מנהיגי אירופה חייבים להפסיק עם הפופוליזם
ב־2010, כשפרץ המשבר הפיננסי, חשבו מדינות אירופה שאפשר לפתור את הבעיות ברמה הלאומית. כיום אנו יודעים שהפתרון דרש תגובה אירופית מתואמת. אותו תיאום נדרש כעת גם בטיפול במשבר הפליטים
סוף השנה הוא תמיד זמן טוב לחשבון נפש. כעת כש־2015 הגיעה לקצה, אפשר להביט אחורה על שנה שבה — אסתכן פה בדרמטיות יתר — הסולידריות האירופית ניצבה בפני כמה מהאתגרים הגדולים ביותר שידעה מאז סיום מלחמת העולם השנייה.
מה צפוי בעולם ב-2016 – לחצו כאן
במשך רוב השנה הועמדה האחדות האירופית למבחן קשה על ידי המשבר היווני, שהשלכותיו הכלכליות והחברתיות מורגשות היטב בגוש היורו וברחבי האיחוד. מאז תחילת 2015 שחקו השיחות באשר למצבה של יוון את הסבלנות של כולנו. זמן רב אבד, אמון רב נשחק, גשרים נשרפו. את המילים שנאמרו יהיה קשה למחות. ראינו את הדמוקרטיות האירופיות ניצבות בעימות זו מול זו. אירופה כולה הביטה לתהום — ורק אז, כשעמדנו על סיפה של התהום הזו, הצלחנו לצעוד לאחור. בסופו של דבר עמדו חברות האיחוד האירופי לצד יוון, מחויבויות חדשות הוגדרו, יושמו וחייבו את כל הצדדים, ותוכנית חילוץ חדשה יצאה לדרך. הסולידריות האירופית יצאה כשידה על העליונה, והאמון החל להיבנות מחדש. המפתח כעת הוא ביצוע הרפורמות — וכאן, הנציבות האירופית תמשיך לתמוך ביוון באמצעות "שירות התמיכה ברפורמות מבניות", ותעניק סיוע טכני בכל צעד במסע הארוך שעוד מצפה לנו.
אירופה נבחנת עתה שוב לנוכח משבר הפליטים. מוקדם יותר ב־2015 גיבשה הנציבות האירופית מדיניות מקיפה לענייני הגירה, ונקטה צעדים מיידיים לניהול המשבר. שילשנו את כוחותינו בים התיכון והצלנו חיים. נלחמנו ברשתות פשיעה של מבריחים וסוחרים בבני אדם. פיזרנו בקרב המדינות החברות את האנשים הזקוקים ביותר להגנה. באחרונה התחלנו ביישוב מחדש של פליטים גם מחוץ לאירופה, ואנחנו עובדים בשיתוף עם טורקיה, שחקנית מרכזית באזור. השקנו גם שותפות חדשה עם אפריקה כדי לטפל בסיבות הבסיסיות להגירה הזו. סוכנויות האיחוד האירופי מסייעות לגופי ממשל של המדינות החברות באיחוד בזיהוי וסינון הפליטים, בהאצת הטיפול בבקשות למקלט מדיני, ובתיאום החזרתם של אלו שאינם זכאים לו.
פליט בגרמניה. ב-2015 נכנסו ליבשת כמיליון פליטים צילום: אם סי טי אם נדמה שלאירופה יש פתרונות לבעיות שעומדות בפניה, הסיבה לכך היא שבאמת יש לנו אותם — לפחות בתיאוריה. בפועל, הדברים שונים. אני אולי נשמע כמו תקליט שבור, אך עדיין איני מבין מדוע כל כך קשה לעמוד בהתחייבויות שהתקבלו בדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר. פסגה אחר פסגה מנהיגים מבטיחים לשגר יחידות צבא שיסייעו ליוון להגן על גבולותיה; או להעביר לשכנותינו ירדן, לבנון וטורקיה סיוע פיננסי שיסייע להן להתמודד עם זרם הפליטים הגובר שנכנס אליהן. אולם בכל פעם מחדש, גם שבועות לאחר סיום הפסגה, היעדים הללו אינם מתמלאים וההתחייבויות מופרות. במקום זאת, אנחנו חוזים במשחק של חילופי האשמות שמציב את מדינות האיחוד האירופי אחת נגד האחרת, מירוץ לתחתית שבו הממשלות מצמצמות את מערכות קליטת מבקשי המקלט שלהן כדי להפוך אותן לאטרקטיביות פחות לעומת אלו של שכנותיהן, ופוליטיקאים מימין ומשמאל שמטפחים גישה פופוליסטית שרק משיגה כעס, לא פתרונות.
הגיע הזמן שנגלה יותר אמון ביכולת של אירופה לספק פתרון קולקטיבי לבעיות המורגשות במלוא חריפותן בכל מדינה ומדינה באיחוד האירופי. הסתפקות בחוקי הענקת המקלט של האיחוד האירופי לא תבטל את המחויבויות הלאומיות שלנו לציית לעקרונות הומניטריים ולדרישות החוק הבינלאומי להצעת מקלט לנרדפים. להפך: יצירת סטנדרט אחיד לאופן שבו מדינות האיחוד האירופי יתייחסו לבקשות מקלט היא שתיצור מערכת הוגנת ותמנע מפליטים להגיע למקום יחיד.
בדומה, הקמת משמר גבולות וחופים כלל־אירופי שאינו תלוי ברצונן הטוב של המדינות היחידות, או בהתחייבות פוליטית להעברת משאבים, תאפשר לנו להשיב את הסדר ולנהל באופן יעיל את הגבולות החיצוניים של אירופה. גם במקרה זה, הפתרונות הם בהכרח אירופיים.
לו נדרשתי להשוות את רצף הזמנים של משבר הפליטים לזה של המשבר הפיננסי, הייתי אומר שאנחנו עומדים כעת בנקודה המקבילה לפברואר 2010. בתקופה ההיא, מדינות אירופה עוד חשבו שהכלים שעמדו לרשותן ברמה הלאומית מספיקים כדי לפתור בעיות, שכיום אנחנו יודעים שהן דורשות תגובה אירופית מתואמת.
התקפות הטרור הנתעבות שהכו בפריז בנובמבר היו התקפה נגד דרך החיים האירופית. אך אנחנו לא נניף דגל לבן. אנחנו לא ניכנע לפחד ולא נבנה מחדש את החומות בינינו, שנפרצו רק בעשורים האחרונים. אנחנו לא נבלבל בין מבצעי הפשעים השפלים האלה לבין האנשים שנסים על נפשם בגלל אותם טרוריסטים.
אירופה היא אהבת חיי. היבשת האמיצה הזו, העמים האציליים הללו. זהו מקום שנתפס בעיני שאר העולם כבטוח והוגן. אנחנו נצדיק את המוניטין הזה. ואנחנו נפגין את עמידותנו.
האינטגרציה האירופית היא משימה רבת פנים, ולפרקים מורכבת. לא תמיד אנחנו מצליחים בניסיון הראשון. אבל אם היה עליי לתאר את אירופה במילה אחת בלבד, הייתי בוחר במילה "התמדה". יחד, אנחנו חזקים יותר מהאתגרים שעומדים בפנינו. יחד, נתאחד מול אלו שמבקשים לפלג אותנו. נתמיד גם ב־2016. ונמשיך לשגשג.
פרוג'קט סינדיקט, 2015
