חקר ביצועים: השבוע של ועדת שטרום, שדה בריר וההיעלמות של יו"ר פוסון

דו"ח העוני עונת המכחישים

בשבועיים האחרונים פורסמו דו"ח העוני של הביטוח הלאומי ודו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת, וכמו תמיד חלק מהשיח סביבם התמקד במתודות, באקסלים ובתהיות שונות ומשונות: באמת יש ילדים רעבים? וכמה עניים יש בסך הכל? והגדרת העוני משכנעת מספיק כדי שנתייחס לעניין ברצינות? את החשדנות הזאת צריך לשמור למחוללי פלאים פיננסים, יצרני בועות, מנהלים חמדנים ושאר גורמי כוח שראויים לביקורת דקדקנית. כלומר, לא עניים. השיח על העוני, בקרב אישי ציבור וגם עיתונאים, מעיד עד כמה רוב מקבלי ההחלטות ורוב כלי התקשורת מנותקים מהנושא. אחת לכמה שנים צצים מכחישי עוני גדולים (שמענו דברים כאלה בעבר מאהוד אולמרט ואברהם פורז, למשל), אבל גם המכחישים הקטנים מזיקים. כל עוד השיח לא ישתנה, לא יהיה אפשר לצמצם את התופעה.

גלית חמי

ילד עני צילום: דורון גולן

שדה בריר - ביבי רוצה עופר מרוצה

תכירו את השקשוקה החדשה של המדינה ועידן עופר: שבועות לפני הדיון המכריע בנוגע לכרייה בשדה בריר — כריית פוספטים שמיטיבה מאוד עם חברת כיל אבל שנויה במחלוקת מבחינת ההשפעה על בריאות הציבור — קורא צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש אגף התקציבים ליו"ר מטה הדיור, מסביר לו כמה הנושא חשוב ומוציא ממנו התחייבות להעלות את הנושא לאישור בהקדם במועצה לתכנון ובנייה הכפופה לו. והנה, זמן קצר לאחר מכן מתכנס הפורום הרלבנטי ומאשר את הכרייה שעליה נאבקת החברה של עידן עופר כבר יותר מעשור. מתברר שכשהממשלה רוצה, היא מצליחה להעביר החלטות קשות בזמן שיא. רק חבל שיש להן נטייה להיות לטובת עידן עופר.

נעמה סיקולר

שטרום מבצע חפיף

עד השבוע שעבר חשבנו שתהליך הגיבוש של מתווה הגז היה עקום, רק כי עוד לא ראינו כלום מוועדת שטורם. השבוע הוועדה, שאמורה להגביר את התחרות בבנקים, קבעה שיאים חדשים של פרטאץ'. אחרי דחיות אינסופיות נקבעה מסיבת עיתונאים להצגת הדו"ח, אבל הדו"ח לא היה מוכן. מה שכן היה מוכן הוא דו"ח אלטרנטיבי שכתב אחד מחברי הוועדה, על דעת עצמו. החומר הרשמי שכן הוצג לא כלל שום נתונים. גם לא נימוקים והסברים. או סקירה בינלאומית. אפילו תיאור עובדתי של הבעיה ודרכים לפתרון לא היו שם. רק שורות תחתונות לא מנומקות. אולי בקרוב נראה דו"ח שלם יותר שיציג עבודה יסודית יותר — הנושא חשוב מכדי להיות מופקר לטיפול שהוועדה הציגה השבוע. אבל גם אם יהיה דו"ח כזה, את אווירת החפיפניקיות יהיה קשה לתקן, וכך גם את החשש שככה מתנהלים פה דברים גם כשהם לא מגיעים למסיבות עיתונאים.

שאול אמסטרדמסקי

מימין דרור שטרום, משה כחלון וקרנית פלוג צילום: עומר מסינגר

גואו מזמין התערבות של האוצר

יו"ר פוסון הסינית גואו גואנגצ'אנג נעלם. או שנחקר בידי רשויות סין. או שרק עזר להן בחקירה אחרת. ואז חזר. ובארץ ישבו בעלי החסכונות בהפניקס, שאמורה לעבור לידי פוסון, ותהו מי בדיוק בעל הבית החדש. ושוב עלתה השאלה לגבי העברת כספי ציבור לידיים סיניות. זו סיטואציה מורכבת. הענק הסיני גדול מכדי שיהיה אפשר להתעלם ממנו, ומציע אפשרויות עסקיות שיהיה טיפשי לסרב להן. לכן אין מקום לקריאות לא למכור לסינים חברות ישראליות. אבל לנוכח הערפל היחסי בחברות הסיניות ושיטת המשטר שלא נמנעת מצעדים קיצוניים, יש צורך בהגנה על החברות והלקוחות הישראליים. כשהרגולטור מעניק לחברה — ישראלית, אמריקאית או סינית, לא משנה — היתר שליטה, הוא צריך להגדיר בו מנגנונים ברורים להיפרדות חד־צדדית זמנית במקרי קיצון. כך, למשל, צריך לקבוע מראש שכאשר בעל השליטה נעלם, או כשכספי פנסיה מנותבים לפעילות טרור — השליטה בחברה, לפחות זמנית, עוברת אוטומטית לידי האוצר.

גולן פרידנפלד

האוזר סומך על הגיקים

ועדת הכספים אישרה השבוע בקריאה ראשונה הצעת חוק לקידום השקעות בחברות טכנולוגיה. המטרה הראויה היא ניסיון למשוך חברות הייטק לא גדולות לשוק ההון המקומי, במקום שירדפו אחרי כסף בחו"ל. אלא שהבעיה טמונה בדרך. רשות ניירות ערך בראשות שמואל האוזר, שגיבשה את הצעת החוק, התמקדה בהקלות שונות בפרסום תשקיפים ובחובות דיווח אחרות, שמשמעותן גלגול סיכון נוסף אל הציבור. זה לגיטימי, אבל למה בעצם רק הייטק? במה עדיף יזם סטארט־אפ על צעיר שהקים מפעל קפה או בית חרושת לכיסאות וגם הוא היה שמח לגייס סכום לא גדול בבורסה? המסר של הרשות הוא "עזבו, אתם אנשי הטכנולוגיה העילית לא צריכים לגלות לציבור את מה שכל האחרים נדרשים לגלות. גיקים חכמים כמותכם בטח לא מרמים". זה מסר בעייתי, שמעיב על מטרה ראויה.

אמיר זיו

שמואל האוזר

אייכנגרין - קל זה לא יהיה

פרופ' בארי אייכנגרין מאוניברסיטת ברקלי, מבכירי הכלכלנים בעולם, השתתף השבוע בכנס של בנק ישראל וביקש להאיר את עיני הקהל באתגרים הניצבים בפני כלכלות קטנות ופתוחות במציאות הגלובלית של ימינו. אייכנגרין דיבר על שטף הון זר שזורם למדינה ועל הקושי לעצור אותו, וגם על העובדה שככל שהשוק הפיננסי המקומי גדול יותר, כך גוברת הסכנה למשבר כשההון הזר מתחיל לברוח. הוא תיאר לקחים כלליים מהנעשה במדינות אחרות, אבל בין השורות כל הקהל שמע אותו מדבר על ישראל, דברים שנפלו על האוזניים הכרויות של הנגידה פלוג וחבריה הנאבקים בהתחזקות השקל. זה היה מנחם קמעה: אנחנו לא מיוחדים, ובעצם כל מה שקורה כאן כבר קרה במקום אחר. בסופו של דבר ההמלצה של אייכנגרין היתה להיערך מראש ליום סגריר. זה כבר היה מנחם פחות. טוב לדעת שהבעיה שלך מוכרת, פחות מרגיע שאין פתרון קונקרטי.

אורי פסובסקי

H&M לא טורחת

שנתיים עברו מאז קריסתו של מפעל טקסטיל בבנגלדש, שנבעה מרשלנות של מעסיקים והרגה 1,138 פועלים ופועלות. מיד אחרי האסון הבטיחו ענקיות אופנה בינלאומיות — ובראשן H&M, הצרכנית הגדולה בעולם של טקסטיל מבנגלדש — לשפר את התנאים המחרידים בסדנאות היזע שבהן הבגדים מיוצרים. לא רק הבטיחו, גם קבעו יעדים ברורים. אבל כעת פורסם דו"ח של ארגוני זכויות עובדים בינלאומיים, שלפיו H&M מפגרת משמעותית בלוחות הזמנים של עצמה, והחברה לא הכחישה. אם H&M היתה מפגרת בתוכניות ההתרחבות שלה בקניונים או לא עומדת ביעדי המכירות או מחפפת באסטרטגיית השיווק — ראשים במטה החברה היו מתגלגלים, והמשקיעים היו מצביעים ברגליים. אבל כשהיא בסך הכל מפגרת בהתקנת דלתות אש ויציאות חירום, לאף אחד לא אכפת.

גיל קליאן

H&M צילום: שאטרסטוק

ארצות הברית מתחזקת

אחרי שתי קדנציות שקיימו פחות משהבטיחו, ברק אובמה מתחיל את שנתו האחרונה בבית הלבן עם קבלות מרשימות, דווקא בזירה הבינלאומית. רק השבוע הוא הכריז על פגיעה משמעותית בדאעש בעיראק והתענג על ההסכם שנחתם בוועידת האקלים בפריז, סיום טוב לשנה שבה רשם לזכותו גם את חימום היחסים עם קובה ואפילו את שותפות הסחר הטראנס־פאסיפית. לא רע לנשיא שנתפס כשחקן רכרוכי בזירה הדיפלומטית, ולא רע בכלל לנשיא שסוחב שני בתי קונגרס הנשלטים בידי המפלגה היריבה. עושה רושם שרק הסיפור המנג'ס הזה במזרח התיכון ימנע ממנו להיזכר, בתפנית מפתיעה בעלילה, כאחד הנשיאים המשמעותיים לחיזוק מעמדה הבינלאומי של ארצות הברית.

רן אברמסון