דו"ח המבקר
מבקר המדינה: ליקויים חמורים בהתקשרויות עם ספקים של עיריית ירושלים
אגף הספורט בעירייה תיקצב ב-2010 את המכרז על שירותי ניקיון באצטדיון טדי לפי 80 משחקים ו-12 אירועים אחרים בשנה. אלא שבפועל התקיימו רק 27 משחקים ואירועים וב-2011-2014 היו בין 40-60 אירועים בלבד
מבקר המדינה מצא כי למרות שעיריית ירושלים מתקשרת עם ספקים שונים בהיקפים של מיליארדי שקלים בשנה, ישנם ליקויים חמורים במכרזים ובהתקשרויות שלה. כך למשל, במכרז על ניקיון אצטדיון טדי, מסוף 2010 ביקש אגף הספורט של העיר שירותים המתבססים על כך שמתקיימים באצטדיון כ-80 משחקים של 3 קבוצות כדורגל ו-12 אירועים אחרים בשנה. אלא שבפועל ב-2010 התקיימו רק 27 משחקים ואירועים (כ-29% ממה שצוין במכרז) וב-2011-2014 היו בין 40-60 אירועים בלבד.
מבקר המדינה ציין כי הוא "רואה בחומרה את העובדה ששום גורם בעירייה ובמיוחד האגף המקצועי האחראי למכרז זה - אגף הספורט - לא ביצע הסתכלות מחודשת וביקורתית על תנאי המכרז מאז התפרסם בשנת 2010 ולא תיקן את הפגם המהותי שבו, לרבות יציאה למכרז חדש". לפי הנתונים שנחשפו, כתוצאה מפגם זה משלמת העירייה לחברה שזכתה במכרז מחירים שמתבססים על מידע לא נכון באשר למספר המשחקים הנערכים באצטדיון". החברה מקבלת על פי המכרז 36.5 אלף שקל לחודש, מכספי הארנונה של תושבי ירושלים שנחשבים מהגבוהים במדינה.
נושאים נוספים מדו"ח המבקר על הרשויות המקומיות:
ליקויים חמורים בהתנהלות עיריית בת ים בכל הנוגע להשכרת נכסים לאורך חופי הים
משרד הפנים מקצה 30 מיליון שקל לדו"חות ביקורת ברשויות המקומיות אבל אינו עושה בהם שימוש משכיל
רשויות מתקשרות עם יועצים במיליוני שקלים, בניגוד לכללי מינהל תקין
ועדת התכנון שומרון: "ליקויים חמורים עד כדי פגיעה בשלטון החוק ובאמון הציבור"
ליקויים בהתנהלות של רשויות מקומיות בניהול פרסום החוצות שלהן
ליקויים וכשלים בהתנהלות הרשויות המקומיות בנושא הסעות התלמידים
המבקר: משרד הפנים מחלק מיליארדי שקלים בשנה בלי מנגנון פיקוח
מבקר המדינה, ציין, מלבד מקרים נוספים של בעיות בהתקשרויות, כי למרות שההסכמים מסתכמים במיליארדי שקלים העירייה "אינה אוספת ומתכללת נתונים כמותיים ואיכותיים הנוגעים להתקשרויותיה לשם קיום בקרה בנושא. היעדר מידע כאמור עלול לפגוע ביכולת העירייה לנצל את היתרון הטמון בגודלה. העירייה אף אינה מנצלת את הידע והניסיון בהתקשרויות של אגפיה השונים לשיפור תנאי התקשרויות אחרות עם אותם הספקים". כל זה מחזק את הטענה שהעלה שר האוצר כאשר סיכם כי תגובש תוכנית לסיוע לבעלי העסקים בירושלים כאשר לפיה "עיריית ירושלים קיבלה מעל מיליארד שקלים בחמש השנים האחרונות אך לא תמיד הכספים האלה הוקצו למטרות בעלות עדיפות בראיה לאומית כוללת ולא תמיד התבצעה בקרה ראויה על השימוש בהם".
עוד עולה מדו"ח המבקר כי בנו של יו"ר ועד העובדים בעירייה רשום ברשם החברות כמנהל החברה שזכתה במכרז לניקיון אצטדיון טדי. החברה זכתה במכרז לאחר ששתי החברות האחרות שניגשו נפסלו משום שהצעות המחיר שלהן היו גבוהות ביותר מ-20% מהאומדן של העירייה. החברה ציינה בתגובה כי בנו של יו"ר ועד העובדים בעיריית ירושלים אינו מנכ"ל החברה אלא מנהל הפיתוח העסקי שלה.
בין הליקויים עוד נמצא כי שכירת חברה להפקת מרתון ירושלים נעשתה דרך הוועדה לפטור מהתקשרות מכוח התקנה של "עבודה אומנותית". זאת מכיוון שלדעת הגורמים המקצועיים בעירייה מדובר בעבודה בעלת מרכיב אמנותי לא מבוטל, וכי בשל כך ההליך המתאים ביותר לביצוע ההתקשרות היה קול קורא. על כך העיר מבקר המדינה, כי הפקת המרתון אינה עבודה אמנותית ולכן נדרש לערוך השוואה אובייקטיבית ככל הניתן בין מפיקים שונים בדרך של מכרז פומבי רגיל.
מעיריית ירושלים נמסר, "כפי שציין מבקר המדינה כבר בראש הדו"ח, עם כניסתו לתפקיד, הקים ראש העיר ניר ברקת, בשנת 2010, אגף חדש – אגף לוגיסטיקה במטרה לייצור סטנדרטים של שקיפות ושוויוניות בהתקשרויות העירייה. בשנים האחרונות בוצעה התקדמות רבה בתהליכי העבודה ובשקיפות העירונית והעירייה ממשיכה בהטמעת תהליכים מקצועיים וסטנדרטים גבוהים להגברת השוויוניות בהתקשרויות העירייה. העירייה מודה למבקר על הדו"ח (העוסק בשנים 2011-2013), ותמשיך בשיתוף פעולה עם המבקר גם להבא".