הפיקוח על המחירים מבוצע ללא ראייה רחבה וללא שליטה מרכזית

"יחסי הכוחות בין הגורמים הריכוזיים לבין המאסדרים (רגולטורים – מ.ג.) נוטים פעמים רבות לטובת הראשונים. על כן יש חשיבות לנקיטת כל הפעולות הנדרשות ליצירת בסיס מקצועי איתן, אשר יסייע למאסדרים לממש את אחריותם לשמירה על אינטרס הצרכנים ולמלא את חובתם לשקול שיקולי תחרות, ובכך להקל את יוקר המחיה", כותב מבקר המדינה ומוסיף "נמצא כי משרדי הממשלה לא עשו די לחיזוק מערך האסדרה ולשיפור איכותם והגברת יכולותיהם של המאסדרים".

בחודשים יולי 2014 - מרץ 2015 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות הממשלה לחיזוק מערך הרגולציה ובחינת התמודדותו עם השלכות הריכוזיות במשק. במסגרת זו נבדקו מערך הפיקוח על המחירים וכמקרה מבחן, נסקרה בהרחבה, התמודדות המדינה עם המונופול של נשר בענף המלט.

מפעל מלט נשר צילום: אריאל שרוסטר

המסקנה המרכזית נוגעת להעדר עדכון מדדים שונים, דבר הפוגע ביעילות הפיקוח. למשל נוסחת סוארי לבחינת הצורך בשינוי מחיר בחלק מהמוצרים המפוקחים או בחינת מרווח השיווק של כלל מוצרי הצריכה והמזון המפוקחים.

"כדי לנסות לשמור על רמת המחירים המתאימה למשק", כותב המבקר, "על ועדת המחירים לבצע בדיקות בסיס תעריף מדויקות ככל האפשר, ולעדכן את מרכיבי סלי התשומות אשר לא עודכנו שנים רבות".

לשיטתו, פיקוח על המחירים הוא אחד ממנגנוני ההגנה המובהקים מפני חברות בעלות כוח שוק ריכוזי, אולם, הוא מסכם "נמצא כי שיטות הפיקוח אינן מעודכנות, וכי אין מבצעים תיכלול של המידע הנצבר ביחידות הפיקוח. הפיקוח על המחירים מבוצע ללא ראייה רחבה וברורה וללא שליטה מרכזית ועקבית על מערך הפיקוח".

שוק המלט הישראלי נשלט על ידי יצרן מקומי יחיד - חברת נשר. המבקר בחן את אפקטיביות הפיקוח על המונופול והגדיר את ממצאיו כ"שבי רגולטורי" המבטא את פערי המשאבים, המקצועיות והמידע שבין המפקח למפוקח. פער שהועמק במעבר של נשר ממערך הפיקוח על המחירים לרגולטור אחר – מינהל סביבה ופיתוח במשרד הכלכלה. המבקר מבקר את חוסר מקצועיותו של הרגולטור החדש: "גורמי המקצוע במינהל לא קיבלו כל הכשרה לביצוע תפקידם החדש, לא הונחו לגבי אופן יישום נוסחת הפיקוח, לא עברו חפיפה עם נציגי יחידת הפיקוח על המחירים במשרד הכלכלה, ולא הובאו לידיעתם הסוגיות העקרוניות שיש לתת את הדעת עליהן...". ומסקנתו המערכתית היא ש"אין די בכך שמשרדי הממשלה וגורמי הפיקוח יעודדו תחרות ויפעלו לצמצום הריכוזיות. עליהם לפעול גם ליצירת "חומת מגן" מפני חברות בעלות כוח שוק ריכוזי, שתתבסס על ידע ומקצועיות ותשלב מידע מכלל גופי הממשלה, תוך שיתוף פעולה ביניהם".

אחת הדוגמאות המפורטות בדו"ח היא ההתמודדות עם ההנחות שנשר נותנת ללקוחות גדולים לגביהן נטען על ידי משרד הכלכלה כי "מתן הנחות אלו משמש כתמריץ שלילי ליבוא מלט ומשמר את מעמדה המונופוליסטי של נשר". נשר כי ההנחות אינן חריגות או בלתי-סבירות, ולראיה - הממונה על הגבלים עסקיים החליט בהסדר עמה לאפשר לה להמשיך ולהעניק אותן. המבקר מציין כי הממונה לא אישר את גובה ההנחות שנותנת החברה ללקוחותיה הגדולים, אלא השהה את מתן הוראותיו ביחס להנחות אלו רק בשל הגעת הממשלה להסדר עם נשר למכירת המפעל בהר טוב.

והוא מסכם נקודה זו: "בפיקוח על מחיר המלט נמצאו ליקויים משמעותיים רבים בתפקודה של יחידת הפיקוח במשרד הכלכלה: היעדר ראייה כוללת של הענף המפוקח, מחדל של אי-איסוף מידע בסיסי ואי-קבלת החלטות נדרשות. ליקויים חמורים אלה בתפקוד היחידה פוגמים בביצוע פיקוח ראוי ואפקטיבי. טיפול מקצועי ויעיל במכלול הסוגיות אשר היחידה לא טיפלה בהן היה עשוי להביא לירידה במחיר המלט ולהפחית במקצת את יוקר המחיה".