למה אנחנו מעדיפים חיות על פני אנשים?
פרופסור יקר, באחרונה התרחשו שני מקרי רצח חסרי היגיון: הרצח של האריה מזימבבואה ססיל, ומותו של סמואל דובוס, נהג אמריקאי שחור ולא חמוש שנורה למוות בידי שוטר. נחש איזה סיפור הרגיז יותר אנשים באמריקה? האם באמת אכפת לנו יותר מאריות מאשר מבני אדם? ג'נט
ג'נט היקרה,
השאלה שלך תלויה באופן שבו אנחנו משתמשים במילה אכפתיות. אם רק נמדוד את מספר הטוקבקים או את כמות הדיו שנשפכה על כל אחד מהנושאים, זה אכן עלול להיראות כאילו למוות של חיה נכחדת יש בעינינו יותר חשיבות מאשר מוות של אדם ששייך לקבוצת מיעוט.
למרבה הצער, אכן, על כמה מאיתנו חדשות על מותה של חיה משפיעות רגשית במידה רבה יותר מאשר חדשות על מותו של אדם. זה לא קורה למי שהכירו את המת או שחוו טרגדיות דומות, ולא למי שנלחמים נגד אי־צדק כמו זה שהוביל למותו המיותר של דובוס. אבל אצל מי שחווים את הטרגדיות רק דרך מהדורות החדשות, המוות האנושי לא תמיד לוחץ על בלוטות הרגש.
סיסיל האריה צילום: הטלגרף
עם זאת, לנטייה הזו יש גם מגבלות. אם ניתן לאנשים שני כפתורים, שלחיצה על אחד מהם תהרוג בעל חיים בסכנת הכחדה ולחיצה על הכפתור השני תהרוג באקראי אדם זר, ונצווה עליהם ללחוץ על אחד מהם, רק מעטים יבחרו בכפתור שהורג בני אדם. לדעתי, כמעט כל המשתתפים יעדיפו להרוג חיה.
הסיבה לכך היא שהשוואה ישירה יותר מערבת את שיקול הדעת המודע שלנו ולא את הרגשות. שם, מתפתח סוג אכפתיות שמשקף את האמפתיה שלנו לבני אדם ובני המשפחה שלהם. ובמילים אחרות, כשאנחנו חושבים על כך לעומק אז אכפת לנו יותר מבני אדם. אבל כשאנחנו פועלים מיד, לפי הרגש האותנטי, האכפתיות שלנו עלולה להתנהג בדרכים אחרות.
שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il
