דו"ח גנוז המליץ להקטין את הממשלה ל־12 משרדים בלבד

דו"ח סודי שחובר במשותף על ידי משרדי ראש הממשלה והאוצר מיד לאחר הבחירות המליץ לראש הממשלה לצמצם את מספר משרדי הממשלה ל־12 או 18. בעת כתיבת הדו"ח היו בממשלה 27 משרדים ובממשלה הנוכחית מספרם כבר עלה ל־30. מחברי הדו"ח, ראש אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה אהוד פרוור וסגן ראש אגף תקציבים במשרד האוצר נח הקר, קובעים כי הצמצום יחסוך בין מיליארד ל־4.5 מיליארד שקל בשנה ו־780 עד 2,250 תקנים, בהתאם לחלופה שתיבחר. הדו"ח מעמעם את הצורך בפיטורי עובדים ואף טוען כי אפשר לבצע את המהלך בלי פיטורים.

רוב המשרדים שהצוות ממליץ לבטל או למזג למשרדים אחרים הוקמו בגלל צורך פוליטי לתת משרד לשר מסוים. בין הדוגמאות הבולטות ניתן לציין את המשרד לשיתוף פעולה אזורי שהוקם לטובת שמעון פרס, המשרד לתשתיות לאומיות שהוקם בשביל אריאל שרון.

הדו"ח הוא תוצר של צוות המשילות שהוקם בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. הוא חובר ערב הבחירות כדי להציע לראש הממשלה הנבחר "מבנה ממשלה מיטבי... לשיפור ברמת היעילות של הממשלה ולהתאמת מבנה הממשלה לקידום מטרותיה". המחברים מציינים כי לממשלה גדולה יש כמה חסרונות כמו "סרבול בקבלת החלטות, מעבר תדיר של עניינים ממשרד למשרד באופן שפוגע ביציבות ובקידום נושאים באופן רציף, בזבוז כספי ציבור ופגיעה באמון הציבור ברשות המבצעת". הדו"ח גם נצמד להגבלת מספר השרים שעליה החליטו הממשלה והכנסת הקודמות — 18 שרים בנוסף לראש הממשלה.

יישום הדו"ח דורש למעשה רק החלטת ממשלה, ואימוצו אף נכלל בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכולנו. אלא שבפועל, לא רק שהדו"ח לא יושם, אלא שראש הממשלה וראשי הקואליציה העדיפו להחמיר את המצב בשל צורכיהם הפוליטיים. מספר המשרדים עלה מ־27 בממשלה הקודמת ל־30 כיום (עם פיצול המודיעין והאסטרטגיה, פיצול ירושלים והתפוצות והקמת משרד ההסברה), והגבלת מספר השרים בוטלה. לאחר שדני דנון עזב את הממשלה, מכהנים בה 21 שרים כולל ראש הממשלה. במקרה הטוב, הדו"ח כנראה ישמש כמפת דרכים למהלך עתידי.

שיאנית העולם במשרדים

מחברי הדו"ח נעזרו בחברת הייעוץ טאסק כדי לבחון מה המצב במדינות אחרות. לצורך ההשוואה נבחרו מדינות החברות ב־OECD, שהן בעלות דירוג יעילות ואפקטיביות ממשלתית גבוה, שיש בהן שלטון מרכזי כמו בישראל, והכי חשוב — עם משטר קואליציוני כמו בישראל, המרכיב שמשפיע יותר מכל על התנפחות ממשלות. בין המדינות שנבחרו: פינלנד, הולנד, אוסטריה ואירלנד. גם צרפת הוכנסה אף על פי שהיעילות הממשלתית בה נמוכה, מכיוון שהיא דומה לישראל בגיוון האוכלוסייה ובבעיות הביטחוניות. התוצאות המביכות: מבין המדינות האלה, בישראל יש את מספר משרדי הממשלה הגדול ביותר. בישראל פעלו בעת הבדיקה 27 משרדי ממשלה, כשבמדינה הבאה בדירוג, דנמרק, יש 20 בלבד.

חברת הייעוץ מצאה עשרה משרדי ממשלה שיש רק בישראל: המדע, קליטת עלייה, שירותי דת, תקשורת, תיירות, אזרחים ותיקים (שהפך מאז למשרד לשוויון חברתי), עניינים אסטרטגיים ומודיעין (שפוצלו אחרי הבחירות), פיתוח הנגב והגליל, ירושלים והתפוצות (שפוצלו) והמשרד לביטחון הפנים.

רה"מ בנימין נתניהו. החמיר את המצב צילום: מרק ישראל סלם / ג'רוזלם

הדו"ח מציין שחלק מהפעילויות קיימות בממשלות אחרות, אך משולבות במשרדי ממשלה אחרים. בנוסף, יש בישראל 13 משרדי ממשלה שקיימים במדינות אחרות אולם כחלק ממשרד רחב יותר. משרדי החינוך, התרבות והספורט, החקלאות, הגנת הסביבה ואחרים — אינם עומדים לבד בחו"ל. בשורה התחתונה, במדינות שאליהן נעשתה ההשוואה פועלים בין 11 ל־18 משרדי ממשלה, וזהו היעד שעליו ממליץ הדו"ח שמציע שתי חלופות: רחבה של 18 משרדי ממשלה, וצרה של 12 משרדים בלבד (כלומר סגירה של 18–15 משרדים).

אילו משרדי ממשלה יצומצמו? בחלופה הצרה, המשרד לביטחון פנים ימוזג לתוך משרד המשפטים, ומשרד הכלכלה ישתלט על משרדי החקלאות, התיירות, המדע והתקשורת. משרד החינוך ימוזג עם משרד התרבות והספורט כפי שהיה בעבר, ומשרד הרווחה יתמזג עם המשרד לקליטת עלייה. משרד התשתיות יבלע את המשרד להגנת הסביבה, ומשרדי התחבורה, האנרגיה והמים. המשרדים בעלי הצביון הביטחוני (עניינים אסטרטגיים, מודיעין) ימוזגו למשרד רה"מ.

פתרונות לבעיה הפוליטית

ומה עושים עם השרים? כדי להימנע מהבעיה הפוליטית שכרוכה בכך מחברי הדו"ח מציעים לרה"מ למנות כמה שרים לאותו משרד, בהיררכיה זהה, כשאף אחד מהם אינו בכיר מהשני ושניהם כפופים ישירות לראש הממשלה.

שיטה זו, הנהוגה בין השאר בשבדיה, חוסכת כסף מכיוון שהמשרד משתמש במטה אחד במקום בשניים, אולם היא עלולה גם ליצור קונפליקטים בין שני השרים. השיטה השנייה היא למנות שר לנושא מסוים בתוך משרדו של שר אחר, ולתת לו בלעדיות על נושא זה, אם כי להשאיר אותו כפוף לשר הראשי במשרד.