הערבים נוהרים, אבל לא לעבודה בשירות המדינה

הממשלה קבעה יעד חברתי שאפתני ב־2007: להגיע לשיעור מועסקים ערבים של 10% בשירות הציבורי בתוך חמש שנים. באותה שנה הועסקו במגזר הציבורי 3,429 ערבים, 5.7% מכלל המועסקים בו. זאת בזמן ששיעור האזרחים הערבים בגיל עבודה עומד על 18%. ב־2012, אחר מאמצים רבים להכניס יותר ערבים לשירות הציבורי, הגיע מספרם ל־5,433, כלומר ל־8%.

בחמש שנים שעברו עד 2012 כשלה המדינה לעמוד ביעד שהציבה לעצמה, ועד היום שיעור המועסקים הערבים אינו עובר את ה־9%. המדינה מעולם לא הסבירה מדוע לא הצליחה לעמוד ביעד של 10%, וגם לא קבעה מאז 2012 יעד חדש, כך שמתגבש הרושם כי מישהו בממשלה כבר לא רוצה להתחייב על מידת השילוב של ערבים בשירות המדינה ועל צמצום הפער בין שיעורם באוכלוסייה ובין שיעורם בעובדי המגזר הציבורי.

מחדלי המדינה בשילוב עובדים ערבים אינם מסתכמים בזאת. בשנת 2000 שונה חוק שירות המדינה כך שיבטיח ייצוג הולם לערבים במגזר הציבורי. החוק קבע בין היתר מנגנוני דיווח ברורים, וחייב את כל המשרדים להעביר לנציבות שירות המדינה נתונים בדבר קצב קליטת עובדים ערבים ולפרסמם לציבור. בפועל, לאחר מספר שנים של פרסומים סדירים מצד נציבות שירות המדינה, הפסיקה הנציבות בסוף 2013 לפרסם את הדו"חות. הדו"ח האחרון שפורסם בנושא שילוב ערבים עסק בנתוני 2012. אותו דו"ח שנתי חייב על פי חוק במעקב של ועדת חוקה, חוק ומשפט, אלא שבשנים האחרונות לא דנה הוועדה בנושא, ולא וידאה כי אותם דו"חות אכן מפורסמים לציבור.

הנתונים המוצגים כאן לא הגיעו מהדו"ח השנתי של הנציבות, שלא פורסם, אלא משאילתא שהגיש בנושא ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת). הנתונים נאספו על ידי מחלקת המידע והמחקר של הכנסת, ולא על ידי נציבות שירות המדינה – ואינם כוללים פילוחים המצויים בדו"ח הנציבות. משום כך הנתונים חלקיים וקשה להשוותם לאלה שפורסמו על ידי הנציבות.

המגזר הציבורי ישפיע על המגזר הפרטי

במכתב ששלחו החודש רון גרליץ, מנכ"ל עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי, וסמאח אלח'טיב איוב, מנהלת פרויקט ייצוג הולם של החברה הערבית בשירות הציבורי בעמותה, נכתב: "במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת אין את כלל המידע המפורט והפילוחים הנדרשים למעקב השוואתי כמתחייב בדו"ח השנתי של נציבות שירות המדינה ואין בו להוות תחליף. כך למשל אין בו הפרדה בין שיעור ייצוג האוכלוסייה הערבית בתוך משרדי הממשלה ויחידות הסמך לבין מערכת הבריאות; אין בו נתונים על אודות התפלגות העובדים הערבים בשירות המדינה במשרות בדרגות שיא ואף אין בו נתונים על אודות היקף המכרזים שפורסמו, היקף המועמדים שניגשו, שזכו בסופו של יום, ואיישו אותן משרות. עמותת "סיכוי" ממשיכה לפעול לקידום ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בשירות הציבורי. בין היתר אנו מלווים את פעילות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, ופועלים לקידום מדיניות ממשלתית שתתיר חסמים לייצוג הולם בקרב משרדי הממשלה ולהגברת הפיקוח והשקיפות בתחום ייצוג הולם בשירות המדינה".

שילוב עובדים ערבים בשירות הציבורי אינו גחמה של המחוקק. בשנים האחרונות הבינה ישראל כי הדרה של ערבים וחרדים משוק העבודה תביא לנזקים אדירים לכלכלה הישראלית בדמותם של פערים בלתי נסבלים בין הציבור היהודי-חילוני לבין שאר חלקי האוכלוסייה. עוד הבינו קובעי המדיניות כי לא תהיה העסקה שוויונית במגזר הפרטי ללא העסקה שוויונית במגזר הציבורי.

בין 2007 ל־2015 המדינה הצליחה אמנם להשיג שילוב מהיר יחסית של ערבים בשירות הציבורי, אבל בלי שקיפות מלאה של הנתונים קשה לעמוד על מהותה של הקליטה המהירה הזאת ואם אכן תכה שורש בשוק התעסוקה הישראלי. לא ניתן לדעת למשל באילו דרגים שולבו העובדים הערבים שגויסו. אם רוב העובדים גויסו לדרגים נמוכים, קשה לראות מהפך בקליטתם בשירות הציבורי. כמו כן ייתכן כי ישנם חסמים המונעים קידום של ערבים במגזר הציבורי, וללא הנתונים המדינה לא תדע אם יש בעיה שהיא צריכה לטפל בה.

סמאח אל-ח'טיב מעמותת סיכוי. "המסמך של הכנסת לא מאפשר מעקב השוואתי"

הנשים הערביות נשארות בבית

מה שכן מסתמן מהנתונים הוא קיומו של פער בין גברים לנשים בתוך המגזר הערבי. בעצם בנוגע לגברים ערבים, עמדה המדינה ביעד שהיא הציבה לעצמה ב־2007, אז היו הגברים הערבים 10.4% מכלל הגברים בשירות הציבורי. שיעור זה צמח ל־15% מכלל הגברים בשירות הציבורי ב־2015. עבור הנשים הערביות הדרך לשילוב תעסוקתי ארוכה יותר: שיעורן מכלל עובדות המדינה עמד ב־2007 על 3%, ושיעור זה צמח ל־5.3% בשנת 2015.

סוגיה נוספת הטעונה מחקר היא הענפים התעסוקתיים שבהם משתלבים עובדים ערבים. מהנתונים מסתמנת תמונה ברורה: משרות שבהן יש יותר מ־100 עובדים ערבים הן רופאים, אחיות, טכנאי רנטגן, עובדים פרא־רפואיים, רוקחים ועובדים סוציאליים. גם במשרד הפנים נמצא שיעור גבוה יחסית של ערבים, והסיבה היא שבמשרד זה נכללים כל אנשי הדת המוסלמים שמועסקים על ידי המדינה.

מנציבות שירות המדינה נמסר: "ננקטים צעדים אופרטיביים בכל התחומים ובעיקר בתחומי ייעוד משרות, מכרזים, תנאי שירות, גיוס ומיון והצבת יעדים לכל משרד ומשרד. הצעדים מניבים פירות וכיום עומד שיעורם של בני המיעוטים על כ־9.45% מעובדי המדינה. זהו נתון המעיד על שיפור (ריאלי) משמעותי בשנים האחרונות.

במסגרת הצעדים שננקטו הוצאה הנחיית נציב על סימון משרות מיועדות לבני מיעוטים וניתנו הנחיות כמותיות מחייבות ליחידות הממשלה. דו"ח 2014 יפורסם בחודש הקרוב. ב־2013 לא פורסם דו"ח בשל מעבר למערכת מחשוב חדשה".