פרשנות
הגולם קם על נתניהו
רה"מ שרטט באמצע 2013 חזון לשיתוף פעולה כלכלי עם הסינים, אבל גם הוא כנראה לא העלה בדעתו עד לאן זה יגיע עם ההשתלטות הסינית על ענף התשתיות בארץ. מי זוכר שפעם עוד פסלו אותם בנימוקים ביטחוניים מרכישת מאגר לווייתן
במאי 2013 כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו ישיבת ממשלה מיוחדת שדנה ביחסי ישראל סין. כדרכו של נתניהו, התיאורים שלו על חשיבות הנושא היו נחרצים, מלאי פאתוס ואפופים בחזון על מזרח רחוק חדש.
"סיכמתי עם ראש ממשלת סין שנקים שתי ועדות – ועדה סינית עליונה וועדת שרים בישראל – כדי לצמצם את הביורוקרטיה של החברות הישראליות שמתחרות בסין ועל מנת להביא גם פרויקטים שונים של מומחים ישראליים וחברות ישראליות לערי סין ובתחומה", אמר נתניהו, והוסיף באותה נשימה שהמהלך אף "מאפשר לנו אולי לייצר כאן מנוע צמיחה".
עוד בנושא:
- דרך המשי פינת אלנבי: ההון זורם החוצה מסין, חלק לא מבוטל ממנו לישראל
- מפולת בשוקי סין: צניחה של 7% הובילה להפסקת המסחר לכל היום
- השלטון בבייג'ינג מוליך את הכלכלה הסינית על חבל דק
- סין: משעוני אפל מצופי זהב לכלב ועד עירום של מודליאני
- כלל: אין גרעין שליטה? זה לא בהכרח רע
אפילו ימכרו קרונות לרכבת במכרז בעייתי
שנתיים וחצי אחרי הנאום חוצב הלהבות הזה, אפילו נתניהו לא חשב עד כמה הוא יקלע בול. הוועדות אולי לא קמו, ראש ממשלת סין לא מגבה את מדיניות החוץ של ישראל תחת כל עץ רענן, ואפילו והפרויקטים הישראלים בסין עוד לא הסתננו לתוך העיר האסורה.
אבל בכל הקשור לענף התשתיות הסינים נמצאים בכל מקום: הם יקימו את הנמלים החדשים, הם יתפעלו אותם ל־25 שנה, הם יבנו לנו את מסילות הרכבת, ואפילו ימכרו לנו את הקרונות שיסעו עליהם (למרות דו"ח של האוצר שטוען שהמכרז הזה עקום מיסודו). בין לבין הם קנו את אחת מחברות המזון הכי גדולות בישראל ואת אחת מחברות הדשנים המפוארות שצמחו כאן, וכעת הם לוטשים עיניים לחברות הביטוח.
הצעקה האחרונה בפלישה הסינית לארץ היא ההזמנה של שר האנרגיה יובל שטייניץ לבוא לכאן כדי לחפש גז ונפט, אולי אפילו לרכוש מיצחק תשובה את מאגרי כריש ותנין.
בנימין נתניהו. "המהלך עם הסינים מאפשר לנו לייצר מנוע צמיחה" צילום: עומר מסינגר
מי זוכר שההתעניינות הסינית בעולם האנרגיה בישראל אינה חדשה, והיא החלה עוד בשנת 2011 עם המגעים של חברת קידוחי הגז הלאומית CNOOC (כלומר China National Offshore Oil Corporation) להיכנס כשותפה במאגר לוויתן. דלק קידמו בברכה את המשלחות שבאו, והשמועות מספרות שהסינים הציעו תנאי תשלום נדיבים, אולי אפילו נדיבים מדי, מכל המתמודדים האפשריים. עוד ניסו להסביר שכניסה של הסינים לפה תעניק מטרייה גיאו־פוליטית שלא נרשמה מאז ימי המנדט הבריטי.
הבעיה היתה שבמשרד החוץ ובמועצה הלאומית לכלכלה היו מי שחששו מכניסה של הסינים למאגר הגז הענק. מדוע חששו מכניסה כזו? תלוי את מי שואלים. בצד התועלות מדובר בחברת ענק (כ־100 אלף עובדים, מחזור של כ־98 מיליארד דולר ב־2014, דירוג של 79 בפורצ'ן 500) בצד תועלות מוכחות ויכולת גדולה למכור גז או להפיק אותו בכל שטחי המים של ישראל.
מצד שני, מאגר לווייתן הוא המאגר האסטרטגי של מדינת ישראל והוא אמור לשמש כמקור עיקרי ליצירת הכנסות למדינת ישראל מתמלוגים ומיסוי (כ־280 מיליארד שקל, כך לפי בנק ישראל בדצמבר 2015). ולכן, בצד השלילה מדובר במאגר גדול מדי, חשוב מדי, כזה שלא רק יספק ביטחון אנרגטי לתושבי ישראל אלא גם יניב מאות מיליארדי שקלים בהכנסות ממיסוי, ולכן, אם ישראל תקלע למשבר פוליטי, והסינים "יסגרו את השיבר" של צנרת ההולכה , לך תריב איתם. או כמו שפתגם סיני עתיק טוען "הדג תמיד רואה את הפיתיון, אבל הוא אף פעם לא רואה את הרשת". אז הסינים הלכו, באו האוסטרלים (וודסייד) אבל גם את זה רשות המיסים הצליחה להרוס, מה שיוליד אחרי שנה וחצי את מתווה הגז הממשלתי שרק אושר.
נשיא סין, שי ג'ינפינג צילום: בלומברג החלום הגדול השני של נתניהו עם הסינים הוא לבנות איתם את הרכבת המהירה לאילת. מדובר ברכבת מטענים מהירה שתחבר את מפרץ אילת עם נמל אשדוד, מה שיחסוך לאלפי אוניות סחר שמגיעות מסין, הודו, יפן ודרום קוריאה לדלג על המעבר המייגע בתעלת סואץ ולהזרים סחורות מרציפי נמל אילת ישירות לארצות אירופה ואגן הים התיכון. התוכנית הזו יושבת במוחו של נתניהו כבר כמה שנים טובות, ובפגישות עם הסינים הם הביעו התעניינות ורצון לסלול את הרכבת בעצמם, תוך תשלום תמלוגים למדינת ישראל. אפילו תוכנית מאושרת כבר קיימת, רק תנו לעבוד.
הדלק שעלולים לשפוך על היחסים עם המצרים
במשרד האוצר שומעים מדי פעם את התוכנית הזו ומתחלחלים. העלות שלה נעה בין 50 ל־100 מיליארד שקל, תלוי מאיזה צד של המסילה סופרים את הכסף. ואם לא די הנימוק הפיננסי, הפעלת רכבת שכזו עלולה לפגוע קשות בהכנסות מצרים ממעבר אוניות בתעלת סואץ, ובימים שבהם המזרח התיכון בוער, לך תריב עם השכנה היחידה שעוד איכשהו סובלת אותך.
אז מה נותר? בעיקר תשתיות ובניין. הסינים ידועים בזריזות העבודה שלהם, וכל מי שעובר במנהרות הכרמל יכול אולי להתלונן על התמחור אבל לא על איכות הביצוע. ואולי זה גם הפתרון של כחלון למשבר הדיור: אל תביא לפה רק פועלים סינים, תדאג שהם יבואו עם חומרי גלם ושאיכות הביצוע תהיה טובה. את התמחור של הדירות כבר נדפוק לבד, אבל לפחות שיהיה כאן היצע ראוי.
ואולי זה בעצם כל הסיפור עם הסינים. הם יודעים לבנות, הם יודעים לקנות ואין להם מגבלות של כסף. אבל בדרך להשתלט על העולם הם יבלעו אותנו כמנה ראשונה.
