הכנ"ר: נצבא הפרה חובותיה כבעלת שליטה ולכן עליה לעמוד בסוף תור הנושים

כונס הנכסים הרשמי הגיש אתמול (ב') את עמדתו בתיק ההבראה של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב ולפיו נצבא הפרה חובותיה כבעלת שליטה ולכן עליה להיפרע מחובות החברה כלפיה רק לאחר תשלום החובות כלפי יתר הנושים. "נצבא ניצלה את כוחה כבעלת השליטה וביצעה פעולות שיעמידו אותה בראש התור של כל הנושים", כתבו נציגי הכנ"ר לבית המשפט.

עמדתו של הכנ"ר, שהוגשה באמצעות עו"ד גלי עטרון, לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד, הוגשה במסגרת תיק ההבראה של התמח"ת.

התחנה המרכזית החדשה בת"א צילום: עמית שעל

לאחר התמחרות שהתקיימה במסגרת הליכי ההבראה של התמח"ת (התחנה המרכזית החדשה בתל אביב), רכשה נצבא את כלל נכסי התמח"ת בתמורה לכ-320 מיליון שקלים. נצבא, ביקשה לקזז כנגד סכום זה את חובות החברה כלפיה בטענה כי היא נושה מובטחת מכוח שעבוד על הנכסים של התמח"ת בסכום של כ-250 מיליון שקלים.

שלושת הנאמנים לביצוע הסדר הנושים בתיק, רו"ח חיים קמיל, רו"ח עליזה שרון ועו"ד יוסי בנקל, היו חלוקים באשר לטענותיה של נצבא, כאשר עמדתו של עו"ד בנקל הייתה המחמירה מבין השלושה. עו"ד בנקל סבר כי הראיות והממצאים בתיק מובילים למסקנה כי יש להשעות את כל אותם חובות מובטחים כלפי נצבא.

בחוות הדעת שהגיש הכנ"ר, הוא מצטרף לעמדתו של עו"ד בנקל כשהרקע לכך הוא התנהלותה של נצבא כאשר הבינה כי התמח"ת נמצאת על סף קריסה. בשלב הזה, כך לפי הכנ"ר, החליטה נצבא להפוך לבעלת שליטה ולנצל את כוחה על מנת "לנטוש את הספינה המיטלטלת" ו"להימלט אל חוף המבטחים היחיד במבנה עסקיה של החברה – הוא הנשייה המובטחת".

לשיטת הכנ"ר, נצבא ידעה כי במצבה של החברה הסיכוי של נושה רגיל ולא מובטח לקבל את כספו הוא מסוכן ולכן נקטה בפעולות שיבטיחו כי כל נכסי החברה ישועבדו לטובתה כנושה מובטחת בלעדית. "בכך", טוענת נציגת הכנ"ר, "הציבה עצמה נצבא בראש התור של כל הנושים". "במצב דברים זה", נכתב עוד לבית המשפט, "נוצר חשש כי לא יהיה לה עוד שום עניין בגורל החובות שממתינים להיפרע אחריה והיא תדאג לאינטרסים שלה כנושה מובטחת בלבד. כפי שעולה מהראיות בתיק, חשש זה אכן התממש".

חלק מהפעולות שביצעה נצבא היו לרכוש את חוב התמח"ת כלפי בנק דיסקונט שעמד על כ-190 מיליון שקל. נצבא רכשה את החוב תמורת 140 מיליון שקל בלבד. לשיטת הכנ"ר, במהלך זה הפרה נצבא את חובת הגילוי והתנהלה בחוסר תום לב. מעבר לכך, את הסכום של 50 מיליון שקל שנוכה לכאורה מהחוב זקפה נצבא לעצמה במקום להקטין את חובות החברה. "בנסיבות העניין", מסכם הכנ"ר, "יש לדחות כליל את תביעתה של נצבא ביחס לסכום זה".

לפי הכנ"ר, נצבא התנהלה תוך הפרת החובות של בעל שליטה לפי חוק החברות, דבר המצדיק דחייה מלאה של חלק מהחוב כלפיה, של אותם 50 מיליון שקלים ויתר החוב יהיה חוב נדחה, כלומר הוא ישולם לה רק לאחר תשלום החובות לכל הנושים – הן המובטחים והן הלא מובטחים. לשיטת הכנ"ר, בהיותה נצבא בעלת שליטה ונושה מובטחת יחידה בכל נכסי החברה, כאשר היא התנהלה במימון דק משמעותי ומתמשך "נוצר עיוות עסקי חריף שעשוי להצדיק את ביטול תוקף השעבודים והשעיית החובות כלפיה למעמד של נשייה לא מובטחת מכוח דיני החברות ודיני חדלות הפירעון".

עוה"ד ירון אלכאוי ואמנון ביס ממשרד גורניצקי ושות' המייצגים את נצבא יבקשו מבית המשפט להגיש את עמדתם ביחס לעמדת הכנ"ר.