חקר ביצועים: השבוע של גיל שרון והרפורמה בפנסיה

בוטל המינוי למנכ"ל

לאט לאט זה התבשל, ובסוף חבילת השכר המנופחת שגיל שרון היה אמור לקבל עם מינויו למנכ"ל דיסקונט השקעות הצליחה להרגיז את כולם, ממחזיקי האג"ח עד רשות ניירות ערך. בתוך האריזה הסתתר גמול שהסתכם ב־71 מיליון שקל, כולל מניות בחברות־הבנות. גם כשכווץ ל־59 מיליון ההתנגדויות נמשכו, ובעל השליטה אדוארדו אלשטיין התחיל להבין שלא על זה הוא צריך להיהרג עכשיו, ונסוג מהמינוי. כן, גם בתחום השכר הממזרים שינו את הכללים, והמסר מחלחל עכשיו מבחוץ פנימה, אל הלשכות של בעלי השליטה. שרון יצא לחפש ג'וב חדש, אפשר להמר שבשכר נמוך הרבה יותר. טוב לראות שגם אם נדרש זמן, שינוי הסטנדרטים של התגמול אכן מתרחש.

נעמה סיקולר

גיל שרון צילום: אוראל כהן

רפורמה בפנסיה

הרפורמה בפנסיה שיצאה לדרך השבוע, שמנסה לשפר ולו במעט את מצבם של חוסכים ותיקים, מתגלגלת כבר שנים. למעשה, פקידי האוצר השלימו אותה עוד בתקופת הממשלה הקודמת. אבל אז לא היה לה גב פוליטי, שנמצא כעת. גם את התוכנית להשקיע 15 מיליארד שקל במגזר הערבי כדי לשלב אותו טוב יותר במשק ולצמצם את הפערים יזם האוצר, ובשבוע שעבר הדרג הפוליטי אישר אותה (ואז נסוג, והתנה, ואיים). פקידי המדינה לא תמיד עושים את עבודתם נאמנה ולא תמיד צודקים, ולעתים הם ראויים לביקורת. אבל תמיד הם פועלים תחת הממשלה, ורק היא יכולה להוציא לדרך צעדים משמעותיים, ליזום בעצמה או לאמץ יוזמות מלמטה. נדמה שמרוב ייאוש מהדרג הפוליטי נהיה קל יותר לבוא בטענות לפקידים, לצפות שלפחות הם יעבדו כמו שצריך, ולשכוח שמקבלי ההחלטות לא יושבים במשרדי הממשלה אלא בממשלה. את הדרישות לעשות את העבודה, להתערב, לשנות, להועיל — צריך להגיש קודם כל לשרים.

שאול אמסטרדמסקי

כחלון צילום: נמרוד גליקמן

בתי ההשקעות - חפש את האינטרס

משרד האוצר הודיע השבוע על מהלך דרמטי לטובת החוסכים לפנסיה: הקצאת שיעור גבוה יותר של אג"ח ממשלתיות מיועדות, המספקות תשואה גבוהה ומובטחת, לחוסכים מבוגרים והפחתת ההקצאה לצעירים. מנהלי קופות הגמל, באמצעות מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות יוליה מרוז וצבי סטפק ממיטב דש, מיהרו למחות בשם החוסכים בגמל, שלא זכאים להקצאת אג"ח מיועדות כלל. אלא שהחוסכים האלה יכולים להעביר את הכסף לכל קרן פנסיה הנהנית מאג"ח כאלה, כך שהם לא באמת המפסידים כאן. היחידים שעלולים להפסיד הם הגופים המנהלים את קופות הגמל. חבל שבתי ההשקעות התאמצו להסתיר את האינטרס האמיתי שלהם ולא הציגו טיעון הגיוני שיצדיק הקצאה זהה גם לחוסכי הגמל, ובאמת ידאג לחוסכים ולא רק למי שגובה מהם דמי ניהול.

רחלי בינדמן

טלטלה בשווקי העולם

השבוע נפלה הבורסה בסין ב־7%. ב־2015 היא כבר רשמה כמה צלילות חדות כאלה, וביום המסחר הראשון של 2016 שוב התרסקה וגררה את הבורסות בעולם ליום אדום. ושוב היה קשה לזהות סיבה כלכלית מובהקת לירידות הסיניות, ושוב נדרשה התערבות של הממשל במסחר כדי לשנות את המגמה. השאלה היא כבר לא עד כמה הממשל יכול לעמוד מול כוחות השוק ולטשטש את העובדה שהבורסה של סין כנראה לא משקפת נכון את מה שקורה בכלכלה שלה. השאלה היא מתי ייסדק האמון של המשקיעים בעולם במעצמה המזרחית. אם הנפילות התכופות יימשכו, גם המשקיעים שקנו היטב את סיפורה של האימפריה האדומה יישברו. וכשזה יקרה, אפילו הממשל הסיני לא יעצור את הירידות.

גולן פרידנפלד

בורסות אסיה צילום: איי אף פי

בג"ץ - כי המנגנונים כושלים

שתי עתירות הוגשו השבוע לבג"ץ נגד מינוי היועץ המשפטי לממשלה, במקביל פורסם הרכב השופטים שידונו בעתירות נגד מתווה הגז, ועל שולחנו של בית המשפט העליון עוד שוכבת עתירה לגבי ריבוי התיקים שבידי בנימין נתניהו. למרות הניסיונות העקביים של פוליטיקאים מהימין לרסן, לגמד ולהגביל את האקטיביזם השיפוטי, הציבור ממשיך לפנות לשופטי ירושלים כאל המבוגר האחראי, בוודאי על רקע החדלות האישית והרעיונית שהשתלטה על הכנסת והממשלה. נראה כי עוד רחוק מאוד היום שבו הדמוקרטיה הישראלית תוכל לבחור יועץ או להעביר מתווה גז רק באמצעות המנגנונים המיועדים לכך, בלי ליפול שבע פעמים על הפנים. עד אז, הסיכוי שבג"ץ יושיע את הממשלה מפני עצמה שואף לאפס, ונישאר עם חותמת בג"ץ למחדליה.

משה גורלי

דליפת הגז בקליפורניה - בקרוב אצלנו?

אליסו קניון הוא מאגר גז טבעי בסמוך ללוס אנג'לס, שדולף כבר מאמצע אוקטובר. הטיפול בדליפה סבוך וכושל עד כה, וכרגע ההערכה היא שהוא פשוט ימשיך לדלוף עד מרץ. בינתיים, הוא מייצר זיהום אדיר: הדליפה היומית ממאגר הענק שקולה לזיהום היומי שמייצרות 7 מיליון מכוניות. רוב התושבים המקומיים כבר התפנו מהאזור, אבל ההשפעה האמיתית היא האצה של ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים. התקרית הזאת מספקת תזכורת נוספת לצורך ברגולציה על שוק הגז הטבעי, רגולציה שתכלול גם התייחסות לדליפות אפשריות, דרכי מניעה, אמצעי בטיחות, מנגנוני התמודדות. כל מה שאין במתווה הגז הישראלי.

גיל קליאן

ברק אובמה צילום: טוויטר

מסך ברזל על הגשר

שבדיה קיבלה בשנה החולפת בקשות מקלט מ־160 אלף פליטים מהמזרח התיכון ומאפריקה, ובכך היתה למדינת המקלט המבוקשת באירופה אחרי גרמניה. בניסיון לעצור את זרם הפליטים, שמגיעים בעיקר מגרמניה דרך הגשר שמחבר בין דנמרק לשבדיה (אותו גשר מהסדרה "הגשר"), החליטה הממשלה לדרוש מכל מי שחוצה את הגשר להציג מסמכים מזהים ולהכניס רק את מי שמציג מסמכים תקינים, שלרבים מהפליטים אין. התוצאות היו מיידיות: ביום שני רק מבקש מקלט אחד חצה את הגשר, לעומת כאלף ביום בחודשים האחרונים. אבל דנים שחוצים את הגשר בכל יום בדרכם לעבודה בשבדיה מיהרו להזדעק, והיו גם מי שדיברו על ירידתו של "מסך ברזל חדש". כך פועלת המשוואה החדשה באירופה: רציתם בידול? שלמו בחופש התנועה.

תמר טוניק

צוקרברג תנוח ותניח

כמדי שנה, מארק צוקרברג פתח את 2016 בעדכון לגבי ההחלטות שלו לשנה החדשה. השנה הוא מתכנן, מתברר, לבנות עוזר חכם בעל אינטליגנציה מלאכותית שיסייע במטלות הבית ולרוץ כעשר דקות ביום בממוצע, אחרי שב־2015 השלים קריאת ספר אחת לשבועיים. העובדה שאחד האנשים העסוקים בעולם מספיק כל כך הרבה מעוררת קנאה, אבל הרשימה של צוקרברג גם גורמת אי־נוחות קלה. התחושה היא שמאחורי התרבות שצוקרברג מקדם — גישה חיובית, הצבת יעדים ושיפור עצמי מתמיד, שאותם צריך לשתף עם "חברים" — חסר משהו. משהו שאינו משועבד לחיים של הישגים, שלא מתעקש להיות תמיד חיובי. אולי איזה עומק, הרהור, ספק, דבר מה קצת פחות מושלם, עם קצת באגים. משהו מהחיים.

דור צח