ספרינט לעתיד

אולימפיאדות תמיד חגגו שני דברים: את שיאי ההישגים האתלטיים של האדם, ואת השיאים העדכניים ביותר של חדשנות טכנולוגית. הערים שמארחות את המשחקים האולימפיים מנצלות את ההזדמנות לביצוע שדרוג תשתיות מסיבי, שלפעמים נגמר בבזבוז עצום ומיותר, ולעתים מעלה את העיר לרמת חיים חדשה.

ברצלונה למשל עדיין נהנית מהמהפך התשתיתי שעברה לקראת אולימפיאדת 1992, שמיקם אותה מאז בצמרת רשימת יעדי התיירות הנחשקים בעולם. והיו גם אולימפיאדות מרהיבות שלא תורגמו לזינוק תשתיתי, לדוגמה אולימפיאדת סידני 2000, שנזכרת הודות להישגים הספורטיביים שנרשמו בה, אך שההשקעה הנרחבת, של 2.1 מיליארד דולר אוסטרליים, פגעה בתקציבי החינוך והבריאות במדינה, ולא היתרגמה לצמיחה.

אבל מה קורה כשהאולימפיאדה נערכת בבירתה של אומה שמכורה לחדשנות טכנולוגית, וזה יותר משני דורות מזוהה עם הובלה עולמית באלקטרוניקה, רובוטיקה וטכנולוגיות דיגיטל? באולימפיאדת טוקיו ב־1964 זה התבטא בחשיפה עולמית ראשונה של טכנולוגיות חדשות לשידור חי בלוויין, של דור חדש של טלוויזיות צבעוניות ושל מצלמות שמסוגלות להכריע במירוצים צמודים. בטוקיו 1964 גם הושקה הרכבת המהירה בעולם. כמובן.

ב־2020, המשחקים האולימפיים ישובו לטוקיו. ואם ההיערכות כרגע, חמש שנים לפני, רומזת משהו לעתיד לבוא, הרי זה שהיפנים מתכננים הפעם מהפכה דרמטית לא פחות מהקודמת - כזו שתשנה לא רק את טוקיו ויפן, אלא עשויה להשפיע על חיי היומיום של עוד מיליוני בני אדם בעולם.

עיר של רובוטים

כי את היפנים הרובוטים משרתים כבר שנים

הרובוטים נפוצים ביפן, ומשמשים בעיקר בענפי הסיעוד. עבור קשישים יפנים רבים עוזר־רובוט הוא חלק משגרת היומיום. ואם הרובוט מספיק טוב לסבתא, למה שלא יעזור גם לתיירים ולספורטאים בכפר האולימפי? בספטמבר הציעה ועדה של משרד המדע היפני להפוך את הכפר האולימפי לכפר רובוטי, שיציג חזון עתידי של רובוטים שמקלים על בני האדם בכל תחומי החיים.

רובוט בטוקיו צילום: איי פי

"אנחנו רוצים להציג לעולם חברה רובוטית שלא מתנגשת בחברה האנושית, אלא מגלמת את ערכי החמלה של התרבות היפנית", אמר חבר הוועדה האסטרונאוט מאמורו מורי ל"אסאי שימבון", אחד משני העיתונים הנפוצים במדינה. הכפר יוקם באי המלאכותי אודאיבה בטוקיו, ולפי התכנון יוצף ברובוטים קטנים ובעלי עיצוב ידידותי שיעזרו לאנשים עם כיוונים, יתרגמו שלטים, יעזרו לסחוב דברים ויעניקו שירותי תעבורה וניוד.

צי מוניות עצמאיות

כי למה לעשות הכל לאט, כמו במערב?

גוגל, אפל, Uber, טסלה, טויוטה, ניסאן, וגם יצרנית מוצרי האלקטרוניקה בוֹש – כולם מפתחים כיום מכונית עצמאית, שמנווטת בכבישים ללא נהג. אבל רק חברה אחת הצהירה על מועד ההשקה של צי שלם של מכוניות כאלה, שישמשו להסעת ספורטאים וצופים בתקופת המשחקים האולימפיים בטוקיו.

מדובר ב־DeNA היפנית, חברה שעד השנה התמקדה בעיקר בפעילות סחר אלקטרוני, מדיה חברתית וגיימינג. אך בזכות שיתוף פעולה עם חברת הרובוטיקה ZMP, שמפתחת מכוניות אוטונומיות מאז 2008, התאגיד מקווה לממש את חזון צי המוניות הרובוטיות כבר בחמש השנים הקרובות.

צילום: רויטרס

בימים אלה DeNA שקועה בפרויקט ביניים: הפיכת מכוניות מסחריות לרכבים עצמאיים שיסיעו תלמידי בתי ספר וגמלאים באזורים ביפן שבהם התחבורה הציבורית אינה מפותחת דיה. “האולימפיאדה תהיה הזדמנות טובה להציג לעולם את הטכנולוגיה היפנית", ציטטה סוכנות הידיעות בלומברג את הירושי נאקאג'ימה, האחראי לפרויקט ב־DeNA.

כי טוקיו תמיד ניצלה אולימפיאדות לשדרוג חוויית הצפייה

הדבר הבא בטלוויזיות נקרא 4K, ובשמו השיווקי "אולטרה HD". מדובר בטלוויזיות שמציגות תמונות חדות יותר מאלה של מסכי HD – ובלבד שגם השידור הוא באיכות מתאימה. הטלוויזיות הללו זמינות, ומחיריהן אף החלו לרדת, אם כי הם עדיין נחשבים גבוהים יחסית.

יפן, עם זאת, כבר שקועה בדבר שאחרי הדבר הבא: טלוויזיות 8K, שחדות הצפייה בהן גדולה פי 16 מזו של טלוויזיות ה־HD. גם הן זכו לכינוי פופולרי יותר, SHV, ראשי תיבות של Super Hi-Vision. זו לא תהיה ההשקה העולמית של הטכנולוגיה, שכבר נוסתה בהיקף מצומצם באולימפיאדת לונדון ב־2012 ושהבי.בי.סי ורשות השידור היפנית NHK כבר החלו בשידורים ניסיוניים בה. בשנה הבאה יושק ביפן הערוץ הראשון שמשדר תמונות באיכות 8K. במשרד התקשורת במדינה מקווים שעד 2020 ייהנו מרבית תושבי יפן משידורי 8K קבועים.

צילום: רויטרס

את המיזם מובילה NHK, שעמדה גם מאחורי הפצת הטלוויזיות הצבעוניות באולימפיאדת טוקיו 1964. מומחים סבורים ששידורי 8K הם פסגת הישגי התצוגה בשני ממדים. “תחושת המציאות שהתצוגה יכולה לספק כבר לא תשודרג מעבר לכך, גם אם יפותחו מסכי '16K' או '32K'", אמר לעיתון "ג'פאן טיימס" פרופ' יושיהירו פוג'יטה, מומחה לטכנולוגיית שידור מאוניברסיטת אֶהִימֶה, ובעבר מנהל מעבדות המחקר של NHK.

כדי להצטייד בטלוויזיית 8K כבר עכשיו צריך לשבור קרן פנסיה: שארפ השיקה טלוויזיית SHV 85 אינץ' במחיר 125 אלף דולר. בשנים הקרובות, מן הסתם, יצנחו המחירים.

גשם מטאורים מלאכותי

כי זיקוקין די־נור זה כל כך המאה ה־12

כמעט מילניום אחרי המצאת הזיקוקים בסין העתיקה עומד להיחשף הדור הבא של הפעלול הפירוטכני: מטח כוכבים נופלים. ולא מדובר בשובל קטן שייווצר כמה עשרות מטרים מעל ראשי הצופים, אלא בגרסה חסרת תקדים ביופיה של התופעה האסטרונומית המקורית שתתרחש, בהתאם, קילומטרים מעל האדמה – הרחק בשמי הלילה.

הפעלול היומרני מבוסס על עיקרון פשוט: לוויין מיוחד שישייט 500 ק”מ מעל הארץ, וישגר עשרות כדוריות מתכת לכיוון האטמוספירה. הכדוריות, שחברת Star-ALE היפנית שמפתחת את הטכנולוגיה מכנה "ליבות", יישרפו עם כניסתן לאטמוספירה, כמו צבא מטאורים שטווה חריצי אש בשמי הלילה. זיקוקי־החלל האלה עוד לא הושקו, ועוד לא נבחרו רשמית לשמש בטקס הפתיחה של האולימפיאדה. אבל בעיתונות הספורט העולמית מעריכים שהוועד האולימפי היפני יתקשה לוותר עליהם.

צילום: צילום מסך יוטיווב

התוכנית של Star-ALE היא לטעון לתוך הלוויין אלף ליבות כאלה, שיספיקו לעשרה מופעים של מאה מטאורים. “כך נוכל להופיע בכל העולם", אומרת ל"מוסף כלכליסט" מייסדת החברה, האסטרונומית ד"ר לֶנה אוקאג'ימה. היא מספרת שחשבה על הרעיון כבר ב־2001, אבל התפנתה אליו רק ב־2008, לאחר שפוטרה מעבודתה בגולדמן זקס בימי המשבר הפיננסי. “בשנה שעברה וידאנו שהכוכבים שלנו בהירים מספיק כדי להיראות גם בשמי עיר כמו טוקיו, והתחלנו לחפש שותפים מסחריים", היא אומרת. "זכינו להתעניינות מיצרנית משקאות ויצרנית רכב גדולה, כאן ביפן. הן רוצות להשתמש בזה לצורכי קידום. בימים אלה אנחנו מחפשים משגר מתאים לקראת תחילת הניסויים בחלל ב־2017".

העלות, דרך אגב, היא עשרת אלפים דולר. לכדורית. מיליון דולר למופע. "בהשוואה לעלות בניית האצטדיון זה זול”, אומרת אוקאג'ימה. "ואנחנו גם מתכננים להמטיר כוכבים בכל ערי העולם שבהן הלפיד האולימפי יעבור. זו תהיה מעין מתנה מיפן". 

מתורגמן־העל הסלולרי

כי התרגום האוטומטי של גוגל לא עומד בסטנדרט

אם יש דבר אחד שהיפנים ידועים בו לשמצה (נוסף על הרגלים מיניים משונים) זה האנגלית הרעועה שלהם. גם יפנים בעלי תארים מתקדמים ותפקידים בכירים בכלכלה הבינלאומית מתקשים לעתים לתקשר בשפה זרה. כדי להיערך למאות אלפי האנשים ועשרות השפות שיציפו את העיר, המדינה פונה, כדרכה, לטכנולוגיה.

שירותי תרגום מעמק הסיליקון הם כנראה למטה מכבוד היפנים. קברניטי האולימפיאדה מתכננים להציע לבאי טוקיו אפליקציית סלולר לתרגום סימולטני של דיבור, מבית המכון הלאומי של יפן לטכנולוגיית תקשורת ומידע (NICT). כבר כיום האפליקציה VoiceTra מסוגלת לתרגם משפטים מ־23 שפות שונות לאנגלית, יפנית, קוריאנית או סינית, והשנה הושקעו בה כ־11 מיליון דולר כדי להעלות את מספר השפות הנתמכות מארבע לעשר, כך שהאפליקציה תוכל לשמש 90% מהמבקרים בטוקיו. “היא מספיק טובה כדי להבין 90% ממה שאומרים לה, כל עוד המשפטים קצרים", אמר באחרונה לעיתון "ג'פאן טיימס" ד"ר איישירו סומיטה, ראש צוות פיתוח של VoiceTra.

להורדת האפליקציה: http://bit.ly/voicetra

מטוסי נוסעים עם דלק אצות

כי ליפנים יש איזה קטע עם בריאות

מאות האלפים שינהרו ליפן כנראה יזהמו כהוגן אותה, ואת העולם בכלל, בשל הדלק שייפלט מאלפי הטיסות למדינה. אלא אם בואינג תצליח.

יצרנית המטוסים ותעשיית התעופה היפנית הודיעו הקיץ כי יפתחו יחד דלק ביו למטוסים, שישמש בטיסות ליפן ב־2020. כל חברות התעופה הגדולות ביפן שותפות במיזם, לצד ממשלת יפן ואוניברסיטת טוקיו.

צילום: בלומברג

"זו דרך מצוינת להדגים את מחויבותה של יפן לטכנולוגיות שיכולות להפחית את השפעת התעופה על הסביבה", צוטט פרופ' שינג'ו סוזוקי מאוניברסיטת טוקיו בהודעה לעיתונות. “המיזם החדש יאפשר ליפן להאיץ את הפיתוח, ולהשיג דלק בר־קיימא כבר ב־2020”.

הדלק יופק מפסולת, שמנים מהחי והצומח, שמן טיגון משומש, אצות ותוצרי לוואי של תעשיית העץ. הזיהום שייפלט משריפתו יהיה נמוך בעד 80% מזה שנפלט מדלקים כיום.

כי אם כבר אולימפיאדה, אז למה לא לשנות את העולם

היוזמה השאפתנית מכולן מגיעה מלשכתו של מושל טוקיו, יויצ'י מאסוזו, ששואף כי כל הבניינים החדשים שייבנו לכבוד המשחקים האולימפיים, וכל המכוניות שינועו במהלכם, יתבססו על מימן כמקור אנרגיה: גם לדלק וגם לחשמל.

צילום: בלומברג

330 מיליון דולר יושקעו בתוכניות לעודד יזמים לפתח תאי דלק מבוססי מימן, ומאסוזו מקווה שעד 2020 ייסעו בכבישי העיר אלפי מכוניות פרטיות ולפחות מאה אוטובוסים מימניים כאלה. התוכנית היא שגם מרכזי התקשורת ומעונות הספורטאים יתבססו על האנרגיה הירוקה והזמינה כל כך של גז המימן. “המשחקים האולימפיים הראשונים בטוקיו, לפני 50 שנה, השאירו מורשת בדמות מערכת רכבות מהירה. המורשת שאני רוצה להשאיר היא חברה שמבוססת על אנרגיית מימן", אמר באחרונה בריאיון ל"וול סטריט ג'ורנל", "אם המוטוריזציה היתה הסמל של משחקי טוקיו 1964, הדי־מוטוריזציה תהיה הסמל של משחקי 2020”.