אלף שקל שילמה רשות האוכלוסין וההגירה להופעות של שמעון בוסקילה וירון אילן בפני עובדיה במהלך סיור לימודי. בנוסף, 26 מיליון שקל עלה לה להטיס מישראל מורחקים או יוצאים מרצון. לפי הדו"ח, ברשות האוכלוסין וההגירה שילמו, בין השאר, להדרכת עובדים מקצועית במכון וינגייט 270 אלף שקל במהלך השנה החולפת, ושילמו עבור כיבודים, ימי עיון וכנסים מקצועיים כמיליון שקל, בהם קורס מקצועי של היועצת הארגונית עינת וייסבורט ב־50 אלף שקל והרצאה של גיא גנדל ב־5,800 שקל. עבור שליחת מיליון הודעות טקסט לתושבים שילמה הרשות 100 אלף שקל, שליחת דרכונים ותעודות זהות בדואר רשום לאזרחים עלתה לרשות בשנה החולפת למעלה מ־10 מיליון שקל.