"בכל התייעלות בשופרסל אמי דרשה ממני: תסתכל על הדברים בעיניים של הפועלים"
מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן על הדברים שלמד בבית בו גדל: "אמא תמיד דאגה לקשר קרוב ביני לבין אחיי והדגישה: "אין דבר כזה עסוק מדי בשביל אח"
"נולדתי וגדלתי במגדל העמק, בן בכור לרותי ואברהם, שהגיעו מרומניה אחרי מלחמת העולם השנייה. אמא היתה גננת, אחר כך ניהלה מחלקה במפעל עור עד שפנתה לפעילות הסתדרותית. אבא עבר תקופה כואבת כשאחרי מלחמת ששת הימים חברת המשאיות שהוא ניהל פשטה את הרגל. הייתי בן 13, וראיתי את אבא יוצא למלחמה כמנכ"ל וחוזר כשהוא צריך לבנות את חייו מחדש. חוויתי את חוסר האונים והמתח בבית, אבל גם את ההתעקשות שלו לפתוח דף חדש כדי לקיים את המשפחה עד שמצא את עצמו.
"היתה לנו ילדות מאושרת עם בילויים בחיפה ובטבריה והרבה מפגשים חברתיים. למרות התקופה הקשה שעברה על אבא, מעולם לא חווינו מחסור, רגשי או פיזי. אמא היתה מאוד דומיננטית, פעילה פוליטית ודעתנית בנושאי זכויות עובדים. כשעמדתי לפני תקופות התייעלות בשופרסל היו לי על כך שיחות נוקבות עם אמא, שתמיד אמרה: 'תסתכל על הדברים בעיניים של הפועלים'. כיום היא נלחמת על זכויות הדיירים בדיור המוגן שבו היא מתגוררת.
"הייתי ילד טוב וממושמע. לא מצטיין בלימודים אבל פעיל בהדרכה בצופים, בגדנ"ע, טוב בספורט ופעיל מאוד חברתית. אחי, רענן, היה פחות ילד של מסגרות והליכה בתלם. בתיכון אמא הודיעה לי יום אחד: 'אנחנו הולכים לכפר הירוק לפגוש את המנהלת של אחיך. הוא לא נמצא בשיעורים ומסתובב בעיקר בפינת החי'. לא הבנתי מה החלק שלי בזה, ואמא הבהירה: 'פשוט תשב לידי ותהיה שם'. הנושא של לשמור אחד על השני, לעזור אחד לשני היה קדוש לאמא.
1959. איציק אברכהן, בן 4, עומד במרכז, עם אחיו רענן בן השנתיים והוריו אברהם ורותי, ליד הבית במגדל העמק
"כשהייתי מ"פ בצבא ואחותי עדה היתה במחנה 80 בטירונות, אמא התקשרה לומר: 'אחותך לא מרגישה טוב. תביא לה איזה פרי מתוק ותראה מה שלומה'. יצאתי מהבסיס והוצאתי את אחותי ממסדר כדי שאוכל להרים אחר כך טלפון לאמא שלי ולהגיד לה שהכל בסדר. כבכור, הייתי מי שתמיד מופעל כדי לטפל בדברים.
"כשהשנה אחותי קיבלה פרס כמנהלת בית ספר מצטיינת, אמא התקשרה ואמרה: 'איציק, אני צריכה שתהיה בטקס'. אמרתי לה: 'אמא, זה באמצע היום!', אבל הגעתי. היה לה חשוב שבנה, מנכ"ל שופרסל, יהיה בטקס: 'בשביל אח או אחות אין דבר כזה עסוק מדי. תתכנן בהתאם את לוח הזמנים'.
"כשאתה בא מעיירת פיתוח — אתה מרגיש שאתה צריך לעבוד קשה מאחרים כדי להגיע לתפקידים משמעותיים. לכן חשוב לי כל כך לקדם עובדים מהפריפריה וחשוב לי שיצליחו. בתל אביב יש מספיק אפשרויות תעסוקה".
