שטייניץ ינסה לסכל את צמצום השימוש בפחם בעזרת נתניהו

השר להגנת הסביבה אבי גבאי מסר היום באופן רשמי לחברת החשמל את הנחיותיו החדשות בנוגע להפעלת תחנות הכוח הפחמיות. זאת לאחר שמשרד האנרגיה בראשות השר יובל שטייניץ פנה ביום חמישי לוועדת השרים לענייני רגולציה כדי לבחון את ההנחיות בשנית.

הנחיותיו של גבאי קובעות כי כבר במהלך 2016 על חברת החשמל להפחית את השימוש בפחם בתחנת הכוח אורות רבין שבחדרה עד 10%. כדי לענות על הביקוש לחשמל יופעלו תחנות כוח הפועלות בכוח גז, טבעי או נוזלי.

מועדי הפחתת השימוש בפחם נתונים להחלטת חברת החשמל והיא יכולה לווסת אותם לאורך השנה — עד למצב קיצוני שבו בקיץ ובחורף לא יירשם הבדל בשימוש בפחם, בעוד באביב או בסתיו תירשם ירידה בשימוש בו. לטענת המשרד להגנת הסביבה, המהלך יציל את חייהם של 25 איש שמתים מדי שנה מזיהום אוויר. 80% מזיהום האוויר שמקורו במפעלי תעשייה בישראל נובע מחברת החשמל. עוד אומרים במשרד כי המשק יחסוך כך כ־62 מיליון דולר.

במכתב ששלח שטייניץ לכינוס ועדת הרגולציה, כתב כי גבאי ואנשי משרדו ניהלו דיאלוג עם אנשי משרד האנרגיה כדי "להאריך את משך ההתייעצות וכדי להגיע לתיאום, אך המשרד להגנת הסביבה סירב". עוד מבקשים במשרד האנרגיה כי עד שתקיים הוועדה דיון בנושא, "תידחה כניסת הצו לתוקף".

מה יהיה עם תעריף החשמל?

ועדת השרים לענייני רגולציה הוקמה רק במאי האחרון, ובראשה עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו. המטרה העיקרית של הוועדה היא "להכריע במחלוקות בין משרדי הממשלה בנושאים רגולטוריים". לטענת משרד האנרגיה, השימוש בפחם ללא סינון (פילטרים) הוא זמני מכיוון שב־2017 תחל לפעול שם מערכת פילטרים שתוריד את זיהום האוויר בשיעור של כ־90%.

אבי גבאי צילום: מרק ישראל סלם / ג'רוזלם פוסט

הישיבה בנושא עוד לא התקיימה, אבל במשרד האנרגיה יודעים להצביע על כמה בעיות ביישום ההנחיות. הראשונה היא שצמצום השימוש בפחם על חשבון הגז צריך להיבדק ברמה הטכנית, בשל העובדה שכלל המשק נשען על צנרת גז אחת ולה קיבולת הולכה תפוסה. שנית, חברת החשמל תצטרך לצמצם את מספר המשמרות של העובדים שם אבל לשלם להם אותו סכום כסף (למי שנושא הסכם קיבוצי), מה שיעמיס עליה עלויות עודפות.

הסוגיה השלישית, ואולי המטרידה ביותר, היא תעריף החשמל. הפחם אולי מזהם, אבל זול מאוד לשימוש. לפי דו"ח חברת החשמל לרבעון השלישי השנה, שיעור השימוש בפחם מגיע לכ־57% מסל הדלקים של החברה. לפיכך, צמצום השימוש בפחם מצד אחד והגדלת השימוש בגז יקר יחסית מצד שני עלולים להשפיע לרעה על תעריף החשמל. רק בשנה האחרונה ירד התעריף בכ־17%, בעיקר בשל קריסת מחירי הפחם בעולם, ולגז היתה השפעה מינורית מכיוון שחוזה האספקה ממאגר תמר לחברת החשמל הוא מהיקרים במשק. למעשה, הצעד של גבאי עלול להגדיל בצורה עקיפה את ההכנסות של שותפות תמר ממכירת גז. בחברות הגז מעריכים כי הגדלת השימוש בגז תביא להן הכנסות חדשות של כ־360 מיליון שקל רק ב־2016.

גבאי התקפל והעדיף פשרה

מבחינת חברת החשמל, ההנחיה של גבאי היא מעין חבל הצלה כפול. החברה היתה אמורה לסיים כבר לפני כשנתיים את התקנת מערכת הסולקנים (פילטרים) לתחנת הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון, אבל הפרויקט נדחה פעם אחר פעם בתירוצים שונים ומשונים — החל במחסור במקורות כספיים וכלה ברצון להסב את יחידות הייצור שם לגז. למעשה, לפי רשות החשמל, חברת החשמל חרגה מעלויות הפרויקט בכ־780 מיליון שקל. העלות המקורית של הפרויקט היתה 5.5 מיליארד שקל, בעוד עלותו הסופית היא כ־6.3 מיליארד שקל.

כרגולטור, האלטרנטיבה של גבאי היתה להפעיל סנקציות אישיות נגד מנהלי החברה, כמו תיק פלילי על זיהום אוויר, או לדרוש את השבתת התחנה. הבעיה היא שעוד לא נולד השר שהכניס את מנכ"ל חברת החשמל לכלא, והשבתת התחנה היתה גורעת ממשק האנרגיה כ־2,700 מגה־ואט — שהם כ־20% מכושר הייצור של חברת החשמל.

בשורה התחתונה, במשרד להגנת הסביבה "מרחו" את הטיפול בזיהום האוויר שמקורו בשריפת פחם עד לסוף 2015, במקום להפעיל סנקציות על חברת החשמל, עד שגובשה פשרה בשיתוף חברת החשמל. גבאי יצא טוב תקשורתית, אך למעשה לא עשה דבר ואף התערב בעניינים שאינם בתחום משרדו, כמו סל הדלקים של חברת חשמל.

כמו כן, לאחרונה הודיעה חברת החשמל על חשש להצטברות עודפי גז טבעי שאולי אין בהם שימוש, אבל חלה עליהם חובת תשלום עד לרמה של 3 מיליארד שקל, בין 2018 ל־2023. מבחינת חברת החשמל, גבאי מוציא לה "את הערמונים מהאש", כלומר מוצא עבורה את התירוץ המושלם להשתמש בעודפי הגז שלה כדי לייצר חשמל על חשבון השימוש בפחם.