"רשות ההגבלים לקחה על כתפיה יותר ממה שהיתה צריכה לקחת"

22:30- ממלא מקום הממונה על רשות ההגבלים העסקיים עו"ד אורי שוורץ אמר לוועדה כי "הרשות נכנסה לוואקום ולקחה על כתפיה יותר ממה שהייתה צריכה לקחת. לא נכון שרשות תחרות, שרואה אינטרס צר, תסדיר את כל המשק".שוורץ אישר בפני יו"ר הוועדה איתן כבל שנכון להיום קיים מונופול. כבל הקשה ושאל מדוע שוורץ תומך במתווה בעוד גילה התפטר. "השאלה המרכזית שצריך לענות עליה היא מה מקום התחרות, יש הרבה אינטרסים והשאלה האם ערך התחרות באירוע המיוחד והחריג צריך לקבל זכות וטו על פני כל האחרים. יש שיקולים של מחיר וביטחון אנרגטי, והתחרות היא ערך חשוב, אבל לא המכריע בעיני. לכן חובתי להבין שאני לא השחקן היחיד במגרש הזה. כשבא פקיד שרואה רק את התחרות הוא לא עושה את עבודתו בצורה נכונה. לפעמים צריך לראות תמונה קצת יותר רחבה. הרשות הייתה בתהליך פשרה עד אפריל, עד שהממונה הרגיש שזה מרחיק לכת מבחינתו וזה בסדר", אמר שוורץ. גילה אמור להגיע לוועדה מחרתיים.

הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי אמר לוועדה כי היקף הנזק שיכול להיגרם מעיכוב בפיתוח המאגרים – שמקורם בפגיעה בהכנסות המדינה ובמחסור בגז במשק – עומד על 1.8 מיליארד דולר ל-3 שנים. זאת בעוד ההכנסות הצפויות למדינה לא יפחתו מ-70 מיליארד דולר לאורך חיי מאגר לווייתן. בהתייחסו לתמחור הגז במתווה הזכיר לוי שבחוזים הקיימים, למעט זה של חברת החשמל, יש ללקוחות אופציה ליציאה בין השנים 2019-2021 של לפחות חצי מהכמות. לטענת לוי, אם השותפות לא יעמדו במתווה – ניתן יהיה לפקח עוד באותו יום על מחיר הגז.

19:30 - פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אמר שיש הרגשה אצל חברי הכנסת שתחרות זה לא מטרה, זה כלי למטרות אחרות. "כשאנחנו מקדשים תחרות זה כמו עגל הזהב קצת ואני רוצה להגיד את זה איש של אסכולת שיקגו שאף פעם לא אמרה שתחרות מקודשת. הבעיה העיקרית של נושא הגז כמו בעיות נוספות שיש מספר רגולטורים אין תאום ביניהם וכל אחד יכול לעצור תהליך. לא מצאתי שלממונה על הגבלים עסקיים הייתה השפעת מקרו כזו על משק כלשהו. הצוות שעבר מ-22.12.14 עשה בדיוק את מה שאבי כתב, תיאם בין הרגולטורים. התאספו אנשים שלאורך שנים היו צריכים לעבוד יחד ולא עשו זאת, וצריך להודות לדיויד גילה שזרק את הפצצה וגרם לכינוס הרגולטורים. לכן קרה פה משהו מאוד חשוב. גילה יכל ללכת לבית משפט, הייתה לו את הסמכות. חלק ניכר מהצוות עבד על הנושאים במשך 5 שנים, זה היה שיתוף פעולה. לא היה צוות קנדל אני לא יודע למה העיתונות בחרה את השם שלי. אין בישראל שום צוות שמבין ככלל בנושא הזה כמו הצוות הזה ואני גאה שהייתה לי זכות לעבוד עם הצוות הזה" אמר

ליכט הוסיף שאם לווייתן לא יפותח מצבנו יותר טוב עם המתווה. "אם לוויתן לא יפותח אחרי שאנחנו עשינו מרב מאמצים שיפותח ונטרלנו את הטענות שלהם והממשלה יצאה מגדרה לסייע לפיתוח – מצבנו גם בזירה המשפטית וגם בזירה הבינלאומית יהיה יותר טוב." אמר

18:15 - אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש, בישר לנוכחים שנובל טענה לאורך הדיון על גיבוש מתווה הגז שיש לה עילה לכאורה לתבוע את ישראל. לדבריו, משרד המשפטים בדק את הסוגיה מול משרד עו"ד אמריקאי שבחן את הנושא וגילה שייתכן וישראל חשופה לתביעות בינלאומיות שונות שקשורות לאי יכולת של נובל לפיתוח מאגרי הגז. כל אלו הביאו אותו למסקנה שהדיון המשפטי מול נובל עלול להוביל את ישראל להפסד בבוררות בינלאומית מצד אחד ולקפאון במשק הגז מצד שני. "אני מוחה על ההערות של חברי הכנסת. אני יושב פה שעתיים ומנסה להסביר לחברי הכנסת את כל דברי", אמר. יו"ר הוועדה איתן כבל ענה לו שלא יעמיד מצג שווא כאילו מישהו מתקיף אותו שלא לצורך. 

18:05 - מוריס דורפמן, סמנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, התייחס לגילויי הגז החדשים במצרים ואמר שהביקוש שם הוא כל כך גבוה שהגילוי של שדות הגז שם לא שינה את התמונה בעניין פיתוח לווייתן. "הסכמי ייצוא הם בסיס לפיתוח מאגרים ובכללו לווייתן. כל ההנחות שלי הן שלולא חוזה ייצוא מלווייתן הוא לא יפותח. בסוף 2014 ידענו על חוזה ייצוא גדול מלווייתן לירדן", אמר דורפמן.

ליכט התייחס לכמה שאלות של חברי כנסת ונתן בפעם הראשונה הסבר למכתב שלו לפני שנה שיש סכנה לדמוקרטיה. "בואו נגבש מדיניות ממשלתית אחידה ולמנוע מצב שכל אחד עושה מה שהוא רוצה. בעיני התוצאה שיש מדיניות ממשלתית אחידה היא התוצאה הנכונה", אמר ליכט, ורמז שהיה מי שנתן לדבריו פרשנות כדי לנצל את המצב לקידום שעתו הלא נוחה על מתווה הגז. "מתווה שאומר בפעם הראשונה שיש פלטפורמה להכניס מתחרים, שהמונופול מדולל, זו תוצאה הרבה יותר טובה מכל חלופה אחרת שעמדה על השולחן, נקודה", אמר ליכט.

17:00 - המשנה ליועמ"ש אבי ליכט אמר כי "הסיכוי שנוציא בכוח את אחד המפעילים מהמאגרים לא גבוה והחלופה לא הייתה ישימה. גם אם היינו יכולים, ההליך המשפטי היה נמשך 4 שנים. ואם היינו מנצחים ומוציאים את נובל מתמר או מלווייתן היינו חייבים לתת לה למכור, וזמן זה הוא 4 שנים. ולכן אנחנו מדברים על 8 שנים ואולי גם 10 או 12 שנה. הנזק הכלכלי, הגיאופוליטי הוא עצום ואנחנו מדברים על המצב הכי טוב, כלומר שננצח בבית המשפט. אבל מה היה קורה אם לא היינו מוצאים מפעיל? היינו מוציאים מישהו ואף אחד לא עומד בתור ומחפש לנו, והחשש הגדול היה שבגלל שהוציאו בכוח לא יביא אחר שיפחד שאותו יוציאו בכוח".

ליכט אמר שהמתווה הוא פעם ראשונה שהמדינה מסתכלת כמכלול, לא רק על העניין הכספי אלא גם על המדיני, הביטחוני והתשתיתי. "אני חי בבתי משפט. מה שהשגנו זה פשרה וזהו. התחרות חשובה אבל יש עוד דברים חשובים. סעיף 52 הוא אילוץ ולא רצינו להשתמש בו, כלומר לכופף איזו רגולטור. השימוש בסעיף זה הוא חריג, אבל לא הייתה ברירה ויש להשתמש בו בזהירות ורק כשצריך", אמר.

"אני מרגיש שלם עם המתווה ואני חושב שההפעלה של סעיף 52 במקרה הזה היא נכונה. לא הייתה באמת חלופה אמיתית על השולחן שהיתה ממקסמת את שיקולי התחרות. לא שמענו קריאות קרב 'בואו נלך לבית הדין להגבלים' ולכן הם היו איתנו כדי להגיע להבנה. מכיוון שלא היתה תחרות אמיתית וגילינו לאורך הזמן שעצרנו טקס חתימה על הגז. השורה התחתונה היא המתווה", אמר ליכט. לדבריו חשוב לנציגי הממשלה להוכיח שאין להם מה להסתיר, וגם אם זה לא הליך מקובל. "מישהו טען שעקפו את הממונה על ההגבלים, דרכו עליו. זה רחוק מהמציאות", אמר ליכט.

16:55 - מוריס דורפמן, סמנכ"ל רשות החברות הממשלתיות ועד לאחרונה סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אמר בוועדה, "ניסינו להבין מה קרה במשק הגז בישראל, וזה מהפך ממשק שלפני 10 שנים היה נטול גז והיום עם מרכיב גז שהוא קריטי ביצוא החשמל. אין מצב שכזה בכל מקום בעולם. בשלוש השנים האחרונות ניהלה הרשות להגבלים עסקים מו"מ מול חברות הגז אבל בסוף 2014 החליטו שם לרדת מההסכמות שלהם כי מה שהושג לא מספיק טוב. בדצמבר 2014 עמדו בפנינו 2 אפשרויות. הראשונה לא להתערב כי זה אירוע של תחרות. ואז רשות ההגבלים היתה מנהלת שוב מו"מ מול החברות או מנגד ללכת להליך משפטי שאף אחד לא רצה ללכת לשם. היתה זו תקופת בחירות שלא השאירה לנו מרחב תמרון. האפשרות השנייה היא להיכנס למו"מ מול החברות עם רשות ההגבלים כדי להגיע לתוצאה טובה יותר".

מוריס דורפמן צילום: נמרוד גליקמן

לדברי דורפמן, ממנסחי מתווה הגז, מציאות של אחזקות צולבות של מאגרי גז היתה לא מקובלת, והצוות הבין משרדי ניסה למצוא פתרון. "ידענו שהמשק יסבול מקיומו של מאגר בודד וצנרת בודדת. למה הדבר דומה? לאוטובוס מבאר שבע שצריך להסיע סטודנטים למרכז אבל בשעות מסוימות הוא לא יכול לקחת את כולם וחלק ישארו מאחור. כך גם בעולם הגז - היינו צריכים להבטיח מהר כניסה של שחקנים נוספים ועוד צינור. רצינו תחרות אבל יותר מזה יתרות

מוריס מזכיר שלפני כשנה היא אמור להיחתם הסכם יצוא גז לירדן עם תמיכת מזכיר המדינה ג'ון קרי וחוזי יצוא מקבילים למצרים, אבל אלו נעצרו בכלל דיוני המתווה. דורפמן נשאל אם יצוא מתמר למצרים יתרום לפיתוח לווייתן, ולהפתעת כולם השיב שיצוא גז למצרים משם לא יתרום ללווייתן. האמירה גרמה למהומה בישיבה והביכה את דורפמן, שנראה כאילו הסתבך באמירה שלא תכנן אותה.

דורפמן אמר שמדינת ישראל היא אחת היחידות בעולם, אם לא היחידה, שכופה במסגרת המתווה על הוצאת שחקן ממאגרים. לפי מתווה הגז נובל ודלק ימכרו תוך 14 חודש את ההחזקות שלהם במאגרי "תנין" ו"כריש" ואילו בתוך 6 שנים דלק תצא לגמרי מתמר (כיום 31.25 אחוז) ונובל תדלל את חלקה מ-36 ל-25 אחוז באותה תקופה. "פיקוח מחירים הוא גם משהו שלא עובד באף מדינה", הוסיף.

"פיתוח משק הגז הוא קריטי לכלכלה הישראלית ופיקוח מחירים יקבור את משק הגז בישראל. אנחנו מאמינים שעבודה מקצועית עם תוצאותיה היא התוצאה הכי טובה שיכולנו להשיג", סיכם דורפמן.

8:30 - היום (א') נפתח השבוע השני של דיונים על מתווה הגז בוועדת הכלכלה. הדיונים נועדו לעסוק בשאלה האם החשיבות הפוליטית והמדינית של הסכמי ייצוא הגז גוברים על שיקולי התחרות של המשק, וכמו כן בשאלה האם ניתן לאשר את המתווה ולאשר אחזקות צולבות של דלק ונובל אנרג'י האמריקאית במאגרי תמר ולווייתן.

בעניין זה פנה הבוקר יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צחי הנגבי (ליכוד) ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (עבודה) ואמר: "אנא הבא לידיעת חברי ועדתך, במסגרת הליך ההתייעצות המתקיים כעת בין שר הכלכלה לבין ועדת הכלכלה של הכנסת, את דבר חתימת חוזה הייצוא של הגז הישראלי בין שותפויות לווייתן לחברה המצרית דולפינו׳ס. העובדה שישראל תייצא גז למשק המצרי מהווה נכס אסטרטגי רב חשיבות".

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל