מפת משרדי עורכי הדין הגדולים משתנה לפי חלוקת הרווח

ארבעה שבועות בלבד חלפו ב־2016, ובין משרדי עורכי הדין הגדולים נמנו כבר ארבע תזוזות גדולות. את החודש סיים המהלך הדרמטי של עו"ד איל רוזובסקי שביום חמישי לקח עמו את כל מחלקת הליטיגציה של משרד צלרמאיר פילוסוף ועבר לפירמה הגדולה של מיתר ליקוורניק. זאת רעידת האדמה הגדולה ביותר עד כה, אך לא האחרונה — ל”כלכליסט” נודע כי מגעים מתנהלים למיזוג בין משרדי צלרמאיר למיתר ליקוורניק.

עזיבתו של רוזובסקי היא המכה השנייה שספג החודש משרד צלרמאיר פילוסוף, שנחתך מ־45 עורכי דין, בהם 15 שותפים, לפחות מ־20 עורכי דין. גם המיזוג הראשון של השנה בא על חשבונו, כשמנהל מחלקת המיזוגים עו"ד דוני טולידאנו עבר עם 15 אנשי צוותו למשרד ארדינסט בן נתן. טולידאנו ורוזובסקי חברים מאז ימי התיכון, ועם הנטישה של טולידאנו, המגמה היתה ברורה.

בין שתי העזיבות מצלרמאיר נרשמו שני מעברים נוספים. יומיים לאחר שצירף את טולידאנו, הודיע משרד ארדינסט בן נתן על צירופו של עו"ד ג'וני פינקלשטיין ממשרד תדמור לוי, שיעמוד בראש מחלקת מימון פרויקטים. שני המיזוגים הזניקו את מספר עורכי הדין במשרד ארדינסט לתשעים. תדמור שספג את הנטישה, הודיע עוד באותו יום על הרכש החדש שלו, עו"ד אלון זיו, שותף בהרצוג פוקס נאמן.

יתרון לגודל

המושך בחוטים דני גבע הפך את מיתר לגלקטיקוס גבע ירש מצבי מיתר משרד בינוני והפך אותו לגדול ביותר בישראל משה גורלי לכתבה המלאה 

משרד מיתר, גבע, לשם, טל ושות' שקלט לשורותיו את רוזובסקי, מתמחה בנושאים מסחריים ובזכות שורת מיזוגים הפך לחבר קבוע בשלישיית הצמרת של המשרדים הגדולים בישראל. ב־2003, כשבראשו עמדו מיה ליקוורניק ודני גבע, התמזג המשרד עם משרדם של רלי לשם ודרור ברנדויין, ב־2007 עם המשרד של אלון גלרט וגידי פרישטיק, ב־2011 הצטרפו יואב שדה ורמי לנדא והמיזוג המשמעותי האחרון היה ב־2013 כשדליה טל הצטרפה והפכה את מיתר ליקוורניק לגדול בישראל עם 200 עורכי דין. רק בשבוע שעבר נפרד המשרד מראש מחלקת הגבלים עסקיים שלו, מיכל הלפרין, שמונתה לממונה על הגבלים עסקיים.

לפי מדד דן אנד ברדסטריט, את צמרת טבלת המשרדים הגדולים בישראל משלימים בשנים האחרונות משרד הרצוג פוקס נאמן ומשרד גולדפרב זליגמן. צירופו של רוזובסקי צפוי להחזיר את מיתר ליקוורניק למקום הראשון על חשבון הרצוג פוקס נאמן, עם 280 עורכי דין וכ־80 שותפים. בשנים האחרונות יש מגמה עקבית של גידול במספר עורכי הדין בפירמות הגדולות. ב־2004, היה משרד בלטר גוט אלוני הגדול בישראל, עם 82 עורכי דין. בהרצוג פוקס נאמן היו 81, לעומת 265־270 עורכי דין השנה. כיום כבר יש 11 משרדים שבהם יותר ממאה עורכי דין, ושלושה שבהם יותר מ־200 עורכי דין.

"החל מגודל מסוים, המשרד מנוהל באופן יעיל יותר ממשרד קטן”, אומר ל"כלכליסט" עו"ד בכיר בפירמה גדולה. "יש תשתית בסיסית, שעליה עומד משרד שמתאים לעולם המודרני ומכיל הרבה תחומים במקביל. יש יתרון לגודל. עם 150 עורכי דין אפשר לתת שירות מלא ויעיל, להבדיל ממשרד בוטיק שמתחה רק בתחום מסוים".

בכירים נוספים בענף מסכימים שמשרד גדול מעניק ללקוח עסקי “סל מוצרים” של כל ההיבטים המשפטיים — מייעוץ בתחומי מס, דרך משפט פלילי ועד סגירת עסקאות והתמודדות עם הגבלים עסקיים. בנוסף, קל להם יותר לתת שירות משפטי גלובלי.

עסקה חשאית

מעברים בין המשרדים, ובעיקר של מחלקות שלמות, הם אירועים דרמטיים מאוד. הרצון לעזוב נובע לא פעם ממשבר פנימי ואובדן אמון בין השותפים הבכירים, והמגעים נעשים במידור, הסתרה ו”חיים בשקר”. “הדברים נעשים בחשאיות מאוד גדולה”, מסביר גורם בכיר באחת הפירמות, “כי בין היתר מעורבים כאן לקוחות שיעברו עם השותפים שעוזבים. זה מצריך תכנון מדויק וסגירת כל הקצוות בטרם מוכרז המיזוג”.

ל"כלכליסט" נודע כי הגישושים למעברו של רוזובסקי החלו בשבועיים האחרונים לאחר עזיבתו של טולידאנו. "היו לרוזובסקי הרבה הצעות בשנים האחרונות, הוא כוכב", מספר גורם מקורב, "ברגע שדוני עבר, הוא הבין שהוא מוכרח לעשות משהו". רוזובסקי אמר בסוף השבוע ש”משרד צלרמאיר פילוסוף היה לי בית, ואולם השינויים שהתרחשו הובילו אותי למסקנה שמתחייב שינוי גם עבורי ועבור הצוות שלי”. המצטרפים ייהנו מתנאי שכר טובים יותר מאשר במשרד הוותיק.

לדברי לשם, ראש מחלקת הליטיגציה במיתר ליקוורניק, המגעים עם רוזובסקי היו מהירים. "הכל נחתם בתוך פחות משבועיים. זה מצב של ווין־ווין. ההחלטה לצרפו עברה פה אחד בין כל השותפים", הוא אומר. “זה מהלך שנראה לשני הצדדים הגיוני וטבעי”. לדבריו, "המטרה היתה להוסיף קבוצה מאוד איכותית. לא היינו שוקלים להתחבר עם כוכב כה גדול אם לא היינו מרגישים שיש איתו כימיה. זה מהלך שלא מתלבטים לגביו”.

שאלה של ניהול

אולם המהלך החל בקריסה של משרד צלרמאיר פילוסוף. בכיר בעולם המשפט אומר ש"הכתובת היתה על הקיר: אם טולידאנו ורוזובסקי היו ממשיכים במשרד, הם היו צריכים להעביר חלק מההכנסות לשותפים המבוגרים. זה תסכול שמופיע במשרדים רבים: כשאין גיל פרישה סביר, המבוגרים הופכים לנטל והצעירים לא רוצים לפרנס אותם”.

משרדים מובילים רבים מחויבים להעביר נתח נכבד מרווחיהם לשותפים הוותיקים גם לאחר יציאתם לגמלאות ואף ליורשיהם אחרי מותם. הדבר פוגע בדור השני והשלישי במשרד, שנאלץ להסתפק בנתח קטן מההכנסות. בהרצוג פוקס נאמן ניסו למנוע זאת כשהחתימו את השותפים על פרישה בגיל 60. חלקם העדיפו לעבור למיתר, שם גיל הפרישה גבוה יותר.

“משרד צלרמאיר פילוסוף הגיע לסופו מזמן”, אומר בצער פרקליט בכיר, “מדובר באנשים בשנות השבעים שלהם, מוכשרים ככל שיהיו. הצירוף בזמנו של טולידאנו ורוזובסקי היה מבורך, אבל גם הם נכשלו כשלא הגדילו את הרווחיות של המשרד או את מספר עורכי הדין. יש משרדים שנעלמים במהירות ויש משרדים כמו ש. הורוביץ או גורניצקי שיודעים להתחדש, למרות שכבר אינם מהגדולים בארץ”.

גורם אחר בענף מציין כי מיזוגים לפעמים “מסתובבים בשוק”, כשהיה ברור שרוזובסקי מחפש בית חדש. “השאלה למה לצרף מישהו מבחוץ במקום שהמשרד יגדל מבפנים”, שאל. “מיזוג משפיע על האחרים במחלקה, וצירופו של רוזובסקי למשל מרגיש כמו הבעת חוסר אמון בראשי המחלקה. איזה מסר עובר למובילי המחלקה ועורכי דין שמובילים תיקים כשמצניחים אליהם כל פעם מישהו מפורסם? זו השפלה שלא בונה”. בנוסף מזכיר אותו גורם, המיזוג עלול גם לפגוע ברווחיות של המשרד.