המפקחת על הבנקים מיישרת קו עם הנגידה: "לא נרצה משקי הבית ממונפים בהיקף מוגזם"

"לא נרצה שמשקי הבית והעסקים ימנפו את עצמם בהלוואות בהיקף מוגזם, או ש"בנקאות הצל" שתיווצר עם התפתחות גופי אשראי חוץ בנקאיים – תיטול סיכונים מוגזמים ש"ידביקו" את כל המשק, ויובילו למשבר שבו האבטלה תעלה והתוצר ייפגע.  לכן חובה עלינו ליצור תשתית פיקוחית כוללת והולמת"- כך אמרה היום (א') חדוה בר, המפקחת על הבנקים, בפורום שוק ההון במרכז הבין תחומי בהרצליה. בכך מצטרפת בר לעמדתה של הנגידה קרנית פלוג שהזהירה מפני "נטיעת הזרעים שיובילו למשבר הפיננסי" עם פרסום המלצות הביניים של וועדת שטרום שעסקה בהגברת התחרותיות בבנקים.

בבנק ישראל מתנגדים לחלק מהמלצות הוועדה כמו למשל הגבלה הזמנית של הנפקת כרטיסי אשראי על ידי הבנקים או התנגדותו להסרת המגבלות מהמוסדיים כך שיוכלו לתת הלוואות לציבור על חשבון הפנסיה.

בר הציגה שלושה מדרגים לפיקוח על הגופים במערכת הפיננסית בהתאם לגישתו של בנק ישראל. רמת הפיקוח העליונה תהא השמרנית ביותר והיא נוגעת לבנקים וגופים שלוקחים פקדונות מהציבור .

מימין: כחלון ופלוג מקבלים את מסקנות הביניים מוועדת שטרום צילום: דר בון

הרמה השנייה - המקלה יותר - נוגעת לגופי אשראי שלא מגייסים פקדונות, ואלו יהנו מהקלות ביחס להיקפי ההון שיידרשו לרתק.

ברמה השלישית מדובר על גופי אשראי קטנים כמו למשל שחקנים חדשים וקטנים בשוק הסליקה שבנק ישראל מעודד את כניסתם. אלו האחרונים יהנו מהקלה נוספת ביחס להיקפי ההון שיהיה עליהם להחזיק וזאת בהתאם לפיקוח האירופאי על חברות כרטיסי אשראי.

דבריה של בר הם בהמשך לפרסום הפיקוח על הבנקים הבוקר (א') לגבי חברות כרטיסי אשראי וסולקים לפיו שחקנים חדשים בשוק הסליקה ידרשו להחזיק הון של עד 2%-3% ביחס למחזור שלהם, והיקפי ההון צפויים לעמוד עד 12 מיליארד שקל (הון שיידרשו להעמיד בצד). מדובר בדרישה הנמוכה בערך פי 5 מהדרישה כיום של בנק ישראל מחברות כרטיסי האשראי, המבצעות את פעילות הסליקה.