הון אנושי: גיליון אקסל ציוני
בסיום התוכנית למנהיגות עסקית של "תגלית אקסל" הצטיירה לרגע ישראל כמדינה נורמלית. ואז נזכרו שם ביוקר המחיה ובלחות של ת"א
טקס הסיום של "תגלית אקסל", התוכנית למנהיגות עסקית של פרויקט תגלית, נערך בסוף השבוע שעבר בבית הבורסה לניירות ערך בתל אביב. שלא כמו באירועי תגלית הרגילים, שבהם מופעים אנשים כמו ראש הממשלה ושרי ביטחון ומפחידים את בני הנוער היהודים באיום האיראני, הפלסטיני, החרם הבינלאומי וכיו"ב, בטקס הזה היה משהו בונה מאוד. מנכ"ל תגלית גידי מרק נשא נאום סולידי בענייני כלכלה. יו"ר תגלית אקסל בישראל ושותף מנהל בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, יורם טיץ, דיבר גם הוא על התפתחות ולא על פחד, ולקינוח הוצג סרט חמוד שבו הופיעו חברי הפרויקט בישראל, המתלמדים כשלושה חודשים בחברות המובילות במשק, בצילומי וידיאו־סלפי מדברים על מסעדות ובילויים בתל אביב ומודים למארחים. לרגע זה נראה כאילו זו ארץ שמתלבטים בה לאיזו מסעדה ללכת ולא מדינה מאוימת שנמצאת במצב חירום תמידי. מדינה שהיא לא רק יד ושם, הכותל ובנצי גופשטיין.
משתתפי תוכנית המנהיגות העסקית של "תגלית אקסל" צילום: אבישי פינקלשטיין
צגי המניות סביב אולם הבורסה היו ירוקים ושידרו אופטימיות קלה. במינגלינג פגשתי את ג'וני סאקס, שותף בקרן ג'נסיס. שאלתי אותו אם אינו מודאג מכך שברלין הפכה למכה החדשה של הסטארט־אפים, שעוקפת את תל אביב. "אני דווקא לא מודאג מברלין. טוב שמתרחש שם משהו שמאתגר את החבר'ה בתל אביב לצאת מהשאננות שלהם. זה יגרום להם קצת יותר להזיע". עברתי לדבר עם אבי זאבי, מנכ"ל קרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס, שגם הוא לא נראה מודאג מכך שברלין לקחה את הבכורה. "אני מאוד אופטימי בקשר לתעשיית ההייטק בישראל. אנחנו עדיין שמים את הכסף בישראל ולא בברלין". היה זה דוד גאפל, מנכ"ל קרן שוסטרמן, ששופכת פה הרבה כסף על תרבות וגם תומכת בפרויקט הנוכחי של תגלית, שהחזיר אותי למציאות החירום הישראלית, כשדיבר על החרם הבינלאומי.
עדי מלמד צילום: אוראל כהן
"אני לא הייתי ממעיט בערכו של החרם הכלכלי", אמר גאפל, "זה כמו כדור שלג, זה יכול לגדול בשנייה ולצבור עוצמות חזקות. וזה יפגע גם בתחום ההייטק". טיץ הרגיע אותי ואמר לי שהפתרון נמצא פה בחדר. "החבר'ה האלה הם הפתרון. זאת העילית של העילית. כולם מגיעים מהאייבי־ליג ושייכים למשפחות האצולה האמריקאיות. הם השגרירים האמיתיים שלנו מול החרם, אלה האנשים שינהיגו את אמריקה בעוד כמה שנים, נשקיע בהם - ונהדוף את החרם".
נועם גונן צילום: אוראל כהן
בינתיים נראה שהחרם לא מפריע לחברות כמו פרוטרום להתרחב ולרכוש עוד חברות בעולם. "אנחנו ה'טבע' של תעשיית הטעם", אמרה לי עדי מלמד, מנהלת הפיתוח העסקי של חברת פרוטרום, "זה שלא כל כך שומעים עלינו לא אומר שהמחזור שלנו לא יותר גדול משל שטראוס, אנחנו אחת החברות הגדולות בעולם. אנחנו פועלים ממש כמו טבע - העניין אצלנו הוא מיזוגים ורכישות. כרגע החרם לא ממש משפיע עלינו". מלמד שוחחה עם נועם גונן, שותף ומנהל של חברת טריגר פורסייט, העורכת אנליזות עבור חברות וגם עבור האוצר. שאלתי את מלמד אם יש לחברה שלה השפעה על יוקר המחיה, מאחר שהיא עוסקת בתחום המזון, והיא השיבה: "אנחנו עוסקים רק בטעם, לא במחיר". גונן אמר: "לחברה שלי יש אחריות בעקיפין על יוקר המחיה. אנחנו ערכנו את דו"ח מוניטור אחרי המחאה החברתית, שהראה את כשלי השוק המונופוליסטיים של יוקר המחיה. אם תסתכל על כל הרפורמות האחרונות בחוק ההסדרים - אלה דברים שהחלו לעבוד עליהם ולנסח אותם מיד אחרי הדו"ח. זאת אף ששר האוצר הנוכחי לוקח קרדיטים כאילו הוא שיזם את כל המהלך ולא רק המשיך אותו. אבל בימינו גם לא לסכל מהלך שמישהו התחיל לפניך הוא דבר חשוב ומעורר הערכה".
אם לרגע בתחילת הערב היתה לי הפוגה קטנה מהחרדה הקיומית וממצב החירום התמידי שבו אנו שרויים, הרי שהשיחה הזאת החזירה אותי לקרקע המציאות. השיחה, והיציאה מיד אחריה מהאולם הממוזג של הבורסה היישר אל הלחות המהבילה של תל אביב.
