חוק הלבנה הון: מה קורה כשהלקוח נמצא בחו"ל ועורך דינו בארץ?

מתברר שחוק שעובר בהצלחה שלוש קריאות ונכנס לספר החוקים יכול להיות אות מתה בשל היעדר היערכות מתאימה של המדינה עצמה. מכתב שנשלח בשבוע שעבר למשרד החוץ מגלה שנציגי המדינה שאמורים לפי התיקון לחוק איסור הלבנת הון לחתום על מסמכים של זיהוי לקוח באמצעות עורכי דינו, מסרבים לעשות כן. במשרד החוץ מסרו כי הם בודקים את הנושא עם הגורמים הרלבנטיים.

בספטמבר נכנס לתוקף תיקון לחוק המחייב עורכי דין ורואי חשבון לזהות את לקוחותיהם ולהכירם. בצעד לחיזוק המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור נקבע שעורכי דין ורואי חשבון, בתור "נותני שירות עסקי", צריכים לזהות את הלקוח בפגישה פנים אל פנים ולחתום על טופס מיוחד, שבלעדיו אין הם רשאים לתת לו כל שירות.

אבל מה קורה כשהלקוח נמצא בחו"ל ועורך דינו בארץ? החוק מתיר לעו"ד אחר בעל אזרחות ישראלית, או לנציג דיפלומטי ישראלי בתפקיד, לבצע את פעולת הזיהוי. במקרה כזה מבצע הזיהוי מאשר שהלקוח הופיע לפניו והזדהה באמצעות תעודת זהות שהעתקה מצורף, והלקוח חתם לפני הנציג על טופס הכרת הלקוח.

עו"ד בועז פינברג צילום: Natalie Schor

אף שהחוק נכנס לתוקף לפני כמה חודשים, נראה שלא כל מוסדות המדינה מודעים לו. במכתב ששיגר עו"ד בועז פיינברג ממשרד זיסמן אהרוני גייר ושות' לאגף המשפט במשרד החוץ, והגיע לידי "כלכליסט", נכתב כי "לאחרונה התגלה לתדהמתנו, במסגרת הכנה של משרדנו להעניק שירות עסקי לאחד מלקוחותינו המתגורר בחו"ל, ולאור דרישת הצו להפנות לקוח זה לנציג קונסולרי על מנת שיזהה את הלקוח פנים אל פנים, פנה הלקוח לנציג הקונסולרי אשר טען כי מעולם לא עודכן בדבר קיומו של משטר איסור הלבנת הון חדש, או כי קיים טופס הכרת הלקוח ולבטח לא עודכן כי עליו לחתום על טופס כאמור או לאשר כי הלקוח חתם בפניו על טופס כאמור".

עו"ד פיינברג מדגיש כי "לטענת הלקוח, הנציג הקונסולרי סירב לחתום על הטופס או לאשר כי הלקוח חתם בפניו על הטופס.

"העובדה שלקוחות פוטנציאליים בחו"ל אינם יכולים לעשות שימוש בשירותיו של הנציג הקונסולרי על מנת שזה יזהה אותם פנים אל פנים כנדרש", כתב פיינברג, "מונעת או למצער מעכבת את עורכי הדין מלתת שירותים יעילים. למותר לציין שהדבר פוגע משמעותית במגזר העסקי ובציבור עורכי הדין בישראל".

לפי פיינברג, עורכי דין בישראל מפעילים מאמצים כבירים לשם התאקלמות "במשטר החדש" וכדי לפעול לפי ההוראות החדשות החלות עליהם. "יש ללא ספק טעם לפגם שהדרישה מעורכי הדין לעמוד בהוראות מחמירות על מנת להילחם בהלבנת הון ומימון טרור אינה מיושמת באותו אופן מחמיר על ידי רשויות המדינה". במכתבו הוא מוסיף שאם מדובר באי־עדכון של משרד החוץ את הנציגויות הקונסולריות על אודות המשטר החדש, "הרי שהדבר הנו בלתי סביר ובלתי ראוי בנסיבות".

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "המכתב הגיע למשרדנו רק בימים האחרונים והלשכה המשפטית בוחנת את הנושא בצורה מקצועית יחד עם הגורמים הרלבנטיים".