השפעה במקום כסף
"יש הרבה אנשים שעשו יותר כסף ממה שהם צריכים, אז הם מחליטים שהם רוצים להקדיש את זמנם לאתגרים מעניינים"
ובכל זאת, בשנים האחרונות, עם ההתקדמות ביכולות המחשוב וההתפתחות המהירה של תחום הביג־דאטה, צצו גם חברות בתחום החיזוי הרפואי. עמן אפשר למנות את אפלייד פרוטומיקס (Applied Proteomics), העוסקת באבחון מחלת הסרטן באמצעות מחקר כמותי של חלבונים; קוואנטוס (Quanttus), העוסקת בפיתוח מכשיר אלקטרוני שיוצמד לגוף, יאסוף מידע פיזיולוגי שיעבור עיבוד ויאפשר מתן חוות דעת רפואיות; ודיפ גנומיקס (Deep Genomics), העוסקת בניסיון לאתר ולרפא מחלות גנטיות על בסיס ביג־דאטה (החברה הוקמה לאחר שמדען מחשב מאוניברסיטת טורונטו עבר טראומה אישית והחליט לנסות למצוא פתרון בעצמו). שלוש חברות הללו נחשפו בעיתונות האמריקאית ותוארו כסטארט־אפים מהפכניים שמבקשים לשנות את פני הרפואה. במקביל, גם חברות גדולות ומוכרות הרבה יותר, דוגמת יבמ, החלו לבצע צעדים ראשונים בתחום.
נראה שמי שהעלה את הנושא למודעות ציבורית, ואגב כך הצית דיון גם בשאלות אתיות שעולות ממנו, היה דווקא וינוד קוסלה (Vinod Khosla), אחד ממשקיעי ההון סיכון המרכזיים בעמק הסיליקון. במאמר מעורר הדים שפרסם לפני שנה באתר טק־קראנצ', תחת הכותרת " The Reinvention Of Medicine", כתב קוסלה: "טכנולוגיה תשנה את הרפואה, כך שהרפואה תהפוך להיות יותר מדעית ועקבית, ותספק מכשור רפואי פחות יקר ומידע יותר מדויק... בעשור הקרוב ייכנסו לחיינו מערכות שיספקו 'עזרה ביונית' לרופאים ולבעלי מקצועות טיפוליים... (זה יוביל לכך ש) חוות הדעת יהיו מדויקות יותר, שיעור הטעויות הרפואיות יירד, רמת המחקר תעלה ומספר הרופאים יירד, מהירות האבחון תעלה ועלותה תרד... החולה, שיקבל מידע מדויק ויגיע להחלטות ביחס לריפוי שלו על בסיס אותו מידע, בעצם יהפוך להיות המנכ"ל של הבריאות שלו".
לפני שלושה חודשים התייחס שוב קוסלה לנושא ב"וושינגטון פוסט", ועסק בין היתר במניעים של אנשים להיכנס לתחום המסוכן ושואב המשאבים הזה: "יש הרבה אנשים שעשו יותר כסף ממה שהם צריכים, אז הם מחליטים שהם רוצים להקדיש את זמנם לאתגרים מעניינים. מדוע לעבוד על דברים פחות מעניינים, אם אתה יכול להקדיש את זמנך לאתגרים שיש להם השפעה עצומה?".