חסמים בהשתלבות עסקים קטנים ברכש הממשלתי

יישום החלטת הממשלה משנת 2011 להגדיל את חלקם של העסקים הקטנים ובינוניים ברכש הממשלתי באמצעות הגברת שילובם במכרזים הממשלתיים לרכישת שירותים אינה נמצאת תחת בקרה של מנהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר. בנוסף, הסוכנות לעסקים קטנים הבוחנת את המכרזים כדי לאתר בהם חסמים בוחנת רק חלק מהגופים הציבוריים שמפרסמים חסמים. כך קובע דו"ח מבקר המדינה שבחן את הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בישראל מצד האוצר ומשרד הכלכלה.

המבקר מונה שורה של חסמים המונעים מעסקים קטנים ובינוניים להגדיל את חלקם ברכש הממשלתי ובהם התשלום עבור ההשתתפות במכרז כמו רכישת מסמכי המכרז, לא מוחזר למשתתפים, לצד שיעור גבוה של הערבויות שיש להפקיד כדי להשתתף במכרז. אין כללים לקביעת מחיר סביר להשתתפות במכרז או לקביעת שיעורי הערבות הנדרשת במכרזים. על פי ממצאי המבקר משרד הפנים לא בחן את שיעורי הערבות שרשויות מקומיות דורשות במכרזים. וכך, כאשר עסק קטן או בינוני ניגש לכמה מכרזים מתוך שאיפה לזכות בחלק מהם, הסכומים שהוא מוציא על רכישת מסמכי המכרז ולהפקדת הביטחונות לצורך קבלת הערבויות הם משמעותיים ומכבידים.

אריה דרעי צילום: דוברות הכנסת

המבקר מותח ביקורת על כך שלמרות שצוות שהקים מנכ"ל משרד הכלכלה בשנת 2012 ובו השתתפו נציגי משרד הביטחון, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי ומארגונים כלכליים המליץ לפצות בעלי עסקים קטנים עבור חלק מההפסדים הנגרמים להם עקב שירות מילואים, אין הסכמה אילו משרדים יישאו במימון התגמול.

סוגיות נוספות אליהן התייחס המבקר הן היעדר מתן כלים להיערכות להתמודדות עסקים קטנים ובנוניים שאינם מוגדרים חיוניים עם תקופות אסון. על פי הדו"ח הסוכנות אינה מרכזת את המידע המקצועי הרלוונטי הנוגע להיערכות לאסונות באתר האינטרנט שלה, אינה מכינה חומרי הדרכה שיסייעו לעסקים להיערך בהתאם ואף אינה מדריכה עסקים קטנים ובינוניים כיצד להיערך למצבי חירום. כמו כן מותח ביקורת המבקר על כך שהקרנות להלואות בערבות מדינה המיועדות לבנקים בלבד אולם בקשר זה יש לציין המכרז לקרן שתאפשר גם למוסדיים להשקיע בעסקים קטנים ובנוניים נמצאת בשלבים מתקדמים.

שלושה ממדדי היעילות של כלי הסיוע של משרד הכלכלה ליצואנים הם כלליים ולא מדויקים

מדדי היעילות של שלושה מארבעת כלי הסיוע ליצואנים שכפופים למשרד הכלכלה הם כלליים ולא מדויקים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה הבוחן את הסיוע ליצואנים בישראל. על פי ממצאי הדו"ח רק כשליש מהיצואנים המשתתפים בפעילות של מכון היצוא משיבים על משוב או נוכחים בפגישת סיכום שמתקיימת לאחריה מכון התקנים אינו מקיים כלל משוב בקרב היצואנים על השירות שקיבלו ממרכז הסיוע ליצואנים שבו. כמו כן לא קבעו מכון היצוא ומכון התקנים מדדים לבחינת יעילותם של כל כלי הסיוע שהם נותנים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הכלכלה כי עליו לקבוע מדדים ברורים לבחינת יעילותם של כלי הסיוע.

המבקר מציין בדו"ח כי על אף הסיוע שמעניקים משרד הכלכלה והמכון, ליצואנים חסרים כלי ייעוץ להגשת הצעות למכרזים בין-לאומיים והכנה להתמודדות במכרזים אלה וכן ליווי עסקי בצעדיהם הראשונים בשוק היעד. בהקשר של יצואנים קטנים נמתחת ביקורת בדו"ח על כך שהמרכז ליצואנים מתחילים וקטנים במכון היצוא מונה שני עובדים בלבד, ותקציבו לשנת 2014 היה כחצי מיליון שקל מתוך 80 מיליון שקל של תקציב המכון. המבקר רואה חשיבות גדולה לסיוע ליצואנים קטנים וליצואנים מתחילים, היות והם מהווים את מרבית היצואנים ופוטנציאל הגידול בהיקף היצוא שלהם הוא רב. על המכון לפרסם בצורה נרחבת את מרכז יצואנים מתחילים וקטנים ולהסדיר בנוהל את סבסוד חלק מעלות הפעילות המשותפת במשלחות לטובת יצואנים קטנים

הסוגיה המהותית השניה עליה מותח ביקורת המבקר היא נושא הטיפול בריכוזיות הייצוא. ב-2013 כ-500 חברות בלבד ייצאו בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר לשנה והן חלשו על כ-85% מהיצוא במשק. 14 חברות מתוך ה-500 חלשו לבדן על כ-35% מהיצוא. הצוות הייעודי לקידום היצוא הציב בפברואר 2013 יעד של הכפלת מספר החברות המייצאות בהיקף ניכר (יותר מ-10 מיליון דולר בשנה) מכ-500 לכ-1,000 חברות. התכניות שהוכנו עד מועד סיום הביקורת להגשמת היעד אינן מספקות.

לצד הקושי בטיפול בכשלי השוק בתחום היצוא והביקורת על בחינת יעילות הכלים מותח דו"ח המבקר ביקורת על ההתקשרות בין משרד הכלכלה למכון היצוא לשם רכישת שירותי יצוא בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים בשנה שנעשית עשרות שנים ללא מכרז ובשנים האחרונות - בפטור ממכרז. דהיינו משרד הכלכלה מעביר למכון בכל שנה תשלום קבוע פחות או יותר בגין ההתקשרות ביניהם, לכאורה ללא תלות בשירותים שהוא מקבל. מבקר המדינה העיר למשרד הכלכלה כי עליו לקבוע יעדים לפעילויות המכון ולגזור מהם מדדים ברורים ככל הניתן לבחינת הפעילויות בפועל.

כמו כן קבע המבקר כי על משרדי הכלכלה והאוצר לבחון את האפשרות לפצל את השירותים שמספק המכון, כך שכמה גופים יוכלו להתמודד על מתן השירותים. כמו כן, על חשבון התקציב שמעביר משרד הכלכלה למכון נהנים משרדי ממשלה משירותים שונים ללא התקשרות חוזית ולרוב ללא תשלום. משרד מבקר המדינה קבע שעל משרד הכלכלה להסדיר עם המכון את הסוגיה של קבלת שירותים ללא חוזה וללא תמורה כספית.

המבקר מותח ביקורת על כך שלמרות שהמדינה מממנת את רוב תקציבו של המכון, במועצת המנהלים שלו יש שלושה נציגי ממשלה בלבד, ממשרדי הכלכלה והאוצר, מתוך הרכב של 13 חברים, ויו"ר מועצת המנהלים אינו אחד מנציגי הממשלה. אחד מנציגי משרד הכלכלה אף אינו משתתף כלל בדיוני מועצת המנהלים. כמו כן למשרד החוץ אין נציגות במועצה, אף שסחר חוץ הוא אחד מנושאי הליבה של המשרד. בהקשר זה נודע לכלכליסט כי לצד שלושת נציגי התאחדות התעשיינים במועצת המנהלים כיהן בארבע השנים האחרונות כדירקטור מטעם הציבור, יריב ברוש, אחיו של נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ותעשיין המשמש כיום כיו"ר איגוד המתכת בהתאחדות וזאת לצד שלושה נציגים רשמיים מטעם ההתאחדות. כהונתו צפויה להסתיים בחודשים הקרובים.

לצד אלו מציין דו"ח המבקר כי רק בינואר 2015 החלה חברת ביטוח סיכוני סחר חוץ פרטית לתת ביטוח ערבות למכרז, ביטוח ערבות ביצוע וביטוח ערבות ליצואן ישראלי בחו"ל. באותו זמן החלה גם אשרא להכין מודל פנימי למוצרים מעין אלה. עד מועד סיום הביקורת לא הושקו המוצרים החדשים. אולם במועד סיום הביקורת לא היו לא היו קיימים מוצרים ביטוחיים המיועדים לסוגי עסקאות ייחודיים, כגון עסקאות BOT - שותפות ציבורית פרטית למימון וביצוע פרויקטים המזכה את הגורם הפרטי בזיכיון לזמן מוקצב שבסופו נמסר המתקן לגוף הציבורי.

תגובת משרד הכלכלה

לנושא המכרזים: "הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים, אינה בוחנת חלק מהמכרזים, אלא עוברת על כל המכרזים שהממשלה מפרסמת ובאמצעות סריקה של אתר מינהל הרכש הממשלתי שמרכז את כל המכרזים".

נושא החירום: "הסוכנות נמצאת בעיצומו של מהלך חדש לבניית אתר אינטרנט מתקדם, אשר יוקם בתוך כשנה, במסגרת מהלך כולל של אפיון ופיתוח מערכת מיחשוב חדשה לסוכנות (לאחרונה נבחר ספק לטובת הנושא). האתר יכלול גם מידע מפורט הנוגע להיערכות לחירום. הסוכנות בוחנת את הערות המבקר ותתייעץ גם עם גורמי המקצוע האחראים על נושא החירום במשרד הכלכלה ומחוצה לו, לצורך גיבוש מדיניות כוללת לטיפול בעסקים קטנים ובינוניים בשעת חירום".

פיצוי לעסקים בתקופת מילואים: "נושא הפיצוי בתקופת מילואים מצוי במחלוקת בין שני משרדי ממשלה האמונים על הנושא - הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון. למשרד הכלכלה אין כל סמכות המאפשרת להכריע במחלוקת זו".

תגובת מכון הייצוא

"מכון הייצוא, בשיתוף מנהל סחר חוץ, לומד את עיקרי הדו"ח והמלצותיו ויפיק את המסקנות והלקחים הנדרשים, כאשר בחלק מהסעיפים של הדו"ח כבר יושמו ההמלצות. אנו ארגון השואף למצוינות וביקורת פנימית הינה חלק מתרבותנו הארגונית. נדגיש כי בשוטף המכון פועל על פי כל דין ובהתאם לתקנון המכון, בצורה שקופה וגלויה לכל".