תחזיות 2016
אורי גרינפלד: אין הצדקה להותיר את הריבית בישראל ברמה כה נמוכה עוד זמן רב
לדברי הכלכלן הראשי של פסגות "הריבית הנמוכה לאורך זמן עלולה להוביל את המשקיעים להגדיל את רמות הסיכון על מנת להשיג תשואות גבוהות יותר ובכך לייצר עיוותים פיננסיים"
"האינפלציה הנמוכה והתחזקות השקל לא בהכרח מצדיקים להותיר את הריבית ברמה כל כך נמוכה עוד זמן רב" כך טען אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות בוועידת התחזיות של כלכליסט ל-2016 היום (ד').
"שיעור הצמיחה יעמוד השנה על כ-2.5%. שיעור האבטלה נמצא ברמות שפל, השכר הריאלי עולה בקצב של כ-3% בשנה והצריכה הפרטית גדלה בקצב מהיר מאוד" הוסיף גרינפלד והסביר מדוע נכון להעלות את הריבית מצד נגידת בנק ישראל למרות נתוני האינפלציה.
- משה כחלון: "השנה תכננו 100 אלף דירות חדשות. מחירי הדיור יירדו רק כשההיצע יגדל"
- דנה עזריאלי: "נמשיך לבנות משרדים בתל אביב"
- שלומי פוגל: "אזורי סחר חופשי הם הפתרון למצב במזרח התיכון"
"האינפלציה אמנם שלילית כיום, אבל לא כתוצאה מביקושים נמוכים הלוחצים את המחירים כלפי מטה. הצרכן הישראלי קונה, והרבה, ולכן האינפלציה הנמוכה היא תוצאה של גורמי היצע בלבד. מחירי הסחורות הנמוכים, הרפורמות הממשלתיות להוזלת יוקר המחיה והשיפורים הטכנולוגיים המאפשרים תחרות עזה יותר בין הקמעונאים, הביאו כולם לירידות מחירים בשנתיים האחרונות. גורמים אלו ימשיכו כנראה ללחוץ את האינפלציה כלפי מטה גם בשנה הבאה, אבל אינם מחייבים את בנק ישראל להותיר את הריבית נמוכה. ראשית, לריבית אין בכל מקרה השפעה על צד ההיצע אלא רק על צד הביקוש. שנית, ירידות מחירים שמגיעות מצד ההיצע הן זמניות בהגדרה. שלישית והכי חשוב, מדובר על ירידות מחירים 'טובות' התומכות בצרכן הפרטי" מסביר גרינפלד.
גרינפלד התייחס גם לשאלת הריבית מול שער המטבע "נראה כי מדיניות בנק ישראל לשמור על שקל חלש בעזרת ריבית נמוכה אינה הכרחית כבעבר. המשך מגמת התחזקות השקל אינה תוצאה של פער ריביות חיובי בין ישראל לחו"ל המושך לפה השקעות 'ספקולנטיות' וזאת מהסיבה הפשוטה שפער הריביות כיום בין ישראל לארה"ב הוא שלילי. יתרה מכך, מכיון שהפד החל להעלות את הריבית בארה"ב, פער הריביות השלילי רק ילך ויתרחב בשנה הקרובה, כך שניתן בהחלט להניח שהלחצים להתחזקות השקל, אם יהיו כאלו, הם תוצאה של גורמים כמו עודף היצוא, כניסה של מט"ח כתוצאה ממכירות של חברות סטארט אפ וכו'".
גרינפלד הזהיר כי "ריבית נמוכה כל כך לאורך זמן עלולה להוביל את המשקיעים להגדיל את רמות הסיכון על מנת להשיג תשואות גבוהות יותר ובכך לייצר עיוותים פיננסיים. בנוסף, הריבית הנמוכה מתמרצת את הפירמות להשקעות פיננסיות כמו רכישה עצמית של מניות וחוב או מיזוגים ורכישות, וזאת על חשבון השקעות ריאליות שהיו תורמות יותר למשק ולשוק העבודה. הריבית הנמוכה מקטינה כמובן גם את התשואות הפוטנציאליות בחיסכון ארוך הטווח ובכך פוגעות בדור העתיד שחוסך כיום לגיל פרישה".
לסיכום, אמר "במידה שהפד אכן ימשיך להעלות את הריבית, הפערים השליליים בין הריבית המקומית לריבית בארה"ב יאפשרו לבנק ישראל להעלות את הריבית ולהביאה לרמה המתאימה יותר למצב הכלכלי במשק. במידה שבבנק ישראל יתעכבו לעשות זאת, ההתאמות עלולות מאוחר יותר להיות מהירות מדי ולהקשות על הפעילות הכלכלית בישראל".