חקר ביצועים: השבוע של חדוה בר, מירי רגב והפועלים הסינים

בר מרחמת על אכזרים

הנעלם הגדול ביותר בדו"ח ועדת שטרום, שיתפרסם בימים הקרובים, הוא השאלה אם הבנקים יפוצו על אובדן חברות כרטיסי האשראי, ויקבלו אישור לשווק מוצרי ביטוח. ההצעה הזו, שמקדמת המפקחת על הבנקים חדוה בר, היא ספק סוכרייה לבנקים, ספק צעד להגברת התחרות. אין ספק, יש משהו מפתה מאוד בשיסוי של הבנקים בחברות הביטוח - אבל השקט הכנוע שבו הבנקים מקבלים רפורמה שצפויה לנגוס ברווחיהם מאותת שכדאי לנו לדאוג. הבנקים נותרו גופים דורסניים, והמפגש הקיים בינם לבין חברות הביטוח, בשוק ביטוחי המשכנתאות, לא פועל לטובת הצרכן: הצדדים הניצים שילבו ידיים ושוחטים במחיר. הדבר האחרון שחסר לנו הוא להכניס את הבנקים לשוק ביטוח הרכב, שממילא נהנה מתחרות חריפה, או לשוק ביטוחי הבריאות, שממילא דוחף ללקוחות יותר מהנחוץ להם. הבנקים יפצו את עצמם גם בלי עזרה. לסייע להם - זו תהיה טעות כואבת.

גלית חמי

חדוה בר צילום: נמרוד גליקמן

הריבית בארה"ב כשל כמו בישראל

מתחילת השנה ג'נט ילן ועמיתיה בבנק המרכזי של ארצות הברית שבים ומצהירים על רצונם להעלות ריבית עוד ב־2015, אבל זה פשוט לא יוצא. לא כי הם רוצים ללבות בועות או לחזק את ההתמכרות לכסף זול, אלא כי ארצות הברית, כמו חלקים נרחבים בעולם המערבי, רושמת אינפלציה נמוכה ביותר. ברקע עומדות בעיות כבדות משקל: הזדקנות האוכלוסייה, הצרות בסין וחוסר המעש של הפוליטיקאים, שאינם מגבשים אסטרטגיה סדורה שתוביל להעלאת ביקושים ועידוד הצמיחה, אלא מתמקדים בהורדת מסים וקיצוץ בהוצאות הממשלה. לא בכדי זה נשמע מוכר: גם בישראל אין צמיחה, האינפלציה נמוכה והחזון הכלכלי מתמצה בהורדות מסים, הטלת מורא על רגולטורים ויבוא פועלי דחק. ומדיניות אין.

אורי פסובסקי

עוד 20 אלף זרים בדרך

הממשלה אישרה בתחילת השבוע לייבא — אין מילה אחרת — 20 אלף עובדים סינים לענף הבניין. זה יקרה למרות ההתנגדות של ממשלת סין וגם של חברים בממשלה הישראלית ושל היועץ המשפטי שלה, פשוט כדי לנסות להתמודד עם משבר הנדל"ן. המהלך אולי יקצר את זמן הבנייה אבל לא יוריד את המחירים, והוא גבולי מאוד מבחינת זכויות אדם והשפעות חברתיות על מעגל התעסוקה המקומי ועל המרקם החברתי. כאילו הממשלה שכחה מה קורה כשמגיעים לכאן עשרות אלפי עובדים זרים, שעובדים בתנאים איומים, משתקעים פה ומשנים צביון של שכונות מצוקה. בעוד כמה שנים היא הרי תחליט על הגירוש שלהם, כבר היינו בסרט הזה. למה אנחנו נכנסים אליו שוב? כי מישהו בממשלה רוצה לצייר את עצמו כבולדוזר בכל מחיר, ולעזאזל ההשלכות.

שאול אמסטרדמסקי

פועלי בניין סינים צילום: זהר שחר

מירוץ לתפקיד היועמ"ש

אחרי המבוכות המתמשכות במינוי נגיד בנק ישראל ומפכ"ל המשטרה, הואץ השבוע המירוץ לבחירת שומר החוק המוביל, היועץ המשפטי לממשלה. ועדת האיתור אמורה למנוע מבוכות על ידי גיבוש רשימה מוקפדת, כשמתוכה בולט המועמד המועדף על ראש הממשלה אביחי מנדלבליט — שהיועץ הנוכחי יהודה וינשטיין מתנגד לו. בבחירת המפכ"ל, שנעשתה ללא ועידת איתור, וינשטיין יהיה כנראה הפוסק האחרון, ואילו דווקא במקרה של מחליפו השפעתו של היועץ מוגבלת, והוא יצטרך לשכנע את ראש ועדת האיתור אשר גרוניס מדוע מנדלבליט אינו ראוי. הכאוס הזה, עם חוסר האחידות במינויים וריבוי מנגנוני הסינון והפסילה, רק מידרדר והולך, ומחייב חשיבה חדשה שתבסס הליך ברור, אחיד וראוי לבחירת משרתי ציבור בכירים.

משה גורלי

קובה עוד לא אמריקה

ממשל אובמה הודיע בסוף השבוע כי הסיר את המכשולים שהקשו על חברות אמריקאיות לפעול בקובה, מה שיאפשר כניסה למשל של סטארבקס, ענקיות הקמעונאות או חברות האינטרנט. אבל השליטה של האמריקאים מגיעה רק עד הגבול; את הסבך הביורוקרטי הקובני הם לא יכולים לפתור. סטארבקס, לדוגמה, תוכל למכור רק קפה ארוז, לא כוסות קפה מוכן. חברות האינטרנט ייאלצו להתמודד עם המונופול של החברות הממשלתיות. וספק אם וול־מארט תצליח למשוך 11 מיליון אזרחים שרובם עניים. אין בקובה באמת שוק חדש וקרוב לחברות האמריקאיות שרק מחפשות לגדול. מצד שני, כל מי שחשש שהאותנטיות של קובה תיפגע בעקבות נרמול היחסים - יכול בינתיים להירגע.

תמר טוניק

עובדי סטארבקס צילום: Bruno Belcastro, flickr

שארפ הימור חד

בחודש הבא תתחיל שארפ לשווק את הטלוויזיה החדשה שלה, ברזולוציה של 8K - הראשונה מסוגה שמגיעה לשוק. ההבדל מורגש: בתערוכת CES שנערכה בתחילת השנה התברר שהטלוויזיה גרמה לסרטים בדגמי ה־4K להיראות כאילו צולמו בידי ילד חסר קואורדינציה. יש רק שתי בעיות: היא עולה 130 אלף דולר, ואין סרטים או סדרות שמתאימים לפורמט שלה. אחרי הכל, רק בשנה האחרונה החלו חברות התוכן לאמץ ברצינות את ה־4K, שקיימת כבר עשור, כתחליף ל־HD. אבל היפנים חושבים קדימה, כרגיל: בעוד חמש שנים טוקיו תארח את המשחקים האולימפיים, ורשות השידור המקומית צריכה להתנסות בשידורים בטכנולוגיה החדשה. השאלה היא אם רגע אחרי האולימפיאדה השוק הפרטי יאמץ את ה־8K, או שטכנולוגיות השידור כבר יהיו שונות לחלוטין. לא בטוח שבשארפ חושבים עד כדי כך קדימה.

דור צח

רגב חכמה על חלשים

ידיעה קטנה על כך שקבוצת הכדורגל בני סכנין מקבלת מיליון דולר מקטאר, עניין שבשגרה בשנים האחרונות, נהפכה לכותרת גדולה. מחוללת הכותרות הלאומית השרה מירי רגב הכריזה שתעשה הכל "כדי שאזרחי ישראל ומוסדותיה לא ייתנו יד להלבנת מדינות חשוכות התומכות בטרור". קטאר, שתורמת בשיגרה לקבוצות כדורגל, גם באירופה, אכן מנצלת את הנוהג כדי להלבין את תדמיתה כמדינה תומכת טרור. אבל ההכרזה של רגב היא, כצפוי, רק כותרת. קטאר, מה לעשות, נחשבת למדינה לגיטימית שמעבירה מאות מיליוני דולרים בשנה לגופים בכל העולם, כולל ארצות הברית וישראל. מבחינה חוקית אי אפשר לעצור את הכסף שהיא מעבירה גם לבני סכנין. ההיטפלות לקבוצת הכדורגל לא באמת נועדה לפתור בעיות. דרך אגב, כשרגב נשאלה מה דעתה על ברצלונה, הקבוצה האהודה על הישראלים שקטאר תומכת בה ביותר מ־40 מיליון יורו בשנה, היא לא הגיבה. חבל. מירי רגב נגד ברצלונה זו אחלה כותרת.

אוריאל דסקל

מירי רגב צילום: אלכס קולומויסקי

סוכות אבל איפה?

התאוששתם מהצום? כבר התחלתם לבנות סוכה? במצוקת הדיור של הדור הזה לא נפקד גם מקומן של הסוכות. אם לא זכיתם לבית צמוד קרקע או לדירה ותיקה עם מרפסת שמש, נגזר עליכם לחפש במרפסת שלכם (אם יש כזו) רבע בלטה לא־מקורה, כדי שתוכלו לקיים את המצווה ככתבה ולהקים את הסוכה תחת כיפת השמים. על הבלטה הזו אתם צריכים לדחוס עכשיו סכך, שולחן, כיסא, סיר מרק וקישוטים של הילד מהגן — משימה מאתרגת, שצפויה להפוך אתכם־עצמכם ללולב. כן, אפשר להקים סוכה בחניה, אבל אז לא יהיה לכם איפה לשים את האוטו. מצד שני, אם יש לכם חניה בטאבו, מצבכם טוב יחסית. בהצלחה וחג שמח!

אורי רוזביץ'