האוצר לא סומך על נתיבי איילון ומעכב מכרז לכבישים עוקפי ת"א
המכרז להקמת רשת נתיבים מהירים סביב מטרופולין דן, שהיה אמור לצאת לדרך בסוף 2015, נדחה למועד לא ידוע. זאת לאחר שמבקר המדינה מצא שהחברה אחראית לחריגות של מיליוני שקלים בניהול מכרזים ושהדירקטוריון שלה מתפקד באופן לקוי
משרד האוצר דחה למועד לא ידוע את פרסום השלב המקדים למכרז להקמת רשת נתיבים מהירים סביב מטרופולין דן בעקבות הביקורת הנוקבת על דרך ניהול המכרזים של חברת נתיבי איילון.
- הכניסה לת"א מתייקרת: המחיר המרבי בנתיב המהיר יעלה ל-105 שקל לנסיעה
- באיחור של יותר משנה: המדינה נזכרה להכפיל את מספר מקומות החנייה בנתיב המהיר
- בוטלה אגרת הנסיעה במקטע הראשון של הנתיב המהיר
המכרז היה אמור לצאת לדרך בסוף דצמבר או לכל המאוחר בתחילת ינואר, ובאגף החשב הכללי כבר סיימו לגבש את כללי המכרז ואף לכתוב את הניירות הדרושים, אלא שבמשרד האוצר סוברים שנתיבי איילון אינה כשירה להתמודד עם אחד ממכרזי התחבורה הגדולים בתולדות המדינה, לאחר שמבקר המדינה יוסף שפירא מצא שורה של ליקויים בהתנהלות החברה.
באוקטובר פרסם מבקר המדינה דו"ח נוקב על התנהלות חברת נתיבי איילון, שבו צוין למשל שמאז 2011 מספר הדירקטורים בחברה לא השתנה, כלומר חצי מתקן הדירקטורים לא אויש, דבר שהביא להשבתה של חלק מפעולות החברה. עוד נמצא שבנוגע לניהול מכרזים החברה "אינה מקיימת הליך להערכת הספקים שהיא מתקשרת עמם ואין במאגר מידע בנוגע לעבודות קודמות שנמסרו לכל ספק, איכות ביצוע העבודה ומידת שביעות הרצון", והתנהלות זו הובילה לחריגות כספיות של מיליוני שקלים. "רובן המכריע של התקשרויות ההמשך, שנעשות בפטור ממכרז, מאושר על ידי מנכ"ל נתיבי איילון (אבי חודין - ל"ג) על פי תקנה שעניינה התקשרות המשך. לדעת משרד מבקר המדינה, המספר הרב של התקשרויות ההמשך שמאושרות על ידי המנכ"ל, תקופות ההארכה הארוכות וההיקף הגבוה של התקשרויות ההמשך מעידים על ניצול מופרז של הסמכות שניתנה למנכ"ל".
סיבה נוספת להחלטת האוצר לעכב את המכרז להקמת רשת נתיבים מהירים סביב מטרופולין דן היא שהעברת מחצית מהחברה מעיריית תל אביב לידי המדינה (החברה נמצאת כיום בבעלות משותפת ושווה של המשינה ושל עיריית תל אביב) תושלם רשמית רק באביב הקרוב. לפיכך המדינה תחכה להעברת הזכויות באופן רשמי, ואז תפעל לייצוב הדירקטוריון שם ואולי אף לשדרג או להחליף חלק מהשדרה הניהולית.
נכון להיום קיים רק נתיב מהיר אחד שמחבר בין נתב"ג לכניסה הדרומית לנתיבי איילון. החברה שמפעילה אותו היא שפיר הנדסה, שקיבלה זיכיון שנה עם אפשרות לגבות תשלום שנע בין 7 ל־100 שקל, בהתאם לשעות העומס, עבור נסיעה בכיוון אחד.
רשת הנתיבים המהירים אמורה לכלול נתיב מהיר בכביש 2 (מאזור כפר שמריהו דרומה), נתיב מהיר נוסף בכביש 5 (מאזור צומת ירקונים מזרחה לכניסה הצפונית של נתיבי איילון) ונתיב שלישי על כביש 20 (נתיבי איילון) מאזור ראשון לציון צפונה, שידרוש שימוש באחד משולי הכביש. בכבישים האחרים יוסבו לטובת הפרויקט נתיבים קיימים המשמשים כיום את הציבור הרחב. עם השלמת העבודות יקיפו את תל אביב ארבעה כבישי אגרה באורך כולל של כ־100 ק"מ.
הפרויקט יכלול גם הקמת שלושה חניוני "חנה וסע" בצומת מורשה, בהרצליה ובראשון לציון, והפעלת שטאלים לתל אביב, כמו השירות המופעל כיום מהחניון בשפירים.
ההערכות הן שהקמת הנתיבים תתבצע על חשבון המדינה, ואילו התפעול על חשבון הזכיין שיוכל לגבות כסף עבור הנסיעה שם.
הפעלת הנתיבים זכתה בעבר לביקורת נוקבת בטענה שמדובר ב"כביש לעשירים", שיכולים להרשות לעצמם לדלג על כל פקקי תל אביב בעבור תשלום קבוע שיכול להגיע לכמה עשרות שקלים ביום. המדינה מצדה טענה שמדובר בנתיב שישרת גם תחבורה ציבורית, ומטרתו להפחית את מספר המכוניות שנעות בכביש במטרופולין הכי עמוס במדינה.
נתיבי איילון סירבו להגיב לידיעה.