"את השפעת מחיר למשתכן נראה כבר בעוד חצי שנה"

"תפסת אותי ביום טוב", מודה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אשל ארמוני בסיום הראיון. נפגשנו בשלוחה התל־אביבית של המשרד, בקומה העשירית של בניין קריית הממשלה בעיר. זה היה ביום חמישי בערב, כשבוע לפני סיומה של 2015. אנשי המשרד בדיוק סיימו להציג לו את נתוני שיווק הקרקעות, וארמוני יצא מחויך מהפגישה. "הציבור לא תמיד רואה ולא תמיד יודע מה אנחנו עושים, והוא אפילו אולי קצת חשדן". הוא אומר.

אפרופו חשדנות, פגישה קודמת עם ארמוני התקיימה כחודשיים קודם לכן, בלשכתו בירושלים. היא תואמה שבועות מראש, אך במקרה התרחשה יומיים בלבד לאחר שמשרד הבינוי והשיכון הודיע כי מחירי הדיור ירדו בממוצע ברבעון השלישי ב־4% בהשוואה לרבעון שקדם לו, וב־6% בהשוואה לאותו רבעון שנה קודם לכן.

לשכת השמאים ביקרה את אופן הצגת הנתונים בטענה כי מדובר בממוצע ארצי של מחירי הדירות, אך בבחינה נקודתית של מחירים בערים רבות נמצא כי הם דווקא עלו. הממוצע ירד בשל ריבוי רכישות בפריפריה הזולה, לעומת ירידה בכמות העסקאות במרכז. את טענות השמאים חיזק דו"ח של השמאי הממשלתי, טל אלדרוטי, שפורסם כשבוע אחר כך ובדק רק דירות 4 חדרים — שמחירן דווקא נסק ב־6% בהשוואה לרבעון הקודם אשתקד. במשרד הבינוי והשיכון לא אוהבים לדבר על התקרית. גם כעת ההתייחסות אליה ניתנת בפנים חמוצות ובמשורה.

אשל ארמוני. "תוכנית מחיר למשתכן מורידה את מחירי הדיור מפני שהיא יוצרת תחרות בין הקבלנים" צילום: תומי הרפז

הופתעתם ממבול התגובות השליליות על הפרסום, שאולי היה חפוז?

"משרד הבינוי והשיכון מפרסם בכל רבעון נתון של מחירי הדירה הממוצעת בעסקאות הרבעון האחרון. בהודעה האחרונה מחיר זה היה נמוך מרבעונים קודמים. הדבר נבע בעיקר משינוי בתמהיל העסקאות במשק ובמשתנים נוספים, כפי שציינו בהודעה שהפצנו. מגמה זו עקבית גם עם נתוני הלמ"ס שפורסמו".

אך החשדנות מתקרית הוצאת הנתונים החפוזה לא מאפילה על תחושת ההישג שמשדר ארמוני לאורך הראיון. היעד המרכזי של משרד הבינוי והשיכון במחצית השנייה של 2015 היה לקדם את תוכנית הדגל של שר האוצר משה כחלון, מחיר למשתכן, המיועדת למי שאין בבעלותו דירה. המכרזים על קרקעות המדינה עברו שינוי, וכעת, במקום להתחרות על הצעת המחיר הגבוהה ביותר לקרקע, הקבלנים מתחרים על הצעת המחיר הזולה ביותר למ"ר בנוי של דירה חדשה. עם כניסתו לתפקיד שר האוצר, באמצע 2015, החל משה כחלון בביצוע רפורמות רבות בענף הנדל"ן, שעיקרן ריכוז סמכויות במשרד האוצר. בין היתר, הועברה למטה הדיור שהוקם במשרד הסמכות להקצות קרקעות למשרד הבינוי והשיכון , לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ול"דירה להשכיר", חברה ממשלתית שהוקמה בזמן כהונתו של יאיר לפיד כשר האוצר.

כל אחד מהגופים האלה צריך להוציא את הקרקעות שקיבל למכרז — הליך הכולל תכנון וחתימה על הסכמים עם רשויות מקומיות. בתחרות שנוצרה בין הגופים ניצח משרד הבינוי והשיכון, שבתוך חצי שנה הצליח להוציא מכרזים לקרקעות שבהן ניתן לבנות 18 אלף דירות, בעוד שרמ"י הוציאו מכרזים לכ־7,000 דירות.

אז היכיתם את רמ"י?

"תשמע, זה לא פשוט. במשך שנים רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון היו באותו משרד, אבל עבדו כגופים נפרדים. עכשיו אנחנו הולכים לאחד הכל. הקריטריונים של הסכמי הגג (שכל גוף חותם עליהם עם רשות מקומית — א"ג) יהיו זהים; הקריטריונים לחישוב עלויות הפיתוח יהיו זהים; והחלוקה של הערים תהיה ברורה. נדע מה רמ"י עושים, ומה אנחנו — ויהיו גם ערים שבהן נפעל יחד, בצוותים משותפים ובהובלה של גוף אחד. בכל הסכם גג שעושים עם רשות אחת, בצוות ההיגוי יושב מישהו מהגוף האחר. אז יש עבודה משותפת ולמידה הדדית, ובשולי הדברים גם תחרות מסוימת — מי יפתח מהר יותר (קרקעות — א"ג), מי יתכנן מהר יותר, מי יחזיק טוב יותר את מאגר הלקוחות שלו — ראשי הערים. אבל בסופו של דבר, יש יותר תיאום מתחרות. אין מכרז שלנו שרמ"י לא מעורבת בו, ולא תהיה הגרלה של רמ"י שאנחנו לא נעשה".

ובכל זאת היתה תחרות ביניכם, ומשרד הבינוי והשיכון ניצח.

"בתוכנית העבודה ל־2015, כל הגופים יחד היו צריכים לשווק 22 אלף דירות במסגרת מכרזי מחיר למשתכן וגם מכרזים רגילים, למשל לצמודי קרקע. בסופו של דבר המספר יהיה כמעט 25 אלף, ומתוכן אנחנו אחראים ל־70%. כשאני מסתכל אחורה על חמשת החודשים הקודמים, אני מרוצה, כי כשנכנסנו לתפקיד בוצעו רק 5% מתוכנית העבודה מבחינת השיווקים, וכיום אנחנו ב־120% ביצוע".

"מכרזים שלא הושלמו בסיבוב הראשון, ישופרו ויושלמו"

עד כמה המשימה היתה קשה?

"שמע, עבדתי קשה כל החיים, אבל עבודה אינטנסיבית כמו בחצי השנה האחרונה אני זוכר רק מתקופתי כראש שלוחה של המוסד. כל עיר היא אירוע: בבאר שבע עבדנו קשה ולקח זמן עד שסגרנו הסכם גג; בחריש יש הצעת מחליטים (הממשלה דנה על הקמת העיר בתקציב של כמיליארד שקל — א"ג); בבית שמש היינו צריכים לפשר במחלוקות פוליטיות בין חרדים לחילונים; בראש העין מבקשים פיצוי על אובדן חלף היטל השבחה — מס שהמדינה אמורה לשלם לרשות המקומית לאחר מכירת קרקעות בגבולותיה, אבל במקרים שבהם עלויות הפיתוח יקרות ומוטלות על המדינה היא לא משלמת אותו; בגדרה היינו צריכים לשכנע את העירייה להסכים למחיר למשתכן; ובטירת כרמל צריך למלא את המכסה של בניית מוסדות ציבור, שהוזנחה בשיווקים הקודמים. אתה רואה את המספרים נערמים וזה הסיפור — זה בניין הארץ, מצפון לדרום. לא פשוט להוריד את מחירי הדיור באופקים, בראשל”צ וגם בחריש.

"בכל מקום יש שמאות אחרת, מחירי פיתוח אחרים. בדרום, למשל, הבנייה יקרה יותר מאשר בצפון, בגלל עלות השינוע של חומרי הגלם".

אתה טוען שהמכרזים הצליחו, אבל היו כמה שנכשלו וקבלנים החליטו לא לגשת אליהם.

"אני חושב שההצלחה של מכרזי מחיר למשתכן אינה נתונה במחלוקת. מעט מהמכרזים, שלא הצליחו בסיבוב הראשון, דורשים תיקון ועדכון — ואנחנו כל הזמן עם היד על הדופק, כך שמכרזים שלא הושלמו בסיבוב הראשון יושלמו לבטח בסיבובים הבאים. כשרוצים לעשות מחיר למשתכן בפריפריה, צריכים להתאמץ יותר".

מה המורכבות בפריפריה?

"היזמים עושים את החשבון שלהם ואומרים שאולי עדיף להם לבנות במרכז הארץ ולא בפריפריה. אבל אנחנו נצליח בכל המכרזים של מחיר למשתכן. שר האוצר קיבל החלטה אסטרטגית — ואנחנו נצליח".

מה יוגדר הצלחה?

"שיציעו הצעות ויזכו במכרז עם מחיר המקסימום שנתנו — כך שנבטיח לפחות את ההנחה בגובה 200 אלף שקל, כולל המענקים. במקומות מסוימים ההנחה תהיה גבוהה אפילו יותר.

שר הבינוי יואב גלנט. הקשר בינו לבין ארמוני נוצר בתקופת השירות הצבאי של השניים צילום: אוראל כהן

"בסופו של דבר, תוכנית מחיר למשתכן לא רק מורידה את מחיר הקרקע, אלא גם יוצרת תחרות בין הקבלנים. חצי מההנחה על הדירות נובע מסבסוד הקרקע והוצאות הפיתוח, וחצי ממנה נובע מכך שקבלנים פשוט הורידו מחירים בגלל התחרות שנוצרה ביניהם".

תהיה ירידה במחירי הדירות?

"נראה את ההשפעה של תוכנית מחיר למשתכן על המחירים בשוק במחצית השנייה של של 2016. אני חושב שכבר רואים את ההתחלה של זה. קבלנים מדברים ביניהם.

"המכרזים בראשון לציון (בעיר נסגרו בהצלחה מכרזים לבניית כ־1,000 דירות בהנחה, והמחיר שהציעו הקבלנים משקף הוזלה של 30% לעומת מחירי השוק — א"ג) היה אירוע משמעותי, כי זו מסה גדולה של דירות שייבנו במרכז הארץ".

"לא מדובר ב'שגר ושכח'"

כשהוא נשאל מתי תיפתח ההרשמה לקבלת זכאות לדירה, מסביר ארמוני: "אנחנו רוצים שההרשמה תתבצע באינטרנט. הדבר הזה מצריך ממשק עם רשות האוכלוסין ורשות המסים. בניית הממשק הזה מורכבת, ותסתיים רק באמצע מרץ. ‘ביי טיים’, ייתכן שנפתח את ההרשמה דרך סניפים של משרד הבינוי והשיכון. אנשים ימלאו טפסים באינטרנט ויקבלו זימון למשרד הבינוי והשיכון.

"הקושי העיקרי הוא מול רשות המסים, שדורשת זיהוי פנים אל פנים כדי לאשר שלמבקש הדירה באמת אין נכסים אחרים. אנחנו נאפשר זיהוי דרך האינטרנט, באמצעות כמה נתונים אישיים — למשל, תאריך הוצאת תעודת הזהות. בכל מקרה, אני בטוח שתמיד יהיו אנשים שיעדיפו להירשם במשרד, ולא דרך האינטרנט".

חריש. "בכל עיר יש אתגרים אחרים. התוכנית אף פעם לא דומה בין עיר לעיר" צילום: אוראל כהן

אם במתחם אחד יהיו כמה פרויקטים של קבלנים שונים, הזכאים יוכלו להשתתף בהגרלה בכל אחד ואחד מהם?

"ההגרלה תיערך לכל קבלן שמוכן, אבל לא בטוח שכל הקבלנים במתחם יהיו מוכנים באותו זמן. בשלב הראשון החלטנו לא להגביל, והזכאים יוכלו להתמודד בכל הגרלה שירצו. יכול להיות שזה ישתנה בהמשך. כמובן, ברגע שאתה זוכה אתה יוצא מהמעגל של ההגרלות".

אנשים חוששים שכדי להוזיל את הדירות, הקבלנים יצמצמו את המפרט. איך תמנעו את זה?

"המפרט מצוין. כדי להוכיח זאת בנינו ביתן לפי המפרט ביריד הדירות באילת. הוא כולל גם אלמנטים של איכות הסביבה, בהתאם להנחיית המשרד להגנת הסביבה שאנחנו משתפים איתו פעולה"

.

אבל גם אם המפרט מצוין, מי מבטיח שהקבלנים ימלאו אותו בקפדנות?

"אני עוד לא יודע בדיוק איך, אבל אנחנו נבנה מערכת בקרה על איכות הבנייה, בנוסף למערכת הבקרה שקיימת באגף ההנדסה של כל עיר".

אז רוכשי הדירות יכולים להיות שקטים ובטוחים שיקבלו את מה שהבטיחו להם?

"אני חושב שאנשים יכולים להיות שקטים, מאחר שמבחינת הממשלה לא מדובר ב'שגר ושכח'. היא תלווה את המכרזים עד קבלת המפתח, כדי להבטיח דיור שהוא לא רק זול, אלא גם ברמה טובה".

השטח ליד ג'דיידה־מכר שעליו תקום העיר הערבית. "התוכנית צריכה להתייחס למאפיינים הייחודיים של המגזר" צילום: זהר שחר

"המדינה לוקחת אחריות על ההתחדשות העירונית"

ארמוני (57), נשוי, אב לחמישה ילדים וסב לשתי נכדות. הוא מתגורר ברמת השרון, ובעברו היה איש מערכת הביטחון. הוא שירת בצה"ל כלוחם וכקצין בשייטת 13 והשתחרר בדרגת סרן. שם גם נוצר הקשר עם שר השיכון יואב גלנט, אשר היה מפקדו, וקרא לו לאייש את התפקיד במשרד הבינוי והשיכון. בשנת 1987 התגייס ארמוני למוסד ומילא שורה של תפקידים מבצעיים בישראל ומחוצה לה. בתפקידו האחרון כיהן כראש אגף בארגון, ובאוקטובר 2010 פרש מהשירות במוסד. בנובמבר 2010 מונה למנכ"ל עיריית כפר סבא.

למה בחרת דווקא בתפקיד הזה?

"התפקיד הזה הוא למעשה המשך ישיר לתפקידי הקודם כמנכ"ל עירייה. יש בתפקיד הזה אפשרות אמיתית לייצר, ברמה הלאומית, קשר בין המוניציפלי לשלטון המרכזי, שתמיד נראה לי כנושא שדורש שיפור. זה אתגר, אבל אני מביא איתי לתפקיד את הניסיון הניהולי שלי כמנכ"ל עירייה, לחיזוק ושיפור הקשר החשוב בין עיריות ובין השלטון המרכזי".

כמנכ"ל עירייה לשעבר, אתה בטח ער לצורך בהתחדשות עירונית ולקשיים שמערימות הרשויות העירוניות בנושא.

"בתחום הזה נביא בשורה. מוקמת רשות להתחדשות עירונית, שזה בעצם אומר שהממשלה לוקחת אחריות והיא תכניס את היד לכיס. גם כאן, כמו במכרזי מחיר למשתכן, הדבר המרכזי הוא יצירת מודל כלכלי ליזמים ולרשות. צריך לחשוב גם על הרשות המקומית. היא אומרת: אני צריכה לדואג לתושבים חדשים, לחניות וגנים, והמדינה, כדי לייצר היתכנות לכל זה, צריכה לקחת אחריות.

"הקמה של הרשות להתחדשות עירונית זה חלק מהעניין, אבל הנושא המרכזי שיביא את השינוי האמיתי הוא קרקע משלימה שייתנו ליזמים (רפורמה שתאפשר לרשות מקרקעי ישראל להקצות ליזמים בפרויקטים של פינוי־בינוי שטח קרקע נוסף, ללא מכרז ובהנחה של עד 80% — א"ג).

"בנוסף, אם מסתכלים על המכלול, 'בהסכמי גג' שעושים עם רשויות מקומיות, המדינה מתחייבת לתת כספים לפיתוח והרשות מתחייבת לשיווק דירות. אין סיבה שלא לפעול על פי המודל גם בערים שאין להן עתודות קרקע פנויות, אך כן יכולות לקדם התחדשות עירונית. זה חלק מהתוכנית של השר גלנט. הוא מדבר על הערים הגדולות: ירושלים, חיפה, רמלה, לוד ואזורים מסוימים בתל אביב. ולא לשכוח את הפריפריה — שם נצטרך לסייע".

איך תסייעו? אילו תמריצים תוכלו לתת ליזמים שיבקשו לעשות פינוי־בינוי בפריפריה?

"ניוד זכויות בין פרויקטים באזורי בינוי לא רווחיים לאזורים רווחיים זו אפשרות. אני לא רוצה להתחייב על המודל. אבל ברגע שיש התחייבות של השרים, ויש יכולת לעשות את זה — יש הכלים.

התחדשות עירונית ברמת גן. "הממשלה לוקחת אחריות" צילום: תומי הרפז

"שילוב של חרדים, חילונים, ערבים? צריך להיות ריאליים"

השר גלנט אמר בכמה הזדמנויות כי אחת המטרות שלו היא לפתח עוד שני מטרופולינים פרט לתל אביב — אחד בצפון והאחר בדרום, וסביבם יקומו עוד יישובי לוויין. ארמוני, שאמון על יישום החזון הזה, מכנה אותו "מתיחת האוכלוסייה" ופיזורה אל מעבר לגבולות גוש דן. לדבריו, המשרד יפעל בחודשים הבאים להקמת כסיף, יישוב חרדי שאת התוכנית להקמתו אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בתחילת 2015. המשרד פועל גם לפיתוח חריש, שתצמח בתוך כחמש שנים לעיר בת 50 אלף תושבים ויותר. ויש גם תוכנית להקמת עיר ערבית חדשה, לראשונה מאז קום המדינה, במועצה המקומית ג'דיידה־מכר.

ההקמה של העיר הערבית מתקדמת באטיות רבה, וזה בלשון המעטה.

"הקמת עיר חדשה היא מורכבת מאוד", אומר ארמוני. "לא מדובר רק בתכנון של כבישים ותשתיות, אלא בתכנון של עיר שברגע שתוקם, צריכה גם לעבוד. כשאתה עושה הסכם גג עם באר שבע, אתה מוסיף לה תושבים על התשתיות הקיימות, העיר כבר חיה ונושמת. אבל כשאתה מדבר על חריש, כסיף או ג'דיידה־מכר, צריך לחשוב על העיר במונחים של קיום גם בעתיד — אזורי תעסוקה ותקציבים שמעמידים את הרשות הזו על הרגליים".

אנחנו מדברים על יישוב ערבי, יישוב חרדי ויישוב חילוני. אין תוכנית ליצירת עיר שהאוכלוסיות השונות האלה נפגשות בה?

"זה דבר שמעסיק אותי מאוד. קודם כל, צריך תוכנית: צריך להתייחס לפיזור האוכלוסייה על פני שטח המדינה. התוכנית צריכה להתייחס לצורכי המגזרים השונים. עשינו עכשיו עבודה על חרדים. שאלנו איפה נכון שחרדים יגורו, מה חרדים רוצים עכשיו ומה הם ירצו בעוד 20 שנה. מה שעולה מהעבודה זה שצריך גם וגם וגם.

"כלומר, יש חרדים שמבקשים את המפגש עם אוכלוסייה אחרת, ואחרים מעדיפים לגור בתוך שכונה הומוגנית. אתה יכול לבנות עיר הומוגנית, או עיר הטרוגנית עם שכונות הומוגניות. השילוב בין אוכלוסיות שונות שיגורו קרוב זו לזו יכול להצליח — אבל גם להיכשל".

האם המדינה לא צריכה לעודד מגורים משותפים לערבים, יהודים, חרדים וחילונים?

"אני חושב שצריך להתחיל קודם כל במפגש של הומוגניות בתוך הטרוגניות, ויכול להיות שזה יוביל ליותר סובלנות. בבית שמש, למשל, ישבנו עם הנציגים של החילונים והחרדים, והשר גלנט עצמו יזם את ההידברות. אחר כך, צוותי עבודה משותפים גיבשו הסכם שמאפשר להקים שכונות חרדיות לצד שכונות חילוניות, אבל בכל זאת, לכל שכונה יהיה צביון אחר. בסוף צריך להיות גם ריאליים ולא רק אוטופיים, ולהבין שבשלב הראשון צריך לאפשר לאוכלוסייה חרדית לגור במקום שהוא מוגן מבחינתה".

"נחתום על הסכמי גג נוספים"

לפני כחודשיים הודיע שר הבינוי והשיכון על כוונתו לערוך שינויים בחוק מכר הדירות, איפה זה עומד?

"אנו מקדמים תיקוני חקיקה שמטרתם הסדרת מערכת היחסים בין רוכשי הדירות לבין קבלני הדירות. כיום חוק המכר הוא חלקי וחסר ומביא פעמים רבות לפגיעה ברוכשי הדירות, ביניהם זוגות צעירים, באמצעות הסדרים לא הוגנים המוכתבים להם לעתים בחוזה. כעת מתקיימת עבודת מטה כהכנה להצעת השינויים בחוק. כך לדוגמה, החוק יסדיר את סוגיית מפרט הדירה, המפרט יהיה ברור יותר וינקוב בחיובים אשר צפויים להיות מוטלים על רוכש הדירה, מעבר למחיר הדירה שהוא משלם לקבלן. דוגמה נוספת היא חיזוק חובת גילוי מידע לרוכש הדירה. הקבלן יצטרך לפרט כל שינוי בתוכנית שאותו הוא יזם, כדוגמת תוספת זכויות בנייה בבניין, ולגלות אותם לרוכשים".

איך מתקדמת התייעלות המערכות אצלכם?

"אחת הבעיות המרכזיות היא שאנחנו עושים אלף פרויקטים ובכל לפרויקט יש 300 שלבים שצריך לנהל. אני לא יודע לנהל את זה עם פנקסים וניירות, אז אנחנו מקימים מרכז שליטה. זה אוטוטו יתחיל לעבוד. סטודנטים להנדסה, תעשייה וניהול יישבו במרכז השליטה, ותהיה לנו בקרה טובה מאוד על הפרויקטים. זה יפנה אותי לניהול יותר טוב של פרויקטים".

מהם היעדים שלך ל־2016?

"קודם כל, להמשיך בתנופה של מחיר למשתכן, בעוצמה גבוהה יותר; לקצר את הזמנים שבין תכנון למפתח: לא הכל אצלנו, אבל חייבים לקצר את זמני התכנון והפיתוח.

"נחתום על עוד הסכמי גג עם ערים נוספות, גם לבנייה חדשה וגם להתחדשות עירונית, אולי גם עם מועצות אזוריות; שנקצר בצורה משמעותית את תור הממתינים לדיור ציבורי; ונטפל בשכבות החלשות באמצעות פרויקטים של שיקום שכונות ושיפוץ דירות לדיור הציבורי". 

רוחות של שינוי? דיור ציבורי על הכוונת

מצב הדיור הציבורי בישראל מחפיר. על פי דו"ח מבקר המדינה שפורסם במרץ 2015, התור המשתרך בהמתנה לדיור ציבורי עומד על כ־29 אלף משפחות: כ־2,570 זכאי משרד הבינוי והשיכון וכ־27 אלף זכאי משרד הקליטה. שר הבינוי יואב גלנט הטיל את כובד משקלו על הבעיה, והדבר בא לידי ביטוי בהצהרות רבות וגם במעשים: ב־2015 נרכשו לראשונה זה שנים 267 דירות חדשות לדיור ציבורי. בנוסף, בשנה שחלפה שופצו ואוכלסו כ־600 דירות שעמדו ריקות במשך עשרות שנים, וכן שופצו עוד כ־6,500 דירות דיור ציבורי מאוכלסות בעלות כוללת של 147 מיליון שקל. לפני כמה חודשים נחתם הסכם עם הסוכנות היהודית והאוצר, שבמסגרתו ייבנו 2,600 דירות במתחמים של עמיגור, חברה לניהול דיור מוגן השייכת לסוכנות היהודית. במשרד ציינו כי בשנה הקרובה יוקדשו יותר ממיליארד שקל לרכישת יחידות דיור ציבורי ולשיקום מבנים. כמו כן, הודיע השר גלנט על תוכנית רב־שנתית להמרת הסיוע בשכירות לזכאים להשתתפות במשכנתא — כך שהדירה תעבור לבעלותו של הדייר עם סיום תשלומי המשכנתא.

דני גיגי, נציג פורום הדיור הציבורי, אומר ל"מגזין כלכליסט" כי הרצון לפתרון המחסור בדירות מורגש, אך מצביע על כמה חולשות בתוכניותיו של גלנט: אין פעילות מערכתית חוצת משרדים לפתור את המחסור בעוד כ־27 אלף דירות לזכאי משרד הקליטה: "הפתרון לדיור הציבורי יכול להיות רק באמצעות תקציב מערכתי גדול או חוק המחייב להקצות בכל פרויקט חדש 10%–5% מהדירות לדיור ציבורי באופן שיבטיח כי כל הזמן מלאי הדירות יתחדש".

נוסף על כך, בתחילת הקדנציה הצהיר גלנט כי משרדו ירכוש כ־5% מהדירות בכל פרויקט חדש לצורך הגדלת מלאי הדיור הציבורי. בפועל, הדבר הזה עדיין לא קרה.