פרשנות
כלל: אין גרעין שליטה? זה לא בהכרח רע
החשש מהיעדר בעל שליטה הוא שמנהלים יעדיפו את טובת הטווח הקצר כדי להגדיל את הבונוס. אך לפיקוח יש כלים להתמודד עם זה
08:1407.01.16
פיצוץ עסקת מכירת השליטה בכלל לקבוצה הסינית מקרולינק שולח את מניות חברת הביטוח במסלול ישיר לבורסה בת"א. לפי דרישות שהציבה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר לחברה - שבמניות השליטה בה מחזיק היום הנאמן משה טרי - על הנאמן להתחיל למכור את מניות השליטה (55%) בנתחים של 5% מדי ארבעה חודשים, שיחלו מיד עם ביטול עסקת המכירה לסינים.
אלא אם יצליח בעל השליטה באי.די.בי אדוארדו אלשטיין לקבל מסלינגר ארכה נוספת למכירת כלל, היא צפויה להפוך לחברת הביטוח הראשונה שמתנהלת ללא גרעין שליטה.
עוד בנושא:
- דרך המשי פינת אלנבי: ההון זורם החוצה מסין, חלק לא מבוטל ממנו לישראל
-
מפולת בשוקי סין: צניחה של 7% הובילה להפסקת המסחר לכל היום
- השלטון בבייג'ינג מוליך את הכלכלה הסינית על חבל דק
- סין: משעוני אפל מצופי זהב לכלב ועד עירום של מודליאני
- פרשנות: הגולם קם על נתניהו
מדרונות ובלמים
בעלי שליטה בחברות הביטוח הוכיחו בשנים האחרונות שטובת ציבור החוסכים לא ממש עומדת לנגד עיניהם. משיכת דיבידנדים שמנים על חשבון חיזוק ההון העצמי של החברה ומינוי מקורבים לתפקידים רגישים הם חלק מרשימת הרעות החולות שמאפיינות את הענף. במובן זה, העברת הכוח לידיים ציבוריות היא בשורה חיובית לציבור החוסכים.
שני הטיעונים המרכזיים נגד חברות ללא גרעין שליטה הם החשש משלטון המנהלים ולקיחת סיכונים על בסיס הסתכלות לטווח הקצר. לסלינגר יש סל כלים שאמור להתמודד עם שתי הבעיות האלה.
אדוארדו אלשטיין צילום: אוראל כהן
נכון, כשאין בעל שליטה המנהלים השכירים מתחזקים. יש בזה סכנות. למשל, מנהל שעומדת מולו האפשרות לעשות עסקה מסוכנת שתניב הכנסות גבוהות בטווח הקצר, עלול לעשות זאת מתוך מחשבה על הבונוס השנתי שלו. וכך, עד שיתממש הסיכון המנהל כבר יכול לסיים את הקדנציה ולספור מזומנים בבנק.
לכאורה, בחברות הביטוח, הסתכלות קצרת טווח עלולה לעודד את המנהלים להשקיע בנכסים מסוכנים בעלי פוטנציאל תשואה גבוה כדי לגבות דמי ניהול גבוהים יותר. אך בשנים האחרונות הטילה הרגולציה מגבלות שמתמודדות עם מצבים כאלה. כך למשל קבעו בפיקוח על הביטוח כי בונוס שניתן למנהל יתפרס על פני שלוש שנים ויהיה מבוסס על יעדים ועל ביצועים ארוכי טווח.
האחריות עוברת לפיקוח
עד לאחרונה העדיפו רגולטורים להתמודד מול בעל שליטה שאפשר לבוא אליו בטענות. כך ב־2009, לאחר שבעקבות המשבר הפיננסי ירד ההון העצמי של כלל מתחת להון המינימלי שמחייב הפיקוח, נדרשה אי.די.בי להזרים לה עשרות מיליוני שקלים. בתרחיש של ירידה חדה בשוקי ההון כלל עלולה למצוא את עצמה במצב כזה שוב, ואז למי תבוא סלינגר בדרישות? גם לחשש זה יש מענה בפיקוח. ב־2017 אמורות להיכנס לתוקף דרישות הון חדשות, והן יאלצו את החברות לחזק את ההון העצמי שלהן באופן שיבטיח עודפים גבוהים ביחס להתחייבויות. לפיקוח יש גם יכולת להגביל חלוקת דיבידנדים כדי שלא לפגוע בהון העצמי של החברה.
לכן גם ציבור המבוטחים וגם בעלי המניות יכולים להיות רגועים שחברת ביטוח תעבור לידי הציבור. עם זאת, על סלינגר להבין שמשמעות הדבר היא שהאחריות עוברת מידיו של בעל השליטה לידיה.
