שברולט קמארו: לא מה שציפינו מרכב ספורט אמריקאי

הקמארו החדשה נראית שרירית, מאיימת, כמו קפיץ מתוח. היא גם גדולה מאוד ובנויה מחומרים איכותיים בסטנדרט אמריקאי שלא ממש ירשימו מי שבילה כמה שעות בכל מכונית ספורט אירופית. תיבת ההילוכים האוטומטית מלווה את המנוע היטב. ההיגוי מדויק. לא מלא תחושה, אבל מדויק

תומר הדר 08:4030.11.15

תגיות:

שברולט קמארו

אפשר לשים אצבע מדויקת על הרגע שבו אתה מבין איך דברים עובדים פה.

זה קורה במסעדה קטנה, כמה עשרות קילומטרים צפונית ללוס אנג'לס, שנקראת Neptunes Cove וממוקמת בדיוק על הפאסיפיק קוסט הייוויי — הכביש שמלווה את האוקיינוס מאורגון וכמעט עד מקסיקו.

המסעדה אינה משהו מיוחד. מזנון דרכים קטן שמגיש פירות ים, דגים וצ'יפס. לאורך הכביש כאן יש הרבה מסעדות כאלה. מחוץ למסעדה של נפטון עומדים עשרה אופנועי הארלי דיווידסון, שלושה סוזוקים קרביים, מוסטנג חומה וישנה ושברולט אל קמינו אדומה, משופרת בכבדות, מונמכת, עם הרבה כרום.

שברולט קמארו צילום: יצרן

אנשי הפורד ואוהבי השברולט

כאן זאב חי עם כבש, לצד לובסטרים. אחת בצהריים וחוץ מהמלצרים אף אחד לא ממהר לעבודה בשום מקום. האופנוענים נחמדים להפליא. כולם בקליפורניה נחמדים ברגע שיוצאים מלב לבה של לוס אנג'לס. המסעדה של נפטון שוכנת בצלם של הרי סנטה מוניקה. בצד השני של הכביש מתפרס האוקיינוס והטמפרטורה בסוף נובמבר בקליפורניה קייצית לחלוטין.

קשה לא להתפתות ולהיכנס למים האלה, שנראים כל כך כחולים מהמסעדה. בעומק האוקיינוס, במרחק קילומטרים ספורים מהחוף, עומדת קבוצה של ספינות דיג. על משטח בטון מוגבה שמפריד בין הפאסיפיק קוסט הייוויי לים עומדת שורה של מכוניות: מיקרובוס ישן של פולקסווגן. טנדר פורד רפטור. וולוו סטיישן. והמים זרועים גולשים, שיושבים בדומייה על הגלשנים וממתינים שיגיע גל אגדי.

זה הרגע שבו אתה מבין שקליפורניה היא כנראה המקום הרגוע ביותר בעולם בשלהי נובמבר 2015.

שברולט קמארו מבפנים צילום: TOM ROCHE

שברולט קמארו החדשה היא המכונית המתאימה ביותר למסע בארצות הברית. את תושבי ארה"ב אפשר לחלק בקלות לשתי קבוצות אתניות מובהקות, גדולות, ושונות זו מזו בכל מאפיין אפשרי: אלה שאוהבים פורד ואלה שאוהבים שברולט. לחובבי פורד יש בדיחות על חובבי שברולט. הן מאוד מצחיקות. לאנשי שברולט יש בדיחות על חובבי פורד. גם הן מאוד מצחיקות. למשל: על כל טנדר של שברולט מחלקים זוג נעליים כדי שיהיה אפשר ללכת כשהוא מקולקל; הטנדר של פורד עשוי מאלומיניום קל משקל, אז תקשרו אותו למשהו כשיגיע טורנדו. שמישהו יפעיל את המכונה עם ההקלטה של הצחוק.

בשנות השישים הפורד מוסטנג היתה מכונית השרירים הראשונה. כלומר מכונית שמבוססת על פלטפורמה של רכב משפחתי, עם מנוע שמונה בוכנות אימתני. זמן קצר אחריה הגיעה קמארו. הקמארו הנוכחית היא דור שישי למשפחה. אמריקאים, לפחות כאלה ששייכים למשפחת שברולט, יודעים לפרגן לקמארו. בכלל, אמריקאים הם עם שאוהב לפרגן, לומר "גוד מורנינג" ו"האו אר יו". ככה זה בקליפורניה. כולם מנומסים ושזופים. כואב להיפרד מהפונדק של נפטון ליד הפאסיפיק קוסט הייוויי כי מדובר בתזכורת כואבת לכך שאפשר לחיות בצורה אחרת לגמרי.

הקמארו עפה אל תוך הסיבובים באלימות

הקמארו החדשה נראית שרירית. מאיימת כמו קפיץ מתוח. היא גם גדולה מאוד ומעוררת דעות קדומות. אבל קמארו החדשה היא אנטי־דעות קדומות. היא מנטרלת בקלות את כל התפיסות הקודמות על מכוניות ספורט אמריקאיות — שהן גדולות, איטיות ומתנהגות גרוע על הכביש.

תא הנוסעים של הקמארו פשוט למראה. וגם למגע. הוא נבנה כמובן כך שיהווה מחווה לקמארו של פעם. הביצוע סביר. איכות החומרים טובה בסטנדרט אמריקאי אך לא ממש גבוהה עבור מי שבילה כמה שעות בכל מכונית ספורט אירופית. תנוחת הישיבה נמוכה מאוד. המושבים זקוקים לתוספת של תמיכה צדית. לקמארו יש רדיו לווייני עם מאות תחנות שכל אחת משדרת רק ז'אנר אחד של מוזיקה. הסיכוי לטעות, ליפול על שיר גרוע או משהו שאתה לא אוהב, נמוך מאוד.

בקליפורניה קל יותר להבין את המוזיקה. "Jane says" של ג'יינז אדיקשן נשמע כל כך הגיוני כשבחלון השמאלי יש ים ובחלון הימני יש לוס אנג'לס. "Oceans" של פרל ג'אם נשמע כל כך חסר טעם כשהוא מתנגן בכל מקום שאינו כביש מהיר לצד האוקיינוס. בהרי סנטה מוניקה יש חוות סוסים קטנה. קוראים לה Circle Ranch. תזכרו את השם הזה. כדי להגיע אליה צריך לומר בכאב רב שלום לאוקיינוס ולעלות בכביש בן כ־64 ק"מ שמתפתל לתוך ההרים. הקמארו שלנו אינה מצוידת במנוע הבכיר בעל שמונה בוכנות, אלא רק במנוע של שש בוכנות. זה לא כל כך נורא אם לא חווית מעולם מנוע בעל שמונה בוכנות, כי מדובר במנוע די חזק. אבל הידיעה שלא מדובר במנוע הכי חזק מכרסמת כל הזמן בתודעה. קמארו עפה אל תוך הסיבובים של הרי סנטה מוניקה באלימות. צמד האגזוזים פולטים נביחות שמהדהדות מהקניונים והקקטוסים.

בניגוד ל"מכוניות ספורט" אמריקאיות של פעם שהיו אסונות התנהגותיים, קמארו מהודקת ומלאת חיים. הכוח זורם אל הגלגלים האחוריים במנות גדושות. תיבת ההילוכים האוטומטית, בעלת שמונה מהירויות, מלווה את המנוע היטב. גם ההיגוי מדויק. לא מלא תחושה, אבל מדויק.

אחרי הרבה קילומטרים מתגלה עמק. העמק, כמו כל האזור הזה, נטוש לחלוטין. יש כאן רק מטיילים וכמה אופנוענים. ורחוק למטה, מעבר להרים, יש אוקיינוס. בצומת האחרון בכביש, ליד שדרה ארוכה של קקטוסים, יש פנייה לכביש מלהולנד. בחזרה ללב לבה של לוס אנג'לס. את האזור הזה קשה לעזוב. אז קמארו שוב יורדת להסתכל באוקיינוס ובאנשים המאושרים האלה, עם הגלשנים, האופנועים והכריכים עם הדגים המטוגנים. קמארו היא בראש ובראשונה גם קרוזרית. מכונית לשיוט ארוך בכבישים מהירים. הכבישים של קליפורניה, ברובם, ממש גרועים. אפילו גרועים מישראל, אם יש דבר כזה. הם עשויים רצועות ארוכות של בטון שלא רוצות להשתלב זו בזו ומענישות את מתלי הרכב.

לפנינו נוסע טנדר שברולט ענק עם ערכת שדרוגים קיצונית. בישראל נהוג לתת קנס למי שמעז לשדרג רכב שטח. בקליפורניה לא ממש אכפת. המוטו הוא לתת לחיות. למרבה המזל, בעל הטנדר הוא מעדות שברולט, הוא נותן לקמארו סימן של אגודל מורם. קמארו מגיבה במכת גז קצרה וקטלנית ועולה ל־120 מיילים לשעה. בעברית זה יוצא מהר מאוד. מתחת למלהולנד, בדרך לקלבאסס, השמש מתחילה לשקוע בצד שמאל של הקמארו. בצד ימין העמק של לוס אנג'לס, על כל רבעיו ופרבריו, מתחיל להיחשף. ברקע כריס קורנל, סולן סאונדגרדן, שר על בדידות ומסעות. בהרים המבודדים של קליפורניה זה נשמע הגיוני לחלוטין. בישראל, הרבה פחות.

בעוד כמה חודשים קמארו תיובא גם לישראל. בגרסה הזו, עם שש הבוכנות. גוש דן אינו קליפורניה. בישראל הלקוחות לא כל כך יודעים מהי מכונית שרירים אמריקאית ומול אילו מתחרים היא מתמודדת. וזו עלולה להיות בעיה, כי לקוח שרוכש ב.מ.וו סדרה 2 או אאודי S3 אינו בהכרח לקוח שמעוניין באמריקאית גדולה ומהירה מאוד, אך גם כזו שאינה מכונית קפדנית בכל הקשור בגימור.

עם זאת, ייתכן בהחלט שהקמארו תמצא לה בית חם בקרב מי שאינו מוגדר כחובב רכב להוט, אלא דווקא בקרב מי שמעוניין יותר ברכב לשיוט מהיר. כעת ניתן רק לשבת ולחכות, ולראות אם השוק המקומי בשל למכונית שרירים.