בנק הפועלים יוותר על כמיליון שקל בעקבות תביעה ייצוגית
במסגרת תביעה ייצוגית, הגיעו הצדדים לפשרה לפיה הבנק יבטל עמלות על כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים של חברת ישראכרט ב"בנקטים מרוחקים"
לפני כשנתיים הגיש לקוח של בנק הפועלים תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית נגד הבנק. התביעה עסקה בעמלות בסך 5 שקלים שהבנק גבה מלקוחותיו המחזיקים בכרטיס אשראי חוץ בנקאי שהונפק על ידי תשלובת ישראכרט על משיכת כספים מבנקטים המוצבים במרחק העולה על רדיוס של 500 מטר מסניפי הבנק, הנקראים בנקטים מרוחקים.
הטענה הייתה שגבייה זו מנוגדת לקבוע בתעריפון הבנק, ואף מנוגדת לעובדה שעל גבי הבנקטים המרוחקים נאמר שלקוחות הבנק שימשכו מזומנים בכרטיסים שהונפקו על ידי תשלובת ישראכרט יהיו פטורים מעמלה זו.
במשך תקופה הצדדים ניסו להגיע להסכמות, ללא הצלחה. לפני קרוב לשנה הצדדים פנו להליך גישור בפני השופטת בדימוס אורית אפעל גבאי, שם הצליחו לגבש הסדר פשרה.
מטבע הדברים, כיוון שמדובר בנושא קצת סבוך מבחינה מעשית וחישובית, השופט ביקש הבהרות ופרטים שונים, וכך גם נציגת היועץ המשפטי לממשלה, שנדרש להביע את עמדתו.
בסופו של דבר, הוגש הסדר שסיפק את כולם. במסגרת ההסדר, בנק הפועלים התחייב לאפשר לכל לקוחותיו המחזיקים בכרטיסי אשראי חוץ בנקאי המקושר לחשבונם בבנק מבית תשלובת ישראכרט, למשוך מזומנים מבנקטים מרוחקים של בנק הפועלים ללא תשלום עמלת משיכה למשך תקופה של ארבע וחצי שנים, ובלי הגבלה של מספר המשיכות.
הצדדים העריכו את היקף הגבייה ביתר בכ-740 אלף שקל (נומינאלית) ביחס ל-7 השנים שקדמו להגשת התובענה. שווי ההטבה הוערך במיליון שקל.
נציגת היועץ המשפטי הצביעה על קושי עקרוני באישורו של הסדר שאינו כולל השבה או פיצוי אלא מתן הטבה עתידית בלבד ללקוחות הבנק, משני טעמים: ישנה אפשרות שהפיצוי לא יגיע לחברי קבוצה שחדלו להיות לקוחות הבנק או שאינם משתמשים יותר בבנקטים המרוחקים. השני, מודל הפיצוי המוצע למעשה מהווה "מהלך שיווקי" של הבנק למשיכת לקוחות חדשים.
עם זאת, נציגת היועץ המשפטי לא התנגדה להסדר, וזאת לנוכח העלויות הכרוכות ביצירת מנגנון השבה מדויק לחברי הקבוצה, לעומת גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה.
"הטבה אמיתית"
השופט עופר גרוסקופף סבר שמדובר בהסדר הוגן ויעיל, ועל כן אישר אותו ונתן לו תוקף של פסק דין. הוא הבהיר שוויתור הבנק על עמלת המשיכה מבנקטים מרוחקים במשך 4.5 שנים מהווה "הטבה אמתית מבחינת הלקוחות (חסכון בעמלות), ועלות אמתית (הפסד הכנסה) מבחינת הבנק".
גם בהתחשב בשיקולי ההרתעה, השופט כתב: "בשים לב לגובה הפשרה, לשכר הטרחה, לגמול ולעלויות ההתדיינות וביצוע הסדר הפשרה סבורני כי קיימת הרתעה חזקה דיה, הן כלפי הבנק והן כלפי בנקים או גופים דומים אחרים".
כמו כן, השופט סבר שהמהלך לא יסייע לבנק מבחינה שיווקית, כיוון שהאינטרס המרכזי שלו הוא בשיווק כרטיסי אשראי בנקאיים, ולא כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים, שרק אליהם מתייחס ההסדר.
השופט קיבל את המלצת הצדדים שלפיה הבנק ישלם למבקש גמול בסך 50,000 שקל, ושכ"ט עו"ד לבאי הכוח המייצגים בסך 150,000 שקל, בתוספת מע"מ. השופט העיר שסכומים אלו נראים סבירים בהתחשב באיכותה הגבוהה של בקשת האישור, ובהשקעה שנדרשה מבאי הכוח במסגרת ניהול ההליך והמשא ומתן.
עוד נקבע כי הודעה בדבר אישור ההסדר תפורסם על חשבון בנק הפועלים בשני עיתונים יומיים, וכן באתר הבנק.
• ב"כ המבקש: עו"ד יעקב שפיגלמן, עו"ד עמית עידו
• ב"כ המשיב: עו"ד יואב הירש, עו"ד גלית פלישר
* עורך דין רונן מטלון עוסק במשפט אזרחי-מסחרי, לרבות בתחום הבנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין